שיחה:רבי עזריה מן האדומים

שינוי שם הערך

יש להחליף את שם הערך ל"רבי עזריה מן האדומים". ולהפנות את הדף הזה לשם. איני יודע אם יש לי בכלל אפשרות לעשות כן. צב"י (שיחה) 15:54, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

צב"י, יש לך את האפשרות, וזה פשוט מאוד. ראה עזרה:איך לשנות שם של דף. אם תרצה, אוכל לעשות זאת בשמחה, אבל באמת שזה פשוט וקל. ארבעה קליקים וזה הכול. מוסיף והולך (שיחה) 07:57, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה על המידע, מוסיף והולך. אני חסום לדף משום מה, ואשמח אם כן שמלאכתי יעשה על ידי אחרים. צב"י (שיחה) 10:18, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

בכל אופן, בשביל "שלא להשאיר הנייר חלק", ואולי גם בשביל פעמים הבאות, אעתיק כאן את הרלוונטי:

כדי לשנות שם של דף, יש לעמוד עם העכבר מעל המשולש השחור ההפוך ( ) הנמצא בפינה השמאלית העליונה מימין לתיבת החיפוש (מכונה בשם "לשונית ההעברה"), ומהתפריט שייפתח לבחור "העברה" (עבור משתמשים שונים התפריט עשוי להכיל גם אפשרויות אחרות). לחיצה זו תעביר אתכם לטופס ההעברה, שם תתבקשו לבחור את שמו החדש.

מקווה שכעת הדף לא נחסם ;-) מוסיף והולך (שיחה) 13:05, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

"רבי"?

Davidnead לפני כחצי שנה העברת את הערך להכיל את התואר "רבי", אולי בעת ייבוא המוני וללא בחינה עמוקה של פעלו של האיש, ואילו חושבני כי ספק רב אם ניתן לתארו כך. מבקש שתשחזר לעזריה מן האדומים. מהערך עולה כי מרבית גדולי הדור סברו כי היה רשע מרושע. אך אם מישהו חושב אחרת הבה נקיים דיון. עידו (שיחה) 15:42, 25 במרץ 2018 (IDT)

שלום עידו. ראשית כפי שאתה יכול להבחין ההעברה נעשתה על דעת 3 עורכים, כולם בעלי ידיים ורגליים בתחום ומכירים את האיש ופועלו. שנית, אני סבור שהגישה בה נקטת בעריכותיך בערך אינה נכונה, ודומה למחלוקת שהייתה לנו במקום אחר. הגדרתו ההיסטורית של האיש הוא "שנוי במחלוקת" כך מתייחסים אליו בספרות למיניה, וכך גם עולה מתוך הערך. אין תפקידנו לקבל הכרעות אלא לצטט ולאסוף ידע ודעות. הצורה שניסחת את הפתיח, מלבד שהיא שיפוטית בסגנונה (מסגנון שנידון בעבר ברחבי המכלול ונפסל כמה פעמים. ראה דוגמה בהמכלול:אספקלריה/ניסוחים/אולם דיונים#בחסדי שמים, תוך נסים וכד'), היא לוקה בכך שהיא לגמרי אינה תואמת את תוכן הערך. זו קביעה שיפוטית שאינה מסתמכת על דבר מלבד דעתך (או "ידיעתך") האישית, כאשר הערך מפרט את הנושא בהרחבה באופן הרבה הרבה פחות חד משמעי אם בכלל. אם אתה סבור שהערך שגוי, עליך לשכתב אותו או לדרוש שכתוב. הוספת ניסוח שיפוטי בפתיח באופן לא תואם היא דוגמה להתמקדות בניקוי שלא מביאה בחשבון אנציקלופדיות. הערך כפי שעלה בידינו כעת מגחיך ומבלבל את הקורא. נקודה אחרונה זו נכונה בלי קשר לדעתי האישית על איך להכתיר/לשפוט את האיש. דוד (שיחה) 17:48, 25 במרץ 2018 (IDT)

אני חולק עליך. הערך מתאר בפירוט את הכעס שהכעיס האיש ופעלו את גדולי הדור כמעט באופן מוחלט. וזה ניכר שם טרם עריכתי. הוא היה כר פורה לדעות כפירה והשכלה כפי שמפורט בערך גם טרם עריכתי. בוא נדבר תכלס, מה בדיוק "האיש ופעלו" כדבריך שמקנה לו את התואר רבי? עידו (שיחה) 18:27, 25 במרץ 2018 (IDT)

אני לא כל כך מבין בנושא. אבל ראיתי שהרב מרדכי נויגרשל חיבר פירוש על הספר באר הגולה של המהר"ל ושם הוא מוזכר. מעניין איך הוא מתואר שם. יהודה • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:30, 25 במרץ 2018 (IDT)

האיש קרא לחז"ל טועים, השו"ע הטיל חרם גמור, אחרים קראו לשורפו. המתונים "רק" הביעו עליו ביקורת. ואנחנו נכתירו רבי??? עידו (שיחה) 18:33, 25 במרץ 2018 (IDT)

גם אני תמהתי כל ימי על הכבוד אשר הנחילו קדמונינו לאיש הזה, אחר הדברים הקשים אשר כתב עליו רבנו הגדול סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה רבי יוסף בן אפרים קארו, וכל זקני דורו עמו. ואולם, ספרים רבים מחכמינו זכרו את שמו בכבוד גדול, ועתה ראיתי בספר זה כי בספר "שדי חמד" כתב כי בדבר זה נראה אות משמים כי נרצה ספרו לפני הא-להים. על כן אמרתי, אינו נכון לדעתי לעשות משפט כזה לאיש הזה, וינוח בשלום על משכבו. י. ברקוביץ • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:45 (IDT)

י. ברקוביץ האם השדי חמד סבר שצריכים לקרוא לו רב? ומיהם הספרים האחרים שהזכרת.--יהודה • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח • 18:59, 25 במרץ 2018 (IDT)

עכשיו זה בסדר? יהודה • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח • 19:26, 25 במרץ 2018 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ זה נושא קשה ובעייתי. בפרט שהמתנגדים מבארים דבריהם בפירוט, ואלו שמתייחסים בכבוד מכסים טפחיים. אבל דבר אחד ברור, שכל הספרים מגדולי האחרונים בכל הדורות מזכירים את שמו בכינוי 'רבי', והדבר ניתן לבדיקה פשוטה באוצר החכמה, ואם כן ברור שאין לשנות מהנהגתם.עם סגולה (שיחה | תרומות) שכח/ה לחתום

”נמצאים גם כאלה אשר הזכירו את שם ר' עזריה לתהילה, כמו ר' דוד גאנס ב"צמח דוד" ובספר "נחמד ונעים", ובעל תוי"ט (מנחות פ"י ג), ור' שלמה ידידיה נורצי ב'מנחת שי' (זכריה י"ד ה), ור' שלמה דילמידיגו ב"מצרף לחכמה" (ת' ע"ב), ור' יהודה אריה ממודינא, ור' מנשה בן ישראל בספרו de fragilidad דף פ', אך בספר "תשועת ישראל" לקח רוב ענייני פ"ג מהספר "מאור עינים" מבלי הזכיר שמו. ר' יעקב יהודה אריה הדפיס בסוף ספרו תבנית היכל, "מה שהועתק על ידי לשון הזהב והאדרת ר"ע מן האדומים בספרו "מאור עינים". גם הזכירו ר' יצחק למפירונטי בספר "פחד יצחק" ערך כליות, ר' מלאכי הכהן בספר "יד מלאכי" כללי שני התלמודים, סי' י"ב, ר' ישעיה ברלין בספר "מיני תרגומא" בסופו, ר' אליעזר פליקלש בספר "מלאכת הקדש" דף ב' ע"ג. גם מרן החיד"א, שכזכור חשף את מכתב החרם של מרן הבית יוסף, מזכיר את הספר "ועיינתי בו באקראי ועראי..", בספרו 'כסא רחמים' על מסכת סופרים.”

”רבי יעקב עמדן זצ"ל הוציא גם הוא חרם חמור על הספר וציווה לשורפו, אך לאחר מכן חזר בו והתבטא עליו כי "לא תתעב אדומי". הוא מוחה על דבריו של רבי אביעד שר שלום באזילה אמר כי רבי עזריה ביקש להדיחנו מעל רבותינו בעניין המניין ליצירה, והיעב"ץ מגיב .."במחילת כבודו, שקר ענה בו.. דבריו כנים וישרים שלא חטא כך, רק במה שנטה לסיפורי הבלי הגויים.. וגרם לו שהיה פתי מאמין לכל דבר.. אך לא נתכוון למרוד בה', ואין צריך לומר בשום דבר הנוגע למעשיו חלילה, אדרבה נראה שהיה ירא ה' בפועל"... גם הרב חננאל ניפי, שחי בסוף המאה השמונה עשרה, מספר כי ראה כתב האוסר על קריאת הספר ללא אישור מרבני העיר, אך לאחר שקראו, לא מצא בו שום פסול. הוא מוסיף ואומר, כי ייתכן שהאיסור נועד כדי למנוע מתלמיד צעיר לטעות באחדים מן הדברים המובאים בספר.” (אהרן מלאך- המשכיל הראשון או ראש לחכמים? - עזריה מן האדומים)--יוסף (שיחה) 21:03, 25 במרץ 2018 (IDT)

לא הכל כאן מדויק. לא בדקתי אחרי כולם, אבל יחסו של התוספות יו"ט ודאי לא יכול היה להיות יותר מדי חיובי, באשר היה תלמיד מובהק למהר"ל, שכתב נגד הספר מרורות. כל ה'תהילה' שאותו סופר מייחס לתוספות יו"ט, מתבטאת בהבאת דבריו. וכל משכיל יבין את הביקורת העדינה והמרומזת במילותיו שם 'וכן ראיתי לחכם בספר המתואר מאור עינים בפ"ג מהחלק שממנו המתואר אמרי בינה', לאמור - הוא מתאר את הספר שלו כ'מאיר עינים', וכן הוא זה שמתאר את הספר שלו כ'אמרי בינה'. לא בדקתי את שאר המראי מקומות.

באופן אישי אפשר לומר המון הסברים בקשר למחלוקת ולסוגיא בכלל, אבל דעת הדיוטות אינה משנה כל כך, ודאי לא בנידון חמור כזה. מה שכן, שמבחינה מעשית, אם כולם קוראים לו רבי (ויש מקפידים לקרוא ר', צורה יותר מסתייגת), אין להשמיט, ודאי לא באנציקלופדיה שלא אמורה לחוות דעה אישית. גם אם לדעת כל אותם רבנים ומחברים הוא היה אפיקורס גמור, לא היו קוראים לו רבי, ובכך גם נפתרה השאלה האם לכנותו אפיקורס או כופר עם סגולה (שיחה) 21:27, 25 במרץ 2018 (IDT).

בקשר לכל השאר, הסברא אומרת להביא עובדות בלי פרשנות. גם כי ככה עושים אנציקלופדיה, וגם כי אין לאף אחד סמכות להביע דעה אישית בשאלה כזו, פרט לגדולי הדור עם סגולה (שיחה) 21:25, 25 במרץ 2018 (IDT).

כנים ותכליתיים דברי עם סגולה, וכמוהם דברי יוסף וי. ברקוביץ, עידו אני במקומך הייתי חושש יותר ונזהר בדבריי בפרט בציבור בדברי אישית כך חריף על בן אדם. דוד (שיחה) 23:01, 25 במרץ 2018 (IDT)

כעת קראתי את הערך קצת בעיון, ואני חושב שהעובדות לא מובאות מדויק. קודם כל אין משקל נכון לדעות המוזכרות. נראה מוזר להזכיר את שיטת המהר"ל יחד עם שיטת רבי חננאל ניפי - במחילה מכבוד תורתו שאולי עצום וגדול הוא, אבל לצערי אני הקטן רואה את שמו כאן לראשונה. לא שמעתי עליו עד היום. הסיפור שהתנגדות חכמי צפת שככה בסופו של דבר מוזכר בלי מקור, ומי שיקרא את דברי השדי חמד בערכו של רבי עזריה יסיק מן הסתם שהוא מצוץ מן האצבע. זה נכון שבסוף לא נחתם חרם, אבל ההתנגדות לא 'שככה'. למעשה אין גדול בישראל מוכר שלא הסתייג מדעותיו (אם כי לא פסלו את אישיותו). התנגדותו של המהר"ל לא אמורה לקבל את התיאור הכביכול עניני 'לעיתים', דברי המהר"ל הם בבחינת 'קול גדול ולא יסף', וכדידוע למי שמכיר את ביאור המהר"ל בספר תפארת ישראל על פסוק זה. דברי היעב"ץ על 'לא תתעב אדומי' הם בלי מקור, וכשחיפשתי אותם מצאתי בספר 'יודע ספר' באוצר החכמה עמוד 174 שלא נמצא מקומו, ומן הסתם זה לשונו של יצחק סטנוב, שלא נדבר עליו כעת. בכלל להפוך את התנגדות הרבנים הלא מוכרים מאיטליה וחזרתם בהם אח"כ למוקד הדיון, ורק אח"כ להביא את דברי המהר"ל והיעב"ץ כהערת שוליים היא לא כל כך תקינה. יכול להיות שזה בדיוק התפקיד והתיקון שהמכלול צריך להביא בערכים כאלו. פשוט עובדות לאשורן, בלי חריצת משפט ובלי אהדה נסתרת מטעמים לא עניניים ולא הגונים עם סגולה (שיחה) 23:14, 25 במרץ 2018 (IDT).

