שושנה היימן
| לידה |
3 בינואר 1923 גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
18 במרץ 2009 (בגיל 86) עין הוד, ישראל |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | פיסול |
| השפעה מ | רודי להמן |
שושנה היימן (נכתב גם הימן) (3 בינואר 1923 – 18 במרץ 2009) הייתה פסלת, ציירת ומאיירת ישראלית.
ביוגרפיה
היימן נולדה ב-1923 לחיים ופרידה לבית רייס בגרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה לארץ ישראל והשתקעו בשכונת בת גלים. בנעוריה עבדה בקרמיקה ובשנת 1939 החלה ללמוד בבצלאל החדש בירושלים. לאחר סיום לימודיה למדה פיסול בעץ אצל הפסל רודי להמן. עבודתה הייתה קשורה בתקופה מסוימת אל הפיסול "הכנעני" בשימוש שעשתה במוטיבים מן הפיסול המצרי והארכאי.
בין השנים 1948-1946 למדה באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוז-אר) בפריז. ב-1953 נמנתה על מייסדי כפר האמנים עין הוד. בשנת 1955 איירה את הספר "שמוליקיפוד" מאת ט. כרמי, שהיימן הייתה נשואה לו באותה עת. על שם בנם המשותף, גד צ'רני, נקרא גיבור הסיפור. בשנים 1958-1960 עסקה בציור ורישום, בין היתר איירה את הספר דירה להשכיר במהדורתו הראשונה ב-1959. בשנת 1963 השתתפה בסימפוזיון בסלובניה, שכלל 10 אמנים ממדינות שונות, בו פיסלה בעץ. השתתפה בהמשך בסיפוזיונים דומים בדנמרק ב-1997 ובקוריאה ב-1999. משנות השבעים שימשה כפרופסור באוניברסיטת חיפה, מ-1977 כיהנה כראש החוג לאמנות שם וב-1987 הוענק לה תואר פרופסור. בשנת 1980 העתיקה את מגוריה לעין הוד. בשנת 2003 פרסמה העיר דיסלדורף את "צילו של התן" ("Der Schatten des Schakals"), קובץ משיריה, לרגל יום הולדתה ה-80.
היימן נפטרה במרץ 2009. באפריל 2009 הוצגה במוזיאון הכט ובמוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח רטרוספקטיבה מיצירותיה.
גלריה
-
ראשונים, 1958
עץ
קמפוס אדמונד י' ספרא, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים -
מבנה, 1988
אוניברסיטת חיפה, חיפה -
פרסים
- 1948 – פרס אמנים חדשים[1]
- 1951 – פרס דיזנגוף לפיסול[2]
- 1967 – פרס דיזנגוף לפיסול[3]
- 1967 – פרס אונס"קו[4]
תערוכות יחיד
- 2009, "חיתוכי עץ", גלריה קיימא, יפו
- 2009, "חוזה במדבר", מוזיאון הכט, חיפה
- 2009, "ניצבת על קו האופק", מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, הזורע[5]
- 2000, "In Orbid", המוזיאון העירוני דיסלדורף
- 1994, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
- 1987, מוזיאון וילפריד ישראל
- 1986, "פיסול בעץ", הגלריה של אוניברסיטת חיפה
- 1959, בית האמנים בירושלים
- 1950, בית האמנים בירושלים
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שושנה היימן |
- רשימת הפרסומים של שושנה היימן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שושנה היימן, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- שושנה היימן באתר עין הוד
- צבי זהר, האמן הצעיר והקהל (מתוך נאום בפתיחת התערוכה לפיסול ורישום של שושנה היימן ב"בית־האמנים" בירושלים), על המשמר, 5 בