שיחה:משה רבינו/ארכיון

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏

מיעוט שיחה

הוסר.

אמרו לי שאתה הרב של המכלול - לא הבנתי עד כמה אתה גאון עד הלילה! אני מוריד בפניך את הכובע!

למשה רבנו כמדומני שכך יותר נכון, שמש מרפא?

המבקר את התבנית מציבים בתיאור לא בנושא.

מציין להמכלול:אולם_דיונים/ארכיון_7#רבנו/רבינו.

יש הבדל בין רבינו גרשום למשה רבינו. רבינו מתפרש כרבי שלנו, מה שבוודאי לא נכון אצל משה (צ"ל רב שלנו).

גם "רבינו" הכוונה הרב שלנו, אלא שנהגו לכתוב צירי מלא בכתיב חסר ניקוד (כשם של"אדונינו המלך" יש קרוב ל־5,000 תוצאות באוצר החכמה).
בכלל, עד לתקופת החסידות (או מעט לפניה), המילה "רבי" נועדה כתואר הקודם לשם אדם, ולא לתאר תפקיד או מקצוע, ובמילא לא שייך להטותה; מסיבה זו, המילה "רבי" בתוספת ה"א הידיעה (הרבי) כמעט ולא הייתה בשימוש, ובמקרים שכן – תמיד קדמה לשם אדם (רק לדוגמא: המילה "הרבי" במפעל המילון ההיסטורי מופיעה לראשונה אצל יוסף פרל!).

ככה? אתה גם כותב "כלי שיני" בכתיבה מודרנית?

קיים לאין מספר, דוגמה אחת.

דייקתי בלשוני. כתבתי "שנהגו", לא "שנוהגים" (וכן, בעבר היו שכתבו "כלי שיני"; עשה חיפוש באוצר החכמה). ב"רבינו" הכתיב השתמר, ב"שיני" לא.
יתכן וכתבתי בלשון נחרצת מדי, אך מהגמרא שהבאת אין ראיה, כיוון שניתן לפרשו "הרב שלי" על דרך "שלום עליך רבי ומורי".

(אני יודע, ולכן הוספתי את המילותיים האחרונות), ומה שעל כן? המכלול נכתב בעברית מודרנית.

קצת מוזר לפרש כן, אבל יתכן.

אגב, בהמשך להנ"ל, ערכתי חיפוש של המילים "רבי אחד" (כשאין פיסוק בין "רבי" ל"אחד"), וכצפוי – לא מצאתי ביטוי כזה במקורות קדומים.

כוונתי שאין הבדל בין רבנו גרשום למשה רבנו. בשניהם למילה "רבנו" אותה משמעות, ובשניהם יש לנקוט באותה צורת כתיב.

על הדיון לעבור לאולם הדיונים. שם גם התקבלה ההחלטה הקודמת.

ספרא, שמש מרפא הסביר את ההבדל בין המקרים, יש צורך בדיון באולם דיונים או שאפשר לשנות את שם הערך.

הערך נפתח לעריכה

חסומה העריכה בדף זה ?

מדוע?

מפעילי מערכת‌‌‌‌‏

להזכירך זה שייך לעורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ ולא למפעילים.

אולי מיעוט שיחה יוכל לומר לנו איך הוא הצליח לערוך ?

כי הוא עורך אספקלריה

כשיש בערך תבנית סינון הוא ננעל לעריכה מלבד לבעלי הרשאת אספקלריה,

אך אפשר לערוך כל פיסקה בודדת שאין בה תבנית כזו.

כעת הוסרו התבניות והערך פתוח.

עדיין לא פתוח לעריכה

טופל. מיעוט שיחה הייתה בערך {{תמונה חילופית}} שחוסמת גם היא מעריכה.

נראה לי לא שייך לדף של משה רבינו אלא לדף אחר

כי?

כי ! יש רמב"ם - ולאינציקלופדיה תורנית - לא מתאים השטויות האלו,

אלא מאי לעשות ערך משה רבנו בתרבויות העולם ולעשות תבנית:ראו גם

לא הבנתי את הטיעון, אם אפשר במילים קצרות וברורות.

אין פה שום טיעון, פשוט מאוד כל הערך נלקח מויקיפדיה כמות שהוא,

ואינו מתאים למרחבי היהדות, אני עכשיו עברתי על חלק מהערך

אבל תראה איך הוא היה נראה אתמול אתה נראה לי תבין.

בכ"א לעצם העניין אינני חושב שבמכלול מישהו ירצה שיהיה כתוב שמשה רבינו לא היה קיים, (אולי בערך מסוים ושולי).

כמו שבבריאת העולם כתוב שקודם בריאת העולם - חז"ל אוסרים עלינו וכו' ...

וכאן גם מדובר ביסודי הדת כמו שהרמב"ם מכניס את זה בי"ג עיקרים.

אתה רואה בעיה בלכתוב לדוגמא, על פי הנצרות מתן תורה לא היה?

במכלול כן.

אני שואל אותך למה לא כתוב שיש הטוענים שהעולם נברא מפיצוץ ושאר דברים המסלפים את דעת תורתינו הקדו'

מסכים. עם וח"א. דיעות אפיקורסיות אינן עוד צד שניתן להזכירו.

למחוק,

או לעשות ערך כפרני נפרד.

ככלל לא ראיתי בעיה, אם יש משפט ספציפי אתה מוזמנים לציין כאן.

יפה שתיקנת חלקים רבים

אבל

כמו רוב האישים מתקופת הברונזה בעת העתיקה, אין עדות ארכאולוגית לחייו וקיומו של משה.

למשה חשיבות רבה באסלאם - מלבד מוחמד

שמוסא היה סולל דרכו של מוחמד

וכו' אני חושב שאין צורך באריכות...

יש צורך, אין שום כפירה בלכתוב שאין ממצאים ארכיאולוגים ממנו כרוב בני תקופתו, ואף אין כפירה לומר שהמוסלמים מאמינים שהוא סלל את דרכו של מוחמד, אם יש משהו אחר אתה מוזמן לצטט.

אם אתם כבר מדברים על אמונת המוסלמים במוחמד תראה מה ששאלתי כאן.

"על פי הנצרות מתן תורה לא היה" זה משפט (היפותטי כמובן) מהסוג שניתן לכתוב בערך על נצרות, בניסוח הראוי. לא בערך על מתן תורה.

זה נכון בנושאים שהם עיקרי הדת, לעומת זאת לא נראה לי קשור לכתוב בערך נצרות את דעתם על כל נושא המשיק עם היהדות, וכן נראה לי מעניין ואנציקלופדי לכתוב כאן (בניסוח ראוי כמובן) מה דתות אחרות "אוחזות" ממשה רבינו.

עזוב אני לא מתווכח

את זה נעשה בפורומים למיניהם...

רק אדייק המכלול אינו אנציקלופדיה תורנית אלא יהודית. העובדה שדתות אחרות מאמינות אף הן במשה ובתורתו אוזכרה כבר ע"י ריה"ל בספר הכוזרי. כמובן שהמקום בערך של הדתות האחרות ביחס לתורה אמור להיות שולי.

מצטרף להדגשתו של מוטי. המכלול אינו ספר תורני! הוא אנציקלופדיה.

הוא מגיש כל מידע שאינו נוגד את רוח היהדות. כל הציטוטים שהובאו כאן מקומם במכלול.

לא ולא!

ההערה שלא נמצא ממצא ארכיאולוגי לקיומו של משה - אינו בעל ערך אנציקלופדי, איזה מין מבחן זה אם יש לכך עדות ארכיאולוגית.

כל מה שיש בזה - זה פקפוק כלפיי תוה"ק.

וזה שונה ממש מהצגת דתות אחרות וכפי שרצה לטעון מוטי, כי ארכיאולוגיה אינה דת אלא מדע, והמשמעות של זה - שזה אמור להיות טיעון נגד אמיתות קיומו של משרע"ה.

כאמור, מקומם במכלול, אך בערך העוסק בשיטות הנ"ל, ולא בערכים על האירועים עצמם, לצורך העניין.

אכן ייתכן שהמשפט יכל להישמע קצת גרוע אלמלי האזכור "כמו רוב האישים מתקופת הברונזה בעת העתיקה".

יעויין בפנים.

דומני שמצאתי ניסוח הולם.

ערכתי לניסוח מעולה, בלי להשמיט שום נתון:

בשבר של מצבה^{[דרוש מקור]} במוזיאון הבריטי ישנם סימנים לאירוע כיבוש אתיופיה על ידי משה. סיפורים אלה מתוארים בתורה שבעל פה במדרש ילקוט שמעוני (שמות קסח). כמו כן, החוקר יהושע מאיר גרינץ, מצטט טקסט מצרי קדום ^{[דרושה הבהרה]} על אדם שעמד לפני פרעה ובאופן נסי הפך החפץ שבידו לנחש, ושוב הרים את הנחש בידו וחזרה להיות חפץ. והדבר מזכיר את הסיפור המקראי על משה, בספר שמות ז' 10.

מלבד זאת לא נמצאו לעת עתה שרידים ארכיאולוגיים מחייו של משה, כמו מחיי רוב האישים מתקופת הברונזה בעת העתיקה.  

מה לא טוב בניסוח הזה?

