שיחה:שלוש השבועות
ראו גם - שיחת טיוטה:שלוש השבועות
שלוש השבועות בציבור החרדי
ר' קובנא, אני מבין מדבריך שבני העדה החרדית, הישוב הישן, נטורי קרתא וחסידי סאטמאר אינם שייכים ל'ציבור החרדי'? מלאך (שיחה) 13:43, 16 ביוני 2019 (IDT)
- הרב הדומה למלאך איפה ראית בדברי שמץ מחשבה שכזו? ואם יצא כך בטעות הריני חוזר בי כמובן. קובנא (שיחה) 14:31, 18 ביוני 2019 (IDT)
- כשערכת את הכותרת "עמדת החרדים שאינם קנאים" והחלפת ל"שלוש השבועות בציבור החרדי". בברכת כי מלאכיו יצווה לך... מלאך (שיחה) 21:17, 18 ביוני 2019 (IDT)
- גם הניסוח 'שאינם קנאים', לא כ"כ מוצלח. הניסוח הכי טוב שהצלחתי לחשוב עליו הוא בציבור החרדי הרחב, אבל עדיף למצוא ניסוח טוב יותר. חנניה (שיחה) 16:12, 19 ביוני 2019 (IDT)
- אגב ברצוני לציין מה שכתבתי לאחד בעניין ג' שבועות ומה שמחקו בערך קיבוץ גלויות [ראה בדף השיחה שם את השערוריה]
- כתוב בסוף הערך שראשי המדינה הם מהערב רב וכו' וכו' אני גם מסכים שזה נכון על חלקם אבל קשה שאם הם אינם מישראל אלא עמלקים אז איזה חטא הם עשו במרידה באומות
- וכי עמלק הושבע שלא ימרוד באומות אחרות
- ועוד קשה שהמקור בזוהר וברבינו הגר"א לזה שם כתוב שראשי ישראל בגלות הם מערב רב
- וא"כ צ"ע אם הכוונה לראשי ישראל שבארץ ישראל או שבגלות
- ואולי דווקא ראשי ישראל שמחוברים לעניין הגלות [כגון הרפורמים ועוד] עליהם זה קאי
- ואם ה"ציונים" [במרכאות כי אין לתנועה החלונית הזו קשר פנימי לציון] אינם יהודים [כפי שכתבת]
- אז לא עליהם נאמר שראשיהם הם מערב רב ועמלקיים וכו' וצ"ע ואכמ"ל
- ועוד שרבינו הגר"א כתב שרוב הערב רב יש להם תיקון ויחיו בתחיית המתים ויצתרפו לסיטרא דקדושה
- נח גרין (שיחה) 23:06, 28 ביולי 2024 (IDT)
- אגב ברצוני לציין מה שכתבתי לאחד בעניין ג' שבועות ומה שמחקו בערך קיבוץ גלויות [ראה בדף השיחה שם את השערוריה]
- גם הניסוח 'שאינם קנאים', לא כ"כ מוצלח. הניסוח הכי טוב שהצלחתי לחשוב עליו הוא בציבור החרדי הרחב, אבל עדיף למצוא ניסוח טוב יותר. חנניה (שיחה) 16:12, 19 ביוני 2019 (IDT)
- כשערכת את הכותרת "עמדת החרדים שאינם קנאים" והחלפת ל"שלוש השבועות בציבור החרדי". בברכת כי מלאכיו יצווה לך... מלאך (שיחה) 21:17, 18 ביוני 2019 (IDT)
לכו נרננה
אריה יונה, החוברת לכו לרננה היא שלך? כתוב בהסכמה שזה הרב יהודה טאוב. דויד (שיחה) י"ג בסיוון ה'תשע"ט 16:32 (IDT)
קישור פנימי
מקוה הרב אביעד נייגר הוא העורך של ילקוט השבעתי אתכם כמדומני שזה מצדיק קישור פנימי. קובנא (שיחה) 22:35, 13 בפברואר 2020 (IST)
- קובנא אם אתה רוצה להחזיר תחזיר. בעיני זה מצחיק. זה כמו שתקשר את נתי גרוסמן להפלס או ישראל פרידמן ליתד וכן ע"ז הדרך... זה שונה לגמרי ממחבר ספר חשוב כמו למשל הח"ח וכו' ועדיין יש מקום לדון. ועשה כרצונך. כטו"ס מקוה • שיחה • י"ט בשבט ה'תש"ף 23:10 (IDT) 23:10, 13 בפברואר 2020 (IST)
לא שייך
פסקה זו לא שייכת לערך זה, אלא לערך אתחלתא דגאולה.
