דרוך, קיסר, שרגא, עמוס חדד, מוטיאל, שחרחר, וכל שאר המשתמשים שמשום מה נשמטו כרגע מזכרוני. אתם מוזמנים להציץ בתוך הערך, להתרגז עלי אם גנבתי לכם את הרעיון, לשמוח אם עשיתי בשבילכם את העבודה, להיות בטוחים שיש לכם הרבה מה להוסיף, וגם - פשוט להוסיף...
שיחה:הקבלת פני רבו/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
על הלוח הזה
לא ניתן לעריכה
| ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים |  | |
| דיון | ||
|
מיוחד:דפים המקושרים לכאן/פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הקבלת פני רבו | ||
שכוייח.
אני אוהב אותך על כך שזכרת את שמי.
אני אוהב אותך על כך שגנבת לי את הרעיון.
אני אוהב אותך על כך שעשית בשבילי את העבודה.
אני אוהב אותך על כך שאתה נותן לנו את הרשות להוסיף.
ואתה... אתה פשוט אוהב ישראל.
ככה לא כותבים ערכים.
זה ערך מקסים, תורני.
אבל ערך אנציקלופדי מיועד לקורא פשוט, שלא יודע במה מדובר, בכלל.
צריך להסביר לו.
לא בהגדרות חזל, לא במדרש. בעברית.
וזה, חסר בהרבה מאד ערכים באינצ' פה.
אני חולק. בשביל זה בדיוק יש קישורים פנימיים. כמו שאף אחד לא יטען שהערך משפט ארנפסט הוא לא אנציקלופדי, למרות שהקורא הפשוט והלא פיזיקאי איננו מבין ממנו דבר וחצי דבר, אין סיבה לחשוב שהערך הנוכחי הוא לא אנציקלופדי
לא אינציקלופדי כוונתו שקורא פשוט קורא וקצת מקבל מושג.
הוספתי משפט בתחילת הערך, הדגמה.
מרפרוך בערך אני גם לא רואה בעיה. אבל העריכות שלך לטעמי בסדר גמור.
זו מצווה או מנהג? מצווה מתריג, או מנהג?
כתבו מצוה, הוספתי מנהג. צריך לתקן לאורך הכתוב.
כנל, נשים. כותרת לא מספקת. כותרות אפשריות, חיוב נשים, מעמד נשים סתם נשים זו לא כותרת בתוך ערך.
תקון תשובה כותרות אפשריות, חיוב נשים, מעמד נשים, נשים סתם לא כותרת מתאימה לערך.
זו מצווה, אולם מדברי סופרים ולא מן התורה, כך שהיא איננה נכללת בתרי"ג המצוות. לא כל מה שאיננו מתרי"ג מצוות הוא מנהג. מצווה זו מוסמכת על מקור מן הנביא כמבואר בערך, ואף בסיטואציות מסוימות ובזמנים מסוימים יש בה חיוב (כך לפחות אני זוכר, לא עברתי על הערך), כך שהמילה מנהג איננה מתאימה כאן לדעתי.
נכון שכיום אין חיוב מעשי בהקבלת פני הרב, אולם לדעתי הערך מקיף את כל המושג ולא רק את יישומו בימים אלו, כך שבוודאי נכון יותר לכנות בשם מצווה ולא בכינוי מנהג.
אולי כדאי לציין מצוה מדברי סופרים, בשביל קורא שלא ברור לו מה מצווה ומה לא.
ולציין שכיום אין חיוב מעשי. מישהו עשוי לקרוא ולטעון שביקור אצל הרב הוא חובה כיום. ולהסיק מסקנות מידיות. לדרוש מכל ביתו לקום ולנסוע.
חכמים הזהרו בדבריכם.
בשביל זה יש
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
טכנית, זה נכון. מעשית, יתכן שיקרא את זה מישהו ולא בדיוק מכיר את ההצהרות ויסיק מסקנות. בכתיבה ציבורית מומלץ להזהר.
אין ספק שצריך לכתוב את הפרטים האלה, רק שאני מסכים עם שמש מרפא שזאת סבירות נמוכה שמישהו יחליט לעשות מעשים ע"פ הכתוב במכלול.
בכתיבה שפונה לציבור, גם סבירות של אחד למליון זו סבירות. מספיק שבחורציק מתחזק, שלומד ממכלול על דת, וכבר היו ספורים כאלו, של אנשים שלומדים מאתרים שונים, יסיק מסקנות על מצווה זו או אחרת.
ערך כותבים או צריך להשתדל לכתוב, עם מה פחות אפשרות לטעויות. גם אם קורא את זה בחורציק יהודי מאיפו שהוא.
לא נראה לי שיש מישהו שחולק עלייך. לדעתי שמש מרפא רק הבהיר שלא צריך להיבהל מהאחריות הכבדה שאולי עדיף למחוק את הערך.