ובכן, מר אפרון - קנאותך לאריכיאולגיה הקדושה לא ברורה בעליל..

מבחינתי זה יכול לעבור בצורה זו, כיוון שזה לא פוגע בארכיאולוגיה הקדושה.
מה שלא אמור לעבור זה:
א- עריכה בגוף הערך בנושא שדנים עליו בדף השיחה
ב- שאר העריכות שדחפת באותה עריכה והיו מיותרות.

אבל אדוני השר! הודעתי שאני עורך.

ומדובר בעריכה שפותרת את הבעיה בלי לשפוך את התינוק. אז די כבר עם האדנותיות, בנוסח: "לא ביקשת רשות, אז זו הסיבה שלא".

באמת.

אנו מכירים פה מספיק זמן, בכדי שתתחיל לכבד עורכים אחרים.

אני בהחלט מעוניין לכבד כל אחד מאיתנו, גם אני בעצמי לא הייתי משנה בתוך הערך תוך כדי דיון על קטע מסויים, למה לא להגיש את הצעתך כאן?

נעים לשמוע. בתקוה שהבנתי את המשמעות של "מאיתנו"...

ניטראלי אתה מוזמן להתלונן כל פעם שאתה מקבל ייחס לא מתאים.

בקשר לעריכה זו, אתה מוזמן לשפר ניסוחים, אין שום סיבה להסיר חומר סתם, זה השחתה.

בקשר לעריכה זו, אולי עדיף שתקרא מה כתוב בערך במקום לבקש הבהרה (רמז, זה כתוב במדר, בפירוש).

נראה שכל זה מיותר ודימיוני ואינו מתאים לאינציקלופדיה תורנית אכן?

פרשנות על כבדות פה של משה

על פי המדרש ניתן ליישב סתירה זו בשני אופנים, אם הייתה הבעיה רפואית אז משה נרפא ממנה במעמד הר סיני, יחד עם שאר ישראל. ואם הכוונה לבעיה רטורית, אז הפתרון הוא ממה שנאמר במדרש: "התורה מרפא ללשון". כשהכוונה באופן מטפורי ללימוד התורה.

סיפורים

אגדות מאוחרות מהמאה ה-18 סיפרו על מלך שרצה לראות את דיוקן משה וציווה על צייר לנסוע אל המדבר ולצייר את צורת פניו. המלך, שהכיר בחכמת הפרצוף, ראה בציור שקיבל כי תווי פניו של משה מראים על היותו איש מושחת ובעל תכונות שליליות, וכעס על הצייר. לאחר שנסע המלך למדבר והקביל את פני משה, הסביר לו משה שאכן נולד כאיש בעל אופי שלילי, אלא שעידן את אופיו על ידי תיקון המידות. לאגדה זו אין מקור קדום יותר.

אפרון מה דעתך ע"ז

האגדה שמוזכרת רבות בספרי קודש בוודאי ראויה לאזכור.

בתור סיפור ? איפה ?

אתה באמת סבור שסיפור שכתב התפארת ישראל אינו ראוי לאיזכור במכלול. גם לטענתך שזוהי אנציקלופדיה תורנית אני לא מבין טיעון שכזה.

מה הקשר בסיפור לאתר

אגדה זו מוזכרת הרבה פעמים בספרי חסידות שונים (ע"פ רוב ברמיזה), והתחלתי עכשיו לרכז מ"מ בטיוטה אודות הפולמוס סביב מסורה זו.

אשאיר לכם להחליט אם ראוי לערך בפנ"ע (יש המון מידע להוסיף) או שיש לתמצת בתוך הערך כאן.

בעיני - ראוי.

החלק על אישיותו ומנהיגותו, אינו מתאים כלל.

גם אינו מכבד. מצד הניסוח, זה נראה ציונים לבוגר תיכון גויי. ואין מקומו באנציקלופדיה חרדית.

וגם מחקר מקורי ברובו.

אחכה לתגובת החברים לפני עריכה.

האמונה בנבואתו של משה היא העיקר השביעי בשלושה עשר העיקרים של הרמב"ם. משום כך, היהדות כונתה לעיתים לאורך ההיסטוריה "דת משה".

לכאורה בגלל שמשה רבינו מסר לנו התורה דהיינו הדת ולא שזה אחד מהעיקרים- נבואת משה יסוד ומקור כל הדת

כך כתוב בערך,

כאו' הכותב התכוון ל

מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי הוציא וכו'

הוא לא ביקש להשתחרר מזה, אלא רצה להבין מה הוא ?

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏, אם אפשר לפתוח הערך לעריכה, או להטמיע תבנית שלשלת הקבלה. ייש"כ.

נוסף התבנית