שיחה:בשר בחלב
בשר וחלב בסעודת דוד המלך?
בערך בתוך הפיסקה בשר וחלב#בשר בחלב במקרא שקיים בה אלמנט של ביקורת המקרא, קיימת הפיסקה הבאה:
באותה הזדמנות ניתן להזכיר גם את הכיבוד שהוגש לדוד המלך הכולל תפריט בשר וחלב, כמתואר בספר שמואל ב יז' 29.
וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל; כִּי אָמְרוּ, הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר:.
עד כאן. אני איני מכיר את הנושא, לפיכך לא נגעתי בזה. הלשון ניטרלית ולכאורה איני רואה צורך בעריכה חרדית. דוד (שיחה) 23:26, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אינני רואה שום בעיה בקטע, להיפך אף מפורט בפירוש לפני כן שאין מדובר באופן האסור מן התורה. איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 00:59, 7 בפברואר 2018 (IST)
- לא הבנתי אותך. דוד (שיחה) 01:15, 7 בפברואר 2018 (IST)
- האם בעיית ההבנה היתה קשורה בתקלדה? איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 07:12, 7 בפברואר 2018 (IST)
- המילים "גם אם לא" בערך יוצרים את התחושה כאלו זה יכל להיות גם במבושלים שאסורים מהתורה. יתרה מכך הרעיון שאסורים מדרבנן לא היו בתקופת המקרא, לא ממש מקובל (למעט לדעת רבי צדוק והנצי"ב) יוסף (שיחה) 08:20, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אדרבה, שורה תחתונה מדובר בפסוק מפורש שהביאו גם חמאה וגם צאן, וצריך ליישב את הפסוק לדעת האומר שאיסור אכילת בשר עם חלב היה קיים גם בימי דוד המלך. אם כי אפשר לתרץ בפשטות שהביאו את כל הדברים בשביל לאכול אותם בזמנים נפרדים (משמעות הכתוב הפשוטה היא שהביאו את זה לאכול באותה עת, אך אין לי כעת פנאי לעיין במפרשים). איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 08:41, 7 בפברואר 2018 (IST)
- הבנתי את הטעות שלי, לא הבחנתי בין איסור בישול בשר וחלב לאיסור אכילה שהוא מהתורה. אבל הבלבול אינו אשמתי, יש אי בהירות במקור בערך, צריך לשפר שם ניסוח. דוד (שיחה) 09:02, 7 בפברואר 2018 (IST)
- מה הבעיה להבין שאכל קודם את החמאה ואחר כך את הבשר? גם סדר ההגשה מקדים את החלבי לבשרי. בכלל, כמה מהתירוצים השייכים אצל אברהם אבינו שייכים גם פה. מוסיף והולך • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 10:12, 7 בפברואר 2018 (IST)
- הבנתי את הטעות שלי, לא הבחנתי בין איסור בישול בשר וחלב לאיסור אכילה שהוא מהתורה. אבל הבלבול אינו אשמתי, יש אי בהירות במקור בערך, צריך לשפר שם ניסוח. דוד (שיחה) 09:02, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אדרבה, שורה תחתונה מדובר בפסוק מפורש שהביאו גם חמאה וגם צאן, וצריך ליישב את הפסוק לדעת האומר שאיסור אכילת בשר עם חלב היה קיים גם בימי דוד המלך. אם כי אפשר לתרץ בפשטות שהביאו את כל הדברים בשביל לאכול אותם בזמנים נפרדים (משמעות הכתוב הפשוטה היא שהביאו את זה לאכול באותה עת, אך אין לי כעת פנאי לעיין במפרשים). איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 08:41, 7 בפברואר 2018 (IST)
- המילים "גם אם לא" בערך יוצרים את התחושה כאלו זה יכל להיות גם במבושלים שאסורים מהתורה. יתרה מכך הרעיון שאסורים מדרבנן לא היו בתקופת המקרא, לא ממש מקובל (למעט לדעת רבי צדוק והנצי"ב) יוסף (שיחה) 08:20, 7 בפברואר 2018 (IST)
- האם בעיית ההבנה היתה קשורה בתקלדה? איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 07:12, 7 בפברואר 2018 (IST)
- לא הבנתי אותך. דוד (שיחה) 01:15, 7 בפברואר 2018 (IST)
הסרת דברי קאסוטו והראי"ה?