התעוררות האומה לשוב לארצה, היא בגדר פקידה מאת ה', המבטאת כי תם זמנן של השבועות. ואלו הם דברי ר' יהושע מקוטנא: "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. וכן פירש המהר"ל בחידושי אגדות למסכת כתובות דף קי"ב - ה' מונע מאיתנו לעלות כחומה, אך כשיש אפשרות לעלות כחומה, סימן שבטלה גזירה. וכן כתב בעל שו"ת הריב"ש קא/שפז. וכן משמע משו"ת הרשב"ש סימן ב, וכן פסק פאת השולחן (בית ישראל א יד).
מכלולאים פעילים משהו משיג על זה? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:31, 5 ביוני 2023 (IDT)
- בהחלט, זה מתייחס באופן ישיר לשייכות השבועות לזמננו, אתה יכול לטעון שזה מחקר מקורי, יש לעבור על המקורות אחד אחד, כל מה שללא מקור אפשר למחוק. אפרון (שיחה) 14:41, 5 ביוני 2023 (IDT)
- מה קשר לזה שאנשים עולים לארץ ש'מבטאת כי תם זמנן של השבועות'? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:45, 5 ביוני 2023 (IDT)
- הטענה היא שיש כביכול "זמן תפוגה" לשבועות, וזה הזמן, אגב המהר"ל ייתכן שהכוונה (ספר נצח ישראל פרק כד)
וכבר בארנו למעלה אצל (בראשית טו, יג) "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך", ידוע שאני ממשכנן, תדע שאני פורקן. ידוע שאני משעבדן, תדע שאני גואלם. ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן (ב"ר מד, יח), כמו שהתבאר למעלה. והם הם אלו דברים שנזכרים כאן, כי כנגד 'שאני ממשכנן', והמשכון הוא תחת מי שממושכן בידו, לכך גזר שלא ימרדו באומות לצאת מתחת רשותם. וכנגד 'שאני משעבדם', גזר שלא יהיו האומות משעבדים בהם יותר מדאי. ואם לא כן, לא היה קיום אל הגלות שגזר השם יתברך עליהם, כי די בעצם הגלות אף שאינו יוצא מסדר העולם, ולכך לא יוסיפו עליהם בשעבוד. וכנגד 'שאני מפזרן' גזר עליהן שלא יעלו בחומה, שזהו קבוץ גליות, והוא בטול הפיזור. וכנגד אלו ג' יש כאן ג' שבועות; כי שלא יתגברו ישראל ויצאו מרשותם - השביעם שלא ימרדו באומות. נגד השני - שלא יתגברו האומות לגמרי עליהם, השביעם שלא ישתעבדו בהם יותר מדאי. נגד הג' - שלא יפרדו זה מזה, השביעם שלא יעלו בחומה.
קישור לפאת השולחן - ישראל בן שמואל, משקלוב, 1770-1839, פאת השלחן סוף וסיום שלחן ערוך, באתר היברובוקס, לא עברתי על החומר עצמו, לעייונכם. אפרון (שיחה) 14:49, 5 ביוני 2023 (IDT)- הישו"מ לא כותב מילה אחת שבטלו השבועות, ומעתה מותר למרוד באומות, והרי אפי' אחר ביאת המשיח באמצע הגאולה, אומר התרגום יונתן (שה"ש ח, ד) שהמשיח יאמר לישראל שלא למרוד בגוג ומגוג בגלל השבועות, וזה מדובר אחר 'אתחלתא דגאולה', אחר שכבר חזרו לא"י, כך שאתחלתא דגאולה לא קשור לביטול איסור השבועות, והבאת דבריו בסוגיית השבועות זה "מחקר מקורי".
- ולגבי מחיקת המהר"ל גם כן הסברתי שבכתובות הוא לא כותב מה שמצוטט כאן בהמכלול משמו,ואדרבא בבאר הגולה ז, הוא כותב מפורש שהשבועות זה "אזהרה גדולה לישראל" לא לבטל גזירות הקב"ה בכח.
