מה הכונה בזוי? שרק אנשים בזויים יכולים להשתמש בו? שהוא דיעבד?
אין היתר ביהדות ובהלכה ובספרות השו"ת שנסבל לשמוע עליו את המילה בזוי, ולא חסרים היתרים דחוקים, בנושאים חמורים פי אלף מצער בעלי חיים כמו רציחה ניאוף או חילול שבת.
המשמעות היחידה שאני רואה לביטוי הוא זלוזול בהלכה ובפוסקיה, כלומר מי ש"יזם" את ההיתר היה לקוי במוסריות ירודה.
לתשומת לבכם. אי אפשר לצטט משפטים שמשמעותם אפיקורסות.
מה דעת מכלולאים פעילים?
קודם כל אפשר לדעתי לצטט ציטוטים אפיקורסיים, רק צריך שיהיה ברורי שזה אפיקורסות. פה זה לא כ"כ אפיקורסות, אבל זה באמת צורם. לדעתי התיקון שלי כרגע מספיק.
מסכים לגמרי עם התיקון. ולדעתי מספיקות המרכאות שזה ציטוט. לגופו של עניין לא ידעתי מה מתאמץ הנ"ל ושכמותו לחפש מקורות לאיסור. והלא מימרא מפורשת "עם הארץ אסור לאכול בשר" ...:)
יש דוקא דעות כאלו, שהצמחונות היא המעלה היותר גדולה: הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "חזון הצמחונות והשלום" אמנם גערה נסתרה יש בקמטי התורה באכילת בשר, כי רק אחרי אשר תאמר "אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר" אז תזבח ואכלת. הנה לא תוכל לעצור בעד נטייתך כי אם על ידי כבישה מוסרית, וזאת הכבישה עוד לא באה עתה, עוד היא נדרשת לך בשביל חוגים יותר קרובים אליך. ...זאת היא מעלתה של המוסריות כשהיא מחוברת למקורה הא-לוקי, שיודעת היא עת לכל חפץ ולפעמים היא כובשת את מעיינה בשביל לקבץ כח לתקופות הבאות. ...כשהתאוה הבהמית היתה מתגברת לאכילת בשר, ואז, אם בשר החיים היה כולו בכלל האיסור, לא היתה ההריסה המוסרית, הנכונה תמיד להימצא בעת הכושר, מבחנת כלל בין אדם לבהמה, חיה ועוף וכל רמש הארץ. הסכין, הגרזן, הגליוטינה או זרם האלקטרון היה עובר על כולם כאחד, כדי למלאות את הקיבה הזוללה של האנושות המקולטרת. הנה באה המצוה בסדר אכילת בשר בצעדים המובילים אל המטרה העליונה. בעלי החיים המותרים לאכילה הנם מוגבלים, מהיותר נאותים לטבע האדם. כיסוי דם החיה והעוף - שהעוול הנעשה עמהם הוא יותר ניכר ובולט וקרוב להתגלות - הם אינם רובם סמוכים על שולחן האדם ואינם מטרידים אותו בטיפולם ובשכלולם - "אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר". הכרת החרפה היא התחלה רפואת המוסר "לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ". כסה הדם! הסר חרפתך! הפעולות תעשינה את פריין, בהמשך הזמן תחנכנה הדורות. המחאה האילמת, כשתבוא עיתה, תיהפך לקול מרעים ברעש גדול ואדיר ותצליח את דרכה. ציווי הזביחה, במערכת מיוחדת, בהקלת הצער, כבר תופס הוא את הרושם שלא עם דבר-של-הפקר, עם אבטומט שאין בו רוח חיים הנך עוסק, כי אם עם נפש חיה.
לגבי דבריו של רב קוק, עי' כאן.
חבל רק שלא הבאת את המשך דבריו שם, בהם הוא כותב כי לעתיד לבוא תתבטל עבודת הקרבנות בבית המקדש,
(נגד רמב"ם מפורש ושא"ר)
כך שלפני שאתה מביא את דעתו בעניין זה, תעשה 1+1 ותשקלל את כל הנתונים.
תכל'ס לא אהבתי את "עפרא לפומיה", אם כבר "חסה לפומיה", מצד שני הייתי משנה את הנוסח מ'היתר בזוי' ל'היתר בדיעבד', ומוותר על ציטוט לשונו המדויקת. משה ראה עריכתי.
ואם כי ברור שהגישה המקובלת על רבותינו היא שאכילת הבשר הותרה לכתחילה, ומצוות שמחת יו"ט ושלמי שמחה מתקיימים בעיקר בבשר, עדיין אי אפשר להציג את הצמחוני כנוטה לכפירה, באשר ישנם מרבותינו שמצדדים ג"כ כך, להלן ציטוט נוסף:
ספר העיקרים מאמר ג פרק טו :
...וכשנתנה תורה לישראל שכבר נמחה זה הדעת מן העולם, אסר להם קצת הבעלי חיים המולידים עובי ועכירות בנפש, ואפילו מה שהתיר מהם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך, וכן אמרו רבותינו ז"ל כי תאוה נפשך לאכול בשר (דברים י"ב כ'), למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון, הנה גלו בפירוש שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח.
חברה זו אינציקלופדיה!!! צריך להיצמד לעובדות הוא אמר היתר בזוי אז אין ליפות את אמירתו. צריך לדעת מה הוא אמר!!!! אינני מצליח להבין איך כל פעם עולים רעיונות כאלה. 
לא כל אמרה מייצגת את דעת עורכי המכלול. פלא שצריך להזכיר זאת. יש לנו רק מגבלה שלא להביא ניבול פה וכפירה. ואת זה צרי לסגנן ולא להטעות כאילו אמר מישהו משהו אחר. כאן צריך להביא כלשונו.
לא צריך לייפות את אמירתו, אפשר פשוט למחוק אותה ולכתוב מה הוא אמר בלי ל"צטט". כשפוליטיקאי אומר משהו שנשמע אנטישמי אתה צריך לצטט אותו? פשוט תכתוב את זה במילים אחרות. (אני אישית לא כ"כ מזדעזע מההגדרה היתר 'בזוי', - הייתי כותב כך על אשת יפ"ת, (וכמובן שפה יש חולקים, אבל זו דעתו - וכעיקרים הנ"ל), אולם כיון שזה מזלזל באחרים שהתירו לכתחילה, לכן שיניתי ל'דיעבד').
ובכל מקום שציטוט יהיה בעייתי פשוט לא נצטט, אלא נכתוב את עיקר הדברים. מי קידש את הציטוט פה? ויקיפד אנונימי?
אני רואה שערכת, השאלה אם יש פה "צרימה כפירתית"... זה הכל. השאלה האם פה הציטוט הוא משהו מהותי.
א. זאת לא כפירה.
ב. גם אם זאת כפירה - אפשר לצטט את לשונו כל עוד זה לא כפירה מזעזעת, וזה ודאי לא.
וכיון שזו אנציקלופדיה צריך להביא את לשונו, ואדרבא - צריך לשמוע את האמת שהוא אמר דבר מזעזע ולא דבר מעודן.
ונשאר לדון אם לרשום סוגריים של (כלשונו) או לא. ולדעתי כן משום שזה לא ציטוט ארוך ולא ברור שזה ציטוט.