מכלולאים פעילים, חוו דעתכם!
שיחה:שקיעת החמה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דרוש מכלולזציה בדחיפות.
הערך נוצר בתקופה אחרת במכלול, עם סטנדרטים אחרים לגמרי.
אמנם יש לו פוטנציאל, ואני מקוה לעבוד עליו בהמשך.
שמש מרפא האם עיינת כעת אחרי המכלולזציה שעשיתי?
אם כן, נא תמקד יותר, מה החוסרים בו!
כן, הרבה כתיבה בר"ת, שימוש בתבניות מתאימות כמו {{שולחן ערוך}} ועוד, קישורים פנימיים, ועוד.
אמשיך להפשיל שרוולים.
אני מתקן כעת את הר"ת והקישורים הפנימים החסרים שאבחין בהם.
ואתהשמש מרפא תתקן את שאר הדברים שהזכרת!
כמדומה שזה באמת ערך משובח ומעניין וחבל שלא להביאו למקומו הראוי.
רבי שמש מרפא, צדקת!
עבדתי כעת על הערך כשעתיים רצופות, רק בשביל להוסיף קישורים, לפתוח ר"ת ועוד תיקונים כעין אלו.
כעת הערך ממתין לידיך המסורות, שתוסיף בהם את התבניות המתאימות, ע"מ שיוכל לעלות להצבעה לערך מומלץ.
אני מתייג גם את מרדכי עציון, שכבר לפני זמן מה ביקש לפתוח במתקפת ערכים מומלצים מתוך הערכים שנוצרו במכלול.
יישר כחך, יש עוד הרבה עבודה. יש גם כמה נקודות שצריך להשלים, יתכן שכדאי להביא את דברי המחדשים בשיטת ר"ת (רמ"מ קארפ וכו').
רבי שמש מרפא, אני רואה שאכן תיקנת כמה דברים (רק יש דבר שלכאורה נשמט לך בטעות או שלא עיינת במקור הדברים, ולכן החזרתיו).
כמדומה שמהחדשים בשיטת ר"ת, זה בעיקר הבני ציון ובעז"ה אוסיף דבריו. רק אכן אפשר גם לציין לרמ"מ קארפ אם ידוע לך היכן דבריו.
בהחלט ניכר שהערך משתפר והולך, ועם עוד קצת טיפול שלך, הוא ודאי יוכל להיות מהמיוחדים שבמומלצים!
בסוף ח"ד, אמנם יש אחרים שהרחיבו בעניין יותר.
מה שהושמט זה נסוח לא נכון, זה תלוי ברמת החשיכה ולא ב"איצטגנינות"
תעיין בסידור הגר"ז ותראה שהוא כותב מפורש שרק איצטגנינין יכולים לראות בתחילת הזמן.
אני אישית שמעתי מכמה אברכים בקיאים שהם ראו כוכבים מסוימים בזמן ובמקום שאני לא ראיתי!
זה נראה יותר עניין של עיניים חדות.. .
בכ"א אצטגנינים מפנה לאסטרולוגיה, זה ודאי לא קשור אם כבר אסטרונומיה.
ראיתי פעם (כמדומני בספר הזמנים למעשה) ששלח אנשים לבדוק את כוכבי השבת הכי גדולים (שזה בפשטות הגדרת כוכבים בינוניים) במקומות חשוכים לגמרי והתשובות היו בין 14 דק ל - 18.5 דק אחרי שקיעה.
תעיין בסידור הגר"ז, ותראה מפורש שזה ענין של בקיאות.
את הקישור הורדתי.
אם קבלה - נקבל.
ניתן ליישב שבארץ ישראל הכוכבים נראים מהר יותר - וממילא הם נראים גם לעין לא מקצועית.
יוזמה ברוכה.
יש לי שתי הערת.
א. הקטע הראשון בערך מדבר על בין השמשות ולא על השקיעה. צריך להביא מקורות למושג שקיעה בחז"ל ורצוי אפילו במקרא.
ב. כל תעשיית ההרחבות, זה בעצם סוג של הפיכת הערך ל"חבורה" תורנית.
רבי מרדכי עציון
א. הקטע הראשון תוקן.