אדרבא, לא ראיתי בפנים, אבל אם אין אז צריך להביא מקורות לגבי חיוב המצוה בדורנו.
אני לא חושב שיש בעיה או חשש כזה.
א. מעיון קליל בערך, נראה שהובאו כל הדעות לגבי קיומה של מצווה זו בימינו, כך שאדם שקורא את כל הערך בוודאי יוכל להסיק ממנו את המסקנות הנדרשות.
ב. לדעתי אין שום בעיה לסמוך על התבנית שאומרת כי המידע נועד להעשרה בלבד. אם אנחנו סומכים על תבנית זהה בנושאי רפואה, שבהם באמת כל טעות משמעותה חיים ומוות, בוודאי שאפשר לסמוך על תבנית כזו במקרה הזה. קשה לי לראות מה החשש הגדול שבשלו צריך לדאוג לאחד ממיליון. מה כבר יקרה? מישהו יחליט לבקר אצל רבו בסוכות?
ג. טענת 'אם כן אין לדבר סוף'. אם נחשוש שהקורא אינו רואה את התבנית, או שאינו אינטיליגנטי מספיק כדי להבין את הכתוב בערך ולהסיק את המסקנות הדרושות, יהיה עלינו לכתוב בכל ערך שקשור לבית המקדש שההלכות אינן נוגעות לימינו, פן יטעה מישהו להקריב קרבנות בגינת ביתו. ולא יהיה די לכתוב פעם אחת, כי אולי גם את אותה פעם הכותב לא יראה ואז ניאלץ לכתוב עוד פעם וכן הלאה.
בקיצור, התבנית מספיקה. כתוב בה כל מה שצריך כדי לא לגרום לאנשים לטעות ואי צורך ביותר מכך.
לא דומה לדוגמאות. בערך כתוב, זו מצווה, ומתואר מעמד הקבלת פני רבו ברגל כחלק המצווה כיום. בפרוטרוט. קורא תמים מסיק שזו מצוה. ויש מצוה בהשתתפות בכנסים באל המעין. מותר להוסיף סיוג, שזה לא חל כיום. זה הכל.
אני מסכים עם מיק.
מלי איפה את רוצה להוסיף את זה? בפתיח? כי בערך עצמו כתוב בדיוק אצל איזה קהל מה שייך היום.
תוקן.
עמכם סליחה.
לתשומת לב שמדובר אכן בחובה גם בזמן הזה, לדעת המגן אברהם והמשנה ברורה שמביאים זאת להלכה. וזה מצויין בערך עצמו, ויש לתקן את המילה 'מנהג' למילה 'מצווה מדברי סופרים'. כך דעתי.
[בערך מובאת כאן מחלוקת נודע ביהודה ורבי יהונתן אייבשיץ, אבל להלכה כמובן קובע לנו למעשה המשנה ברורה].
מצטט מתוך הערך:
לדעת הנודע ביהודה החיוב להקביל את פני הרב הוא רק בזמן שבית המקדש קיים, אך כיום שבית המקדש חרב ואי אפשר להקביל את פני השכינה בשלושת הרגלים, גם אין חיוב להקביל בהם את פני הרב, אף שהעושה זאת מקיים מצווה. לעומתו רבי יהונתן אייבשיץ כתב כי החיוב להקביל את פני רבו הוא רק לאחר שבית המקדש נחרב, שכיון שאי אפשר להקביל את פני השכינה בבית המקדש יש להקביל במקום זאת את פניהם של חכמי ישראל, ואילו בזמן שבית המקדש קיים יש בכך מעלה וחשיבות אך אין זו חובה. גם מדברי המגן אברהם והמשנה ברורה נראה שיש כיום חיוב להקביל את פני הרב.
ומצטט מתוך המשנה ברורה (ביאור הלכה סי' שא ס"ד)
* להקביל פני רבו וכו' - עיין במ"א שמחלק בין רגל לשבת דבשבת רק מצוה וברגל חיובא והוא דוחק גדול להמעיין בהש"ס ועיין בסי' תקנ"ד אכן בפיר"ח שלפנינו בר"ה ט"ז מבואר שם להדיא דגרס שם בגמרא אי מרחקי אינו מחייב כ"א ברגל ואי מקרבי מיחייב אפילו בחודש ושבת עי"ש ועוד יותר מבואר שם בריטב"א שכתב דר' יצחק תפס קצה האחרון ובאמת הקבלה הוא כפי קירובו לרבו כי אם הוא בעיר חייב לראותו בכל יום ולא סגי בלא"ה ואם הוא חוץ לעיר במקום קרוב פעם אחת בשבוע או בחודש וזהו הענין בשונמית ואם הוא במקום רחוק יש לו לראותו פעם אחת ברגל עכ"פ עי"ש שהאריך: עד כאן.