- ולגבי:"משמע מהרשב"ש שבטלו השבועות", "משמע" זה מחקר מקורי, בנוסף לא משמע כלל כן, אלא ההיפך הרשב"ש, פוסק שמצות ישוב א"י אינה מצוה לכל ישראל, בגלל 2 שבועות איסור לא יעלו בחומה, ולא ידחקו הקץ, ומביא דוגמה מבני אפרים שנענשו בגלל שיצאו ממצרים לפני שבא הקץ (ו"הקץ" זה בביאת המשיח כמו במצרים בביאת משה, וכן כתב ברוקח (שה"ש ב, ז, 'עד שתחפץ' עד שיבא קץ משיח) וכן בת"י (שה"ש ז, יג, ח, א) שהקץ לעלות לא"י יהיה בביאת משיח). תהלים (שיחה) 15:06, 5 ביוני 2023 (IDT)
- אשתדל לעבור על המקורות בהקדם, אתה יכול בינתיים לשים תבנית:הבהרה אם טענה למחקר מקורי, הקטע של תרגום יונתן הוא מחקר מקורי שלך, כל הנושא זה רק האם יש מי שכתב את הטענות שהובאו במכלול או לא, לא נכונותם. אפרון (שיחה) 15:12, 5 ביוני 2023 (IDT)
- כמו אפרון. ברור שהקטע שייך לכאן, בתנאי שהוא אינו מחקר מקורי. מקוה • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 15:18 (IDT)
- אפרון מקוה מי הביא את הישועות מלכו כראיה שבטלו השבועות? אחד מעורכי ויקיפדיה? ואפי' נניח שתמצא ספר שהביא את הישו"מ כראיה בסוגיית השבועות, אז צריך שבהמכלול יהא כתוב: פלוני טוען שמהישועות מלכו "משמע" שחולק על השבועות, אבל לא לכתוב בפשיטות מהישועות מלכו, המצאות בשמו. אתה מבין ההבדל? תהלים (שיחה) 15:21, 5 ביוני 2023 (IDT)
- קראתי את הקטע ולא ראיתי שמישהו המציא משהו בשמו. סה"כ הטיעון מבוסס על דבריו. אם הטענה שאין טיעון כזה אז הטענה היא מחקר מקורי, לכך יש לבדוק את המקורות. מקוה • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 15:28 (IDT)
- מישהו המציא שהישועות מלכו כותב ש"תם זמן השבועות" עי' בהמכלול בהבאת דבריו תהלים (שיחה) 15:32, 5 ביוני 2023 (IDT)
- קראתי את הקטע ולא ראיתי שמישהו המציא משהו בשמו. סה"כ הטיעון מבוסס על דבריו. אם הטענה שאין טיעון כזה אז הטענה היא מחקר מקורי, לכך יש לבדוק את המקורות. מקוה • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג 15:28 (IDT)
- אשתדל לעבור על המקורות בהקדם, אתה יכול בינתיים לשים תבנית:הבהרה אם טענה למחקר מקורי, הקטע של תרגום יונתן הוא מחקר מקורי שלך, כל הנושא זה רק האם יש מי שכתב את הטענות שהובאו במכלול או לא, לא נכונותם. אפרון (שיחה) 15:12, 5 ביוני 2023 (IDT)
- הטענה היא שיש כביכול "זמן תפוגה" לשבועות, וזה הזמן, אגב המהר"ל ייתכן שהכוונה (ספר נצח ישראל פרק כד)
- מה קשר לזה שאנשים עולים לארץ ש'מבטאת כי תם זמנן של השבועות'? ~ מעוניינים לכתוב על רבנים שלחו לי אימייל או תכנסו לדף שיחה שלי. --תכליתי (שיחה) 14:45, 5 ביוני 2023 (IDT)
איזה "חלק" כן שייך לאותה פיסקה המדובר?
- הועבר מהדף שיחת משתמש:שמש מרפא
@שמש מרפא כתבת שאתה מסכים שחלק מהפיסקה אכן לא שייך, רק רגע ואיזה "חלק" כן שייך שם? אשמח אם תסביר לי בבקשה.
לגבי הישו"מ הסברתי למה לא שייך לסוגיה, ולגבי "משמע מהרשב"ש" (והפאת השולחן שפוסק כמוהו) זה "מחקר מקורי", בנוסף זה כלל לא משמע כך, והסברתי למה. לגבי המהר"ל זה זיוף בשמו, ואין כזה ציטוט ממנו, והבאתי לך מראה מקום מדברי המהר"ל (באר הגולה ז'), שהשבועות זה אזהרה גדולה לישראל לא לבטל גזירות הקב"ה בכח.