תגובה לדוד - אכן יש להזהר בפרט בציבור וכיוב' אלא שלא דיברתי דבר שאינו רשום בערך. ומי שדיבר חריפות באיש הם גדולי הדור. ואני הקטן, אף קטנתי גם המקום הזה מכל חברי, רק דברי רבותינו הבאתי. אתה לעומת זאת תקפתני אישית בתחילת הדיון וכעת, לא רק על התואר רבי נושא הדיון הנכחי, שכולם מסכימים לכאורה שיש מקום לדון והמקרה אינו נהיר דיו, אלא אף על עריכותי האחרות בערך, שנראה שאין כאן המסכימים אתך עליהם כלל ב"ה. השווה את הערך לפני שעבדתי עליו ולאחר מכן. ואם כבר ארחיב ואציין כי תחושתי זו ממך הנה לאורך עבודתי במכלול אשר זכיתי למעט הוקרה עליה לפחות מאחרים. עידו (שיחה) 23:26, 25 במרץ 2018 (IDT)

עם סגולה - צדקו גם דבריך האחרונים. מסכים שזה אכן בדיוק תפקיד המכלול בערכים מסוג זה. אלא שזו עבודה עדינה הצריכה התעמקות בסוגיה - ומי שירים את הכפפה אדרבה.

עידו - כוונתי הייתה לתואר החריף שתיארת אותו בתקציר העריכה, הכונה הייתה שלאור העולה בדיון והציטוטים קשה להכריע בחריפות כה בוטה ואיננו מרוויחים מזה כלום. גדולים וטובים נמנעו מהתייחסות כזו לאיש בהזכירם אותו. מ"מ חלילה לא הייתה כאן כוונת התקפה, הלא הארה בלבד. מחילה אם זה התפרש בצורה פוגענית.

איני יודע למה אתה חש שהתקפתי אותך אישית בתחילת הערך, הייתה לי ביקורת עניינית על העריכה, ופירטתי אותה במדוייק אחת לאחת, לא היה שם שמץ של משהו אישי. עם זאת, אם זה כן נשמע כך לאחרים, ובפרט אם אתה חש כך לאורך כל דרכך במכלול, כנראה שעלי לעשות חשיבה מחדש על היחס שלי. מקוה שבכל אופן תדונני לכף זכות שלא היה כאן דבר מכוון, אלא להיפך מתוך שראיתי בך "בר פלוגתא" ראוי חשתי שאפשר הוכח לחכם וכו'. לגבי ההוקרה אין צריך לי ולשכמותי להוקיר את נחישותך להיות עמוד התווך בים הסער של המכלול בעת הסופה והסער שהוא עובר, אחרים לא היו מחזיקים בכך מעמד. דוד (שיחה) 00:59, 26 במרץ 2018 (IDT)

עידו גם אני מרגיש ככה מדוד ואולי זה קשור אליו ולא רק אליך אז אתה לא צריך להתפעל מזה. נראה לי שההצעה של ניסוך המים לכתוב ר' היא הצעה טובה ומתאימה לכל הצדדים.המעוררים • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ח • 14:23, 27 במרץ 2018 (IDT)

לא הצעתי ולו דבר, וכלל לא הגבתי בדף שיחה זה. אך ר' לא נשמע אנציקלופדי, ולדעתי מאחר שראיתי גם בין גדולי ישראל כותבים "רבי" - יש להשאיר תואר זה למרות ההסתיגות. אך גם באם יוחלט שלא - מקובל עלי. ניסוך המים • שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ח • 16:10, 27 במרץ 2018 (IDT)

