שיחה:זיהוי מקום המקדש
קרדיט כפול
תודה למשתמש:יאיר ו. על הערך המחכים והמועיל.
ולמנטרים! למה יש בערך קרדיט כפל? צב"י (שיחה) 15:23, 24 בינואר 2018 (IST)
- שאלה טובה. האפשרות היחידה שאני מעלה על דעתי היא שבאחת התבניות בערך כלול בטעות הקרדיט בצורה לא נכונה כך שהוא מופיע גם בערך. יש צורה מיוחדת להכניס קרדיט בתבנית, זה חייב להיות בתוך <noinclude></noinclude>. מישהו מתנדב לחפש את מקור הבעיה? דוד (שיחה) 15:29, 24 בינואר 2018 (IST)
- לפני שהצגתי את השאלה כבר חיפשתי בתוך מסמך הקוד מקור את {{ו, {{ק, {{noi, ואת שלשתם לא מצאתי יותר מהנדרש. צב"י (שיחה) 15:34, 24 בינואר 2018 (IST)
- הבעיה הייתה בתבנית {{הר הבית}}, טופל. איש גלילי • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ח • 15:41, 24 בינואר 2018 (IST)
- תודה איש גלילי - חד ומהיר כתמיד. צב"י אם תעקוב אחרי מה שהוא עשה תבין מה התכוונתי. דוד (שיחה) 15:51, 24 בינואר 2018 (IST)
- סליחה על הבלאגן שעשיתי, אני לא פעיל כאן באופן שוטף... הסיבה היא אכן קרדיט גם על הערך וגם על התבנית. יישר כח לאיש גלילי על הטיפול בעניין. יאיר ו. (שיחה) 17:13, 25 בינואר 2018 (IST)
- תודה איש גלילי - חד ומהיר כתמיד. צב"י אם תעקוב אחרי מה שהוא עשה תבין מה התכוונתי. דוד (שיחה) 15:51, 24 בינואר 2018 (IST)
- הבעיה הייתה בתבנית {{הר הבית}}, טופל. איש גלילי • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ח • 15:41, 24 בינואר 2018 (IST)
- לפני שהצגתי את השאלה כבר חיפשתי בתוך מסמך הקוד מקור את {{ו, {{ק, {{noi, ואת שלשתם לא מצאתי יותר מהנדרש. צב"י (שיחה) 15:34, 24 בינואר 2018 (IST)
טקסט הכותרת
מזבח הנחושת בבית ראשון???
משום מה הערך לא ניתן לעריכה. בגוף הערך כתוב שנבוזראדן לקח את מזבח הנחושת שהיה בבית ראשון לבבל. הדבר אינו נכון. בבית ראשון היה כידוע מזבח אבנים ולא מזבח נחושת. זה נכון שלא נותר ממנו שריד, והסבר לכך ניתן לראות בספר דרישת ציון לרבי צבי הירש קלישר, הוצאת מוסד הרב קוק עמוד 91. עם סגולה (שיחה) 23:12, 14 באפריל 2018 (IDT)
- יהודה(אופציונלי)Davidnead יוסף עידו ? עם סגולה (שיחה) 09:44, 15 באפריל 2018 (IDT)
- עם סגולה, אני גם לא יכול ללערוך את הפיסקה הזו בגלל חסימת נטפרי. הסיבה שאתה לא יכול לערוך כלל, היא בגלל שלא הגדרת בהעדפות את "כלי עריכת אספקלריה".--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • ל' בניסן ה'תשע"ח • 09:51, 15 באפריל 2018 (IDT)
- ניסית מה שיהודה הציע? הסתדר לך? עידו (שיחה) 14:11, 15 באפריל 2018 (IDT)
- עידו הסתדר, ראה כעת. עם סגולה (שיחה) 20:32, 15 באפריל 2018 (IDT)
- ניסית מה שיהודה הציע? הסתדר לך? עידו (שיחה) 14:11, 15 באפריל 2018 (IDT)
- עם סגולה, אני גם לא יכול ללערוך את הפיסקה הזו בגלל חסימת נטפרי. הסיבה שאתה לא יכול לערוך כלל, היא בגלל שלא הגדרת בהעדפות את "כלי עריכת אספקלריה".--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • ל' בניסן ה'תשע"ח • 09:51, 15 באפריל 2018 (IDT)
”בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא קִדַּ֨שׁ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת-תּ֣וֹךְ הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית-ה֔' כִּי-עָ֣שָׂה שָׁ֗ם אֶת-הָֽעֹלָה֙ וְאֶת-הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי-מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י ה֔' קָטֹ֗ן מֵֽהָכִיל֙ אֶת-הָעֹלָ֣ה וְאֶת-הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים:” (סֵפֶר הַמְּלָכִים לִיהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל).