דברי קאסוטו והראי"ה הם הגיגים עצמאיים ואין מקומם בערך, הם אינם מייצגים.
דברי קאסוטו לדעתי יש להסיר מכל הערכים התורניים. הוא היה סתם "דתי מחמד" בן טיפוחם של החילוניים למטרת החדרת כפירה בבתי ספר. אני לדוגמא אולצתי ללמוד את דברי הכפירה שלו בבית הספר היסודי.
חברים, מה דעתכם?
עידו (שיחה) 12:19, 7 בפברואר 2018 (IST)
- עידו זה ויכוח ישן אפשר לראות בדף השיחה של הערך שעטנז. על הטענה של הגיגים עצמאיים אני לא מבין הרי כל דבר שהתקבל יש להביאו בערך. אין להכניס רק הגיגים עצמאיים של עורכים כאן שלא התפרסמו במקום אחר. --יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 15:33, 7 בפברואר 2018 (IST)
- ניסיתי לערוך ומשום מה כשלחצתי על עריכת קוד מקור זה נחסם לי. נראה לי שצריך להוריד את שמום של החוקרים להערה ולהתמקד במקורות היהודיים כמו הרמב"ם במו"נ. את כל האריכות יש להכניס למהדורות אספקלריא.--יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 15:37, 7 בפברואר 2018 (IST)
- באמרי "הגיגים" התכוונתי הגיגיו של קאסוטו, ולא אלו העורכים כאן. (ופשיטא שאני מסכים אתך בנושא הגיגי מכלולאים). עידו (שיחה) 15:47, 7 בפברואר 2018 (IST)
- התכוונתי שאם למעשה הגיגיו של קאסוטו מקובלים בעולם יש להם מקום בערך אנציקלופדי. ניתן כמובן להדגיש את ההסתייגות מהם על פי התורה אבל לא לבטלם לגמרי יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 16:31, 7 בפברואר 2018 (IST)
- אני לא חושב שהם התקבלו בשום מקום, הם היו מעין הוראת שעה חילונית כדי ללמד כפירה בבתי ספר ממלכתיים. לא יודע אם כיום תלמידים בכלל שמעו עליו, ובכל מקרה מלבד בכפייה אין לכתביו דורש ופותח. עידו (שיחה) 16:53, 7 בפברואר 2018 (IST)
- התכוונתי שאם למעשה הגיגיו של קאסוטו מקובלים בעולם יש להם מקום בערך אנציקלופדי. ניתן כמובן להדגיש את ההסתייגות מהם על פי התורה אבל לא לבטלם לגמרי יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 16:31, 7 בפברואר 2018 (IST)
- באמרי "הגיגים" התכוונתי הגיגיו של קאסוטו, ולא אלו העורכים כאן. (ופשיטא שאני מסכים אתך בנושא הגיגי מכלולאים). עידו (שיחה) 15:47, 7 בפברואר 2018 (IST)
- ניסיתי לערוך ומשום מה כשלחצתי על עריכת קוד מקור זה נחסם לי. נראה לי שצריך להוריד את שמום של החוקרים להערה ולהתמקד במקורות היהודיים כמו הרמב"ם במו"נ. את כל האריכות יש להכניס למהדורות אספקלריא.--יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 15:37, 7 בפברואר 2018 (IST)
הסרת תוכן
בעריכתו זו הסיר נער שוליים המון חומר. אמנם חומר בעייתי וכפי שדובר ע"י העורכים הותיקים איש גלילי עידו יהודה 1 בפיסקה למעלה.
איני רואה טעם להסרה גורפת זו. מכלולאים פעילים
הפסקה הזו "פולחן אלילי" לא ריקה מתוכן חשוב. א. עצם הפולחן או הנוהג יש לו בסיס ומה לנו לדחות את הדברים (בכתובת אוגריתית ועוד בראשונים) ב. האם זהו "מקור" לאיסור התורה רוצים לתלות בדברי הרמב"ם במו"נ ועוד פרשנים שכתבו כעין זה (לא רק באיסור זה, זו גישה מוכרת מעוד מצוות) איני בטוח שאני מבין מספיק אבל נראה שדרכו של הרמב"ם היא לתת טעם למצווה ולאו דווקא "מקור" ואף לא טעם יחיד. זו עבודה של אספקלריה.--אליצור (שיחה) 18:35, 30 באוקטובר 2019 (IST)