עידו - יישר כוח שהסבת את תשומת ליבי. לידיעת הציבור כל ההדורים יושרו בפרטי. המעוררים, אני שמח שאתה חש בשורה אחת עם עידו, זה מחמיא כי הוא מחשובי העורכים פה. עם זאת כבר הובהר לך שעליך להימנע מפרובוקציות והתקפות אישיות וכ"ש להתעבר על ריב (או לא ריב) לא לך. בקשר לר' - מי שהציע את זה דיבר על איזכורים בגוף הערך. בשם הערך אין אופציה כזו, יש או הרב או רבי או כלום. ראה המכלול:מתן שם לערך#שמות הכוללים תואר. בברכה, דוד (שיחה) 18:20, 27 במרץ 2018 (IDT)

הנושא אכן רחב, אך בעניין החרם, כמדומני שהיו שהוכיחו כי כתב החרם הזה לא מתאים לשנים - כי הבית יוסף וכו', נפטרו לפני שהוא הוציא את ספרו. מעלת התורה (שיחה). (שיחה) 19:35, 27 במרץ 2018 (IDT)

מבחינת התאריכים, הם דוקא מחזקים את החרם: הספר יצא לראשונה בשנת של"ד והבית יוסף נפטר בי"ג ניסן של"ה, ובכתב החרם מוזכר שקודם שהספיקו לכתוב את כתב החרם - "חלה הרב הגדול ז"ל את חליו אשר בו נתבקש בישיבה של מעלה". להעיר: (א) בשונה מהמקובל בעבר (שלפועל חכמי צפת לא כתבו חרם) - ברור שהם כן יצאו בחרם (ראה הערה 7 בפנים הערך); (ב) בקטלוג הספריה הלאומית (המצוינת בספריה הנ"ל) נמצא עותק מכרוז החרם עצמו! (נמצא בצילום ברור באתר אוצר החכמה). בנוסף לכך, בכרוז עצמו מכונה "ה"ר עזריה מן האדומים". ניסוך המים • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 00:18, 28 במרץ 2018 (IDT)