אך ראה נא אחי בדברי רבנו שלמה ובדברי רבנו לוי בבאור דברי הנביא אשר שם. י. ברקוביץ • שיחה • א' באייר ה'תשע"ח • 21:04 (IDT)
- ראיתי גם ראיתי. ואכן כדברי. ואשער נכונה שגם כבודו מסכים עמדי בתיקון הלז. עם סגולה (שיחה) 21:06, 15 באפריל 2018 (IDT)
- רק להעיר את הלב באתי. אך הלא היו תאמים הדברים אשר מקדם עם דברי רבנו לוי, אף כי נכון הדבר לכתוב הלשון כאשר יעלה בקנה אחד עם דעת כל רבותינו. י. ברקוביץ • שיחה • א' באייר ה'תשע"ח • 21:10 (IDT)
- מקודם אוסיף ביאור, שלא הייתי מתנגד לשימוש 'מזבח הנחושת' במובן 'מזבח האבנים שנעשה במקום מזבח הנחושת', וכלשון הנביא. דא עקא שלא סביר לטעון שנבוזארדן גילה באותם אבנים עניין כה רב עד שסחבם עימו לבבל... ומכאן לדברי רבינו לוי. א. אודה ולא אבוש שלא הכרתיו, וידעתי רק את דברי רבינו שלמה פרשן דתא. ברם אם איני טועה דעת התלמוד והפוסקים כרבינו שלמה, כך שסוגיין דעלמא כוותיה. וגם לדברי רבינו לוי, הרי לא סביר שנבוזארדן חמד רק את הציפוי... ובכל מקרה ודאי נכונים דברי כבודו שראוי לכתוב הדברים ככולי עלמא. עם סגולה (שיחה) 21:15, 15 באפריל 2018 (IDT)
- ובכל מקרה יישר כח לך י. ברקוביץ על תוספת המידע בעניין. עם סגולה (שיחה) 21:42, 15 באפריל 2018 (IDT)
- רק להעיר את הלב באתי. אך הלא היו תאמים הדברים אשר מקדם עם דברי רבנו לוי, אף כי נכון הדבר לכתוב הלשון כאשר יעלה בקנה אחד עם דעת כל רבותינו. י. ברקוביץ • שיחה • א' באייר ה'תשע"ח • 21:10 (IDT)
בחירת מקום המקדש
משום מה בפסקה מופיע כאילו עולי בבל (בוני ביהמ"ק השני) הסתפקו היכן למקם את המזבח, והכריעו ע"פ נבואה או ע"פ תנאי השטח. אבל מעיון בסוגית הגמ' (זבחים סב.) נראה שהנידון היה באיזה גודל לבנות את המזבח: אם 28*28 כפי שבנאו שלמה המלך או 30*30 או 32*32 וראה ברש"י ד"ה אלא אר"י, ובמקו"א פירשו שבביהמ"ק הראשון היו הנסכים נשפכים על דופן המזבח עד בור השיתין ורק ביהמ"ק השני לאחר שהרחיבו את המזבח נמצא בור הנסכים על גג המזבח.
טוב הארכתי קצת.. בכל אופן אודה למי מהעורכים שיודע בתחום אם יואיל לבחון ולהתייחס לדברים. בברכה פישל (שיחה) 22:22, 15 באפריל 2018 (IDT)
- פישל תעיין בסוגיא שוב, מדובר שם גם על שאלת מקום המזבח. ותעיין גם בספר דרישת ציון לגרצ"ה קלישר מה שכתב בזה, אם מעניין אותך. אכן יש בערך טעויות וליקויים אחרים. לדוגמא, לא מפורש במסכת מידות שקודש הקדשים הוא במקום הגבוה ביותר באיזור. תעיין שם ולא תמצא, יש אולי משמעויות מסוימות בפרט בכתבי יוסף בן גוריון, אבל לא כמו שהערך מתיימר לטעון. גם הראייה הטופוגרפית שהביא הרב קורן למקום היות קודש הקדשים בכיפת הסלע כוחה יפה רק מול שיטות וראיות מסוימות, ולא כמו שזה הובא כראייה לעצם השיטה. ועוד חזון למועד בעז"ה. עם סגולה (שיחה) 13:24, 18 באפריל 2018 (IDT)
- אשריך שאתה כך מונח בסוגיות עמומות אלו, ואם כבר דנים זכור לך אמת היכן מובא שבביהמ"ק הראשון הנסכים היו נשפכים על דופן המזבח עד מקום השיתין? פישל (שיחה) 23:14, 18 באפריל 2018 (IDT)
- האמת שבערך משום מה לא הביאו כלל את השיטות על מיקום המזבח בביהמ"ק השני. אם היה מול ההיכל ממש (בדיוק) או מצפון לו או כולו מצפון, בברכה פישל (שיחה) 23:17, 18 באפריל 2018 (IDT)