ולגבי הריב"ש סי ק"א, אדרבא הוא פוסק השבועות להלכה (בניגוד לאחד הטיעונים שם לעיל שזה מדרש אגדה לא להלכה) והוא כותב שבזה"ז יש איסור השבועות, וא"כ מה זה קשור לנידון ולאותה פיסקה??
עכ"פ אשמח שתסביר לי איזה "קטע" מאותה פיסקה כן שייך שם? תהלים (שיחה) 16:02, 5 ביוני 2023 (IDT)
- סוף העברה
העריכה האחרונה מחקו לי
אני כתבתי:
היחס למשמעותן של שלושת השבועות בדורות האחרונים נובע מהגישה כלפי התקופה: הנוקטים בגישה שהתקופה היא גלות מוחלטת – מתייחסים לשלושת השבועות כנוגעות גם לדורות האחרונים, וזאת מפני שהן נאמרו לכל תקופת הגלות עד לגאולה, כלשון הפסוק ”עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”. ומאידך, הנוקטים בגישה שהתקופה היא אתחלתא דגאולה או בגישה שהיא תקופת ביניים שיש בה גם ממדים של גלות וגם ממדים של אתחלתא דגאולה – אינם מתייחסים לשלושת השבועות כנוגעות לדורות האחרונים, וזאת מכיוון שהן נאמרו רק לתקופת הגלות.
עמלתי מאוד על ליבון הדבר ובבקשה לחשוב הרבה אם ברצונכם לשנות מעריכתי. כמובן שיש מקום להגיה את דברי אבל אני מבקש להתייחס בכובד ראש. למדתי בכתביהם של הויואל משה ודעימי' וגם שאלתי את תלמידיהם וראיתי בבירור כי זה שורש שיטתם. וגם למדתי בכתביהם של הגישה השניה וגם ראיתי בלא ספק כי זה שורש שיטתם ולכן נחוץ להקדים זה לידע שורש הדברים. וזה נכון לכו"ע. ו"תהלים" מחק לי בלי דיון שוב ושוב וגם כתב לי דברים פוגעניים בניגוד לכללים
אם הוא רוצה שיוסיף ויגיה את הדברים אבל למחוק אין לו רשות
וזאת למרות שכתבתי לו בדף השיחה כך: שלו' וברכה אשמח אם תרחיב בערך שלוש שבועות מהויואל משה ומהמנחת אלעזר זיע"א על כך שתקופתינו היא גלות כי על פי מה שלמדתי [וגם נבחנתי] במסגרת "שמעו דבר ה'" וגם דיברתי עם כמה ת"ח התברר לי שזה יסוד היחס לשלוש שבועות שהן מחייבות גם כעת. ודחייתם לדברי המזרחיסטים [כי בזה הם מנופפים תמיד שכבר התחילה הגאולה וכו' כפי ששמעתי מכל המיזרחיסטים שדיברתי עמם]. ביטלתי את המחיקה שלך אבל על הכותרת אתה צדקת שיש לכתוב רק היחס לשבועות ולכן אני מתקן את זה. ייש"כ.
דיי דיי דיי אפשר גם להיות הגונים גלבר (שיחה) 14:11, 5 במאי 2024 (IDT)
- ראשית, חזרה על עריכה אסורה ולא משנה מה [אלא אם כן זו השחתה גמורה, לא המקרה כאן]. שנית, אם אינך מביא מקור לדבריך הרי שהם מחקר מקורי ודינם להימחק. אם תביא, אף אחד לא יוכל למחוק אותם. קהת (שיחה) 14:19, 5 במאי 2024 (IDT)
- גלבר לפי הכללים אסור לך להחזיר עריכה שבוטלה ללא הסכמה בד"ש, עברת כבר פעם שלישית על הכללים, (לגבי ההמצאה שלך שפגעתי בך לא אתייחס לזה, כל אחד יכול לראות שזה אינו נכון, אם אתה חושב שבהמצאות שכאלו תשיג מבוקשך הרי שטעית). לגופו של ענין העריכה שאתה רוצה להוסיף הוא ע"פ בירור שאתה (אדם אנונימי) עשית, ועל סמך החשיבה שלך בענין זה, זה נקרא "מחקר מקורי" ואין לה מקום בהמכלול. אין לי שום דבר נגדיך, ואשמח שתמשיך לערוך בהמכלול, אלא שאני מתנגד להוספות פרשנויות אישיות של כותבים אנונימים. תהלים (שיחה) 14:29, 5 במאי 2024 (IDT)