חלוקת הפסקה על ההתנגדות לשני פסקאות משנה, והסבר לשינויים בערך

בערך מוצגת התנגדות של רבני איטליה ושל רבני צפת בחדא מחתא, ואין הדברים כך כלל.
התנגדותם של רבני איטליה לספר לא הייתה לאותם דברים להם התנגדו רבני צפת.
ר' עזריה היה מוכר בקהילה היהודית באיטליה כיהודי יר"ש ות"ח, ולכן לא התנערו ממנו רבני ארצו, ולא הטילו עליו חרם. ר' עזריה דיבר על תוכן הספר ואף התכתב אודותיו עם כמה מרבני איטליה, ובפרט על נושא מנין השנים (חלק קטן מההתכתבות נדפס ב'כתבי עזריה מן האדומים' בהוצאת מוסד ביאליק, שם נדפסה ההתכתבות עם רבי משה פרובינצאלו). הרבנים התכתבו איתו גם לאחר הדפסת הספר, ותמיד בתארי כבוד. אגב, לא נדפס נגדו חרם אלא רק איסור לקרוא בספרו ללא קבלת רשות מרב.
מטרת ר' עזריה בשינוי חשבון מנין השנים הייתה לצאת חוצץ נגד התעמולה המיסיונרית באיטליה, שרח"ל נשאה אז פירות רבים, הנצרים עשו שימוש רב בחישוב ה'שבועים שבעים' שבספר דניאל על מנת להוכיח כי החשבון מתאים לשנת לידת אותו האיש, ור' עזריה בספרו בא להפריך את החשבון, ומיד לאחר שכותב באריכות כענין חשבון השנים הוא כותב חשבון חדש ל'שבועים שבעים'.
רבני איטליה שהכירו את הספרות הנוצרית הבינו את כוונתו - ואת חשיבות הענין, ולכן כשבקשו ממנו להדפיס מהדורה מתוקנת כלל לא דרשו ממנו לשנות משהו בפרקים הנוגעים לנושאי השנים. חלקם התכתבו איתו הלכתית האם הדבר לא משנה את כשרות הגיטין, ולאחמ"כ הודו לו שאין בזה פסלות.
מהלך המחלוקת באיטליה היה כך:
קודם צאת הספר דיבר ר' עזריה על הנושאים בו עם כמה רבנים (שמותם אינם זכורים לי כרגע) והתכתב עם חלק מהם, בעיקר אודות חשבון השנים.
לאחר הדפסת הספר שלח חמיו של הרמ"ע מפאנו מכתב לרמ"ע מפאנו, שהיה אז בווניציה, ובו כתב כי בספר יש זלזול בקבלה. כוונתו היא לפרקים אודות אגדות חז"ל שבמאור עינים, שם כתב ר' עזריה באריכות להסביר כי אין להבין את כל אגדות חז"ל כפשוטן, - גם רבני איטליה הסכימו לדעתו, כמובן - אלא שר' עזריה כתב את הסבריו לאגדות חז"ל (בעיקר על הדרך האלגורית) בתקיפות יתירה, וחמיו של הרמ"ע, וכן רבני ווניציה חששו כי בדבריו יש זלזול בקבלה.
בדבר נוסף חששו רבני ווניציה מזלזול שיווצר מהספר, והוא מה שכתב ר' עזריה כי ידיעת חז"ל בחכמות כלליות לא הייתה מושלמת. כדרכו כתב ר' עזריה את הדברים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים (וטעמו עימו, כיון שעיקר ואף כל הספר נועד כנגד הנצרות, חובה לכתוב את הדברים בצורה שלא יוותר פתחון פה למשטינים), ולמרות שבזה כבר הסכימה עימו דעת גדולים וטובים, ומהם רבים מרבותינו הראשונים, בכל אופן חששו הרבנים מפרסום הדברים בקרב כלל הציבור בצורה זו.
הרב שמואל יהודה קצינלבוגן, מרבני ויניציה, כתב איגרת סיבובית (אגרת הנשלחת עם שליח לחתימה אצל כל רבני המדינה) שבה כתב לאסור את קריאת הספר ללא קבלת רשות מרב. יש לשים לב - לא היה כאן חרם, אלא רק מניעה, שלא יפוצו הדברים אל המון העם, שיבינום שלא כהוגן. על האיגרת חתמו כמה מרבני ויניציה, וכן רבנים שונים משאר קהילות איטליה.
במקביל, התכתבו רבני איטליה עם ר' עזריה, ובקשו ממנו - בכבוד רב - שידפיס מהדורה מתוקנת, שתעבור את אישור הרבנים, ובה ישנה שינויים לשוניים בלבד, כדי שיותאם הספר להמון העם.
רבני איטליה הבינו את חשיבתו של הספר במאבק הנחוץ כנגד הנצרות [ראה הערה 1], ולכן חזקו את ידי ר' עזריה ורבי יצחק פנצי שלח איגרת לר' עזריה ובה כתב כי כבר כעת מוערך ר' עזריה בקרב כל היוצאים נגד ספרו, ובאם ישנה את הניסוח של הספר הרי הערכתם לו תגדל, והוא יכונה "מורינו הרב רבי עזריה יצ"ו". רבי עזריה שינה את הניסוחים הנדרשים - וכבר ציינתי שהוא לא נדרש כלל לשנות מאומה בענין מנין השנים - ורבני איטליה הסירו את התנגדותם לספר, ואף חלקם דרשו ברבים בשבח הספר.
כשראה ר' עזריה שרבים דברו איתו על חשבונו בשנות העולם כתב ספר נוסף בשם 'מצרף לכסף', ובו חזר על דבריו שנית, ובבהירות יותר. אבל כשראה שהמחלוקת שככה, החליט שאין טעם להדפיסו. הספר נדפס מכתב יד בתקופת ההשכלה (ואגב, זו הייתה טעות בערך, ותיקנתי).

כל זה נכון לגבי איטליה, אבל לגבי צפת המצב שונה בעליל:

הספר הגיע לצפת, שם לא הכירו את מחברו ולא ידעו את היותו ת"ח ויר"ש, והיותר מזה, שם היו תחת שלטון איסלמי, רחוקים ממרכז התרבות הארופאי, ולא הכירו כלל את כל הספרים והטענות המסיונריות שכנגדם בא הספר לעולם.
ממילא בצפת היה היחס לספר כספר מינות ממש, וכמובן שיצא נגדו כתב איסור להחזיקו בביתו.