אני מתאר לעצמי שהסיבה שיש מי שאינו מקפיד על זה בימינו, קשורה לשתי דברים: א. שלחלק גדול מהאנשים שאינם חסידיים אין 'רב מובהק' [במובן ההלכתי של הדברים]. ב. שלא כל רב מאפשר להקביל את פניו, וכמובן שאין שום מצווה להטריד אותו בלי רשות.
חשבת אולי שיש עוד סיבה, והיא שההלכה לאו דוקא נקבעת על ידי המשנה ברורה.
אגב, יש באתר עולמות שיעור מסוכם יפה, יעויין שם שגם הסטייפלר אחז שאין היום רבו המובהק לעניין זה.
למעשה אני רואה שכבר תיקנו בערך ברוב הפתיח ל'מצווה'
אולי באמת מישהו מהבקיאים בעריכה יוכל לחדד יותר את הנושא של 'בזמן הזה' כי הכותרת 'בזמן שבית המקדש חרב' היא תורנית מדאי ולא חדה לציבור הכללי
ואולי גם יימצאו התלמידי חכמים מקורות שדנים על החיוב בזמנינו ממש, מצד רב מובהק וכו'.
לאור התלהבותו של ר' יוסף מהערך נכנסתי לראות במה מדובר (בעוונותי לא הספקתי לראות קודם) וראיתי שאכן מדובר בערך מעולה שכתוב ובנוי בצורה נכונה. אני מעמיד את הערך לדיון על הכנסתו לרשימת הערכים המומלצים, עד ההצבעה הציבור מוזמן לשפר את הערך מכל הבחינות. יישר כוח לכותב המוכשר אוהב ישראל!!
זה ערך מפורט מאד, אבל לא מספיק אינציקלופדי.
גם אני רוצה להעביר ביקורת קלה, על התקציר.
מתומצת מידי, לא ברור, מיסתורי וקצר.
בכלל המכלול לוקח לעצמו קו שהתקציר יהיה יותר "כותרת" בזמן שויקיפדחיה משקיעה בתקצירים שלה הרבה יותר.
התיקון האחרון הפך את ההלכה הזאת ל"מנהג", על שום מה? מכלולאים פעילים מלי ג
זה הלכה? איפה?
כתוב מצוה.כך כתבו בערך. אם מצווה, רצוי להגדיר, דאוריתא, דרבנן. אם מנהג, לכתוב.
עיין בגוף הערך, פרטי דינים, מניין נלמדת המצווה וכו'.
המקורות שם כולם אינם הלכתיים. אינני בטוח אכן שההגדרה הנכונה היא מנהג אבל לא נראה לי הלכה.
אולי מצווה.
אציין כמה השלמות נחוצות, נכון לתאריך ליל פורים קטן התשע"ט, וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמים
- תמונות/סרטונים ממעמדי הקבלת פני רבו. נכון שעמוס הביא גלריה אבל כדאי וצריך לפחות תמונה או שנים שיופיעו בערך עצמו.
- הרחבה גדולה יותר על המעמדים ההמוניים. מי הראשון שארגן את זה ומתי, כמה משתתפים מידי שנה במעמדים הראשיים, וכיוצא בזה.
- דבריו המחודשים מאוד של הסטייפלר שכיום אין מושג 'רב מובהק' ולכן אין חובה
- חסרות כאן אלף שנות היסטוריה יהודית. היו מעמדי הקבלת פני רבו בימי הגאונים? הראשונים? האחרונים הקדומים?
- המנהג להקביל פני רב גדול או צדיק שהגיע לעיר. מקורות, היסטוריה, מסעות גדו"י לחו"ל וכו'.
- המנהג כשמגיעים לעיר להקביל את פני רב העיר. היה מקובל לחלוטין בעם ישראל שנים רבות.
אם מאן דהוא יודע על השלמות נחוצות נוספות נא לציין כאן. תודה
מראה מקום אני לך, בעניין הרחבות הלכתיות ראיתי שעסק בזה חתנו של הפסקי תשובות הרב פסקים ותשובות בהלכות כבוד רבו, יעויי"ש.
בעניין תמונות, אני בטוח שתוכל לבקש מצלם חובב והוא ישמח לעזור לך בעניין זה ובעוד תמונות אחרות. חילך...
אוהב ישראל היקר!
תרמתי את תרומתי הדלה והצנועה לערכך הנפלא והמקסים.
בשב"ק קראתי בעלון של סמינר (גור חצור) שמנהג ה'שלום זכר' הוא מדין הקבלת פני רבו, לא זוכר במדוייק את הפרטים ולא מצאתי לכך מקור, אך נראה שאם כן הדבר זה יתרום לערך גוון נוסף.
תודה ידידי המחודד. כרגע אני בעומס גדול מאוד ואיני נכנס באופן סדיר, אם תוכל להוסיף כשתהיה מסקנה ברורה זה יהיה נהדר
אוהב ישראל הוספתי, תראה את הפסקה האחרונה, מי שיש לו הערות, מוזמן....
אין נושאים ישנים יותר