לפי הידוע לי אין כ"כ מה להוסיף מהפסוקים, כי בכל מקום תצטרך להתחיל לדון אם הכוונה לשקיעה או לצאה"כ (כגון "ובא השמש וטהר" שמבואר בריש ברכות שזה צאה"כ).
ב. זה טבע של "הרחבות", הם מיועדות למי שאכן רוצה להרחיב. אולי תתמקד ותציין איזה הרחבה אינה מתאימה לדעתך, או שלחלופין "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא".
למי שיודע לטפל בתבניות...
מספור הביאורים התחתית הדף מעל אות י' מוצגים הפוך (אי במקום יא, בי במקום יב וכן הלאה).
תודה לעוסקים במלאכה.
דיווחתי, יישר כח.
הבעיה בתבנית בוויקיפדיה ואין להם פתרון לזה לע"ע.
לכאורה צריך לאחד את הערך עם שקיעת החמה (ערך שיובא מויקיפדיה)
שמש מרפא אני מתייג אותך, לטיפולך!
אכן, אני מקוה להגיע לזה בימים הקרובים. תודה על תשומת הלב.
שמש מרפא תזכורת.
טופל, למרות שכמעט לא היה מה לקחת משם. ערך דל ועלוב.
וחי בהם שמש מרפא, כתוב שערוגת הבושם סובר כשיטת ר"ת, וכיון שהוקפד ברשימות של הערך להביא רק ראשונים, אני תמה על זה כי לא שמעתי מעודי ראשון בשם זה כמדומה לי שהוא שו"ת של אחרון שנכנס לכאן בטעות.
ראה כאן שהיה רבו של האור זרוע
תודה, אם כבר נכנסנו לזה אז שים לב ששם כתוב ערוגות ולא ערוגת.
רבי אהרן אופיר
יש ערוגת הבשם של ר' אברהם ב"ר עזריאל מתקופת הראשונים.
ראיתי באוצר החכמה שזה נדפס ע"י חברת מקיצי נרדמים בירושלים תרצ"ט.
עיינתי שם (ח"א עמ' 224) כעת וראיתי שבאמת הולך כשיטת ר"ת, אבל מאידך מביא גם את שיטת היראים ותמהתי האם נכון לסתום כאן שהוא סובר כר"ת, אבל לע"ע לא רציתי לשנות ממה שהיה כאן בתחילה.
אתה יכול לתקן אבל אל תקשר לערוגות הבושם כי הוא יפנה למשהו אחר
מכלולאים פעילים מישהו יודע על המחלוקת בין וחי בהם ל מוטל לגבי החזו"א והדלקת נרות שבת עד זמן ר"ת?
מחלוקת החזו"א ומוטל? בסוגיית וחי בהם.. כמעט התבלבלתי..שיפתחו דיון אם יש ויכוח ביניהם למה אתה פותח
כי מוטל משתמש חדש, ולא יודע איך עובד המכלול, ואיני יודע אם הוא יעשה זאת ולא יתייאש שמחקו לו בלי לדבר איתו
אז תלמד אותו! פשוט מי שתייגת צריך להכיכנס ולעקוב אחר עריכותיהם מה ומי אוחז בשיטת מי.. שיציגו את עמדותיהם (עם מקורות אם יש) בדיון מסודר.
בערך עצמו כתוב כך:
כפי העולה מדברי הפוסקים רובם ככולם, אפילו אלו שנקטו כדעת ר"ת מכל מקום סברו כשיטת המנ"כ הנ"ל שמיד כשנראים כוכבים הוה לילה אפילו לפי שיטת ר"ת. וכך היה המנהג באותם שנים ברוב ארצות אשכנז (להרחבת הענין, ראה בקובץ עץ חיים - באבוב - ח"ו עמ' רמה ואילך, וח"ז עמ' קע ואילך, וכן בקובץ בית אהרן וישראל גליון קעא עמוד פו ואילך).
ע"כ.
כך שחוץ ממה שהדבר מובא בכל הספרים העוסקים בעניני בין השמשות, גם בקובצים הנ"ל מובא הדבר בבירור, ובפרט בשיטת החת"ס שממש מפורש בדבריו בכמה מקומות שהוא סובר כשיטת המנחת כהן.
אין נושאים ישנים יותר