לאחר מכן לא מצינו התנגדות לספר עד תקופת המהר"ל מפראג, שתקף אותו בחריפות.
היעב"ץ כתב הערות על כל ספר מאור עינים, והוא כותב בשבח המחבר בספר מטפחת סופרים (למרות שמסתייג שם מאד מדבריו).

תקופת ההשכלה:
בתקופת ההשכלה רצו המשכילים לצייר את ר' עזריה כדמות לוחם חופש המחשבה שנרדף ע"י הממסד החשוך והקנאי (כדרכם כסל למו בשאר השמצותיהם, וכן רצו לצייר את עצמם בדמות הנרדפים ע"י החשוכים), ולכן ציירו את המאבק בצבעים קיצוניים מאד, כולל הפרחת ידיעות שאין להם שום בסיס (ואינם מקובלות גם במחקר כיום).
[לדוגמה, צונץ כותב כי היה חרם על הספר באיטליה, וכן הוא כותב שכל רבני איטליה חתמו נגדו. והוא מאריך הרבה בכל הפרשה, עם הקצנה רבה].
המשכילים הדפיסו את הספר שוב, והדפיסו מכתב יד גם את הספר מצרף לכסף. ובכלל הפכו את ר' עזריה לדמות מוערכת וסמל לדוגמה.

היוצא מכל הנ"ל הוא כי צריך לחלק את פסקת ההתנגדות לשני פסקאות שונות, וכן לשנות ולתקן את העובדות בענין יחס רבני זמנו לר' עזריה. ואשתדל לעשות זאת בקרוב.
כל זה כתבתי כאן כדי להסביר שינויים שאעשה בעז"ה בערך, ואשמח לתיקונים וביקורות והערות.

--איש פלוני (שיחה) 19:28, 13 בפברואר 2020 (IST)

הבהרת הדברים:
כיון שרבים מגדולי הדורות התנגדו לצורת לימוד האגדות ולדעותיו של רבי עזריה, כמובן שהערך צריך להכתב בהסתייגות. אבל חובה להבהיר ולנסח כי הוא עצמו היה מוחזק כת"ח ויר"ש לכל מכיריו, והוערך ע"י רבני קהילתו. כמו"כ חשוב להדגיש כי כיון שכל מטרת הספר היא נגד הנצרות הדברים נכתבו מתוך כוונה להועיל, גם אם באמת הדברים נכתבו בצורה תקיפה מדי, או שלא הוסכמו לבסוף ע"י גדולי ישראל.
לכן השתדלתי למחוק מהערך ביטויים שהיו נכתבים על - לדוגמה - אחד מהמשכילים.

שוב ראיתי שרבינו היעב"ץ כתב ממש כמו שכתבתי בספרו 'מטפחת ספרים' וזה לשונו (ההדגשות שלי):

מה שכתב [בעל האמונת חכמים] על אודות האדום הידוע ר' עזריה מן האדומים. כבר הראינו סכלותו בשאילת יעבץ (סי' ל"ג) ובמגדל (דף מ' ע"ב) ואי"ה נייחד לו גם מדור בפני עצמו, בשגם שקליה למטרפסיה. גם ע"י גדול בדורו מהרל"פ [מהר"ל מפראג]. אך מ"מ לא נעשה לו עול, ולא להיות לועג לרש בחנם, כי מה שכתב עליו בעל אמונת חכמים שבקש להדיחנו מעל ה' כו', במחילת כבודו שקר ענה בו, כי הדבר ברור שתוספת השנים על חשבוננו מזמן היצירה לא ידחה סדר קביעותנו בשום אופן, ובהר"ד אינו כתוב בתורה, ולא נזכר בתלמוד, (ובזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה, ודאי לא היו משגיחים אליו), כי אינו אלא סימן בעלמא הונח מרבי הלל וסיעתו מתקני הקביעות בגלות, בהסכמה על מנין שנות עולם, הנה יסדוהו מפני ההכרח, למען יהא בידנו חשבון קבוע שוה לכל, ואם יצויר איזה תוספת במנין השנים שלפני הזמן שהחל חשבון מתקני עבורינו, בשביל כך לא נפסד החשבון מעת שהוחל במאומה, ולא יפסיד עלינו כלום עוד כל ימי הארץ, לא יזח ולא ימוט לעולם, אמנם כפי אשר ירבה התוספת, על פיו נבקש מולד ראשון זולת בהר"ד, אשר יאות לנו לפי חשבוננו, וכבוד חשבון קביעות שלנו לעולם במקומו עומד. זה פשוט מאד לתנוקות, וכמו שכתב האדום ההוא התנצלותו בזה באריכות מאד. על כן לא ישיגהו עון אשמה זאת כלל וכלל, ודבריו כנים וישרים שלא חטא בכך. רק במה שנטה לספורי הבלי הגוים, אשר פיהם דבר שוא, בזו ודאי נטתה אשורו מני דרך, וגרם לו שהיה פתי מאמין לכל דבר, אך לא נתכוין למרוד בה', ואין צריך לומר בשום דבר הנוגע למעשה חלילה. אדרבה, נראה שהיה ירא ה' בפועל (רק בשפתיו חטא, ביחסו לחז"ל מעוט ידיעה בספורי דברי הימים, מה שאינו נחשב חסרון בחקם, וכן הוא האמת, כי לא היו צריכים להם, אשר היתה להם ידיעה אמיתית, לא כמו שחשב שהיו משוללים מידיעה זאת לגמרי, לפי שאינה הכרחית לדיני התורה, שידיעת ה' בלבד מוטלת עליהם, זהו השטות שנתגלגל בה בכל ספרו), ומה לנו להוסיף על חטאו את אשר לא עלתה על לבו. אולם בענין קלקול חשבון דורות עולם, לא המציאו הוא בלבד, שכבר מצא פרצה פתוחה לפניו, אמנם לא נשתמש בה להיות כלי מפץ לסדרי קביעותנו חלילה, אך לטובה היתה כונתו בזו ודאי, כדי להכות על קדקדם של מחשבי קצין. וכן אפילו אם ידומה שחטא בכך, מ"מ קורא אני עליו בכאן גדולה עברה לשמה, והנה שכרו אתו, שקעקע יסוד נופל של הטפשים בעת ההיא, כי סכנתם גדולה מאד לכל הגולה, כמה נפשות אבדו עולמם, בראותם כי התעו אותם המבקשים חשבונות רבים בהבטחתם, והונו אותם חשבונותם, אבל חלילה לשום לב לשום תוספת מנין בשנות היצירה, אף כי להשגיח בספורי דברי הימים של חול, חלילה חלילה חולין טמאין הן, ולא יגעו בקדשי שמים, רחוקים הם מאתנו כרחוק ארץ משמים. וכבר זכרתי בפירושי עולם ברור לסדר עולם, ובהגהותי לצמח דוד, כי לא לבד על חז"ל עותה קלקלתם, כי גם למקראות אשר הם למופת ולאות, חטאו פשעו בשקרי ספוריהם ומניני שנותיהם. לכן האיש הישראלי ירחיק עצמו מהבלי הגוים בילדי נכרים לא יספיק, ישמח באשת נעוריו בה ידבק, אילת אהבים ויעלת חן על לומדיה, דדיה ירווהו בכל עת, אתה כל הון עתק, עמה רצון מה' יפיק. [מטפחת ספרים להיעב"ץ פרק ט']

עוד דבר מוזר:

בערך נכתב (בפסקה מהדורות הספר): "לראשונה הוציאו המחבר בשנת של"ד (1574), עם התוספת "מצרף לכסף" והערות שונות. ראו: מאור עיניים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית".
בדקתי במאגר הספריה הלאומית, ולא מצאתי שם אף ספר עם הספר 'מצרף לכסף', יש שם רק את התשובה להשגה (שהיא תשובה למכתב רבי משה פרובנציאלו), לא את מצרף לכסף, שהוא ספר המכיל 200 עמ' ויותר.
ובספר מצרף לכסף עצמו נכתב מפורש שנדפס לראשונה מכתב יד המחבר (ראה בשער הספר שתמונה שלו נמצאת בערך).
כנראה נתבלבל לכותב הערך ספר 'מצרף לכסף' עם ה'תשובה להשגה' שנדפסה במהדורת של"ד.
אשמח אם מישהו יתקן בערך.--איש פלוני (שיחה) 16:03, 18 בפברואר 2020‏

שלום לך, נא לעבור על עריכותי. תודה רבה!! ניטראלי • ט' בטבת ה'תשפ"ב 21:46 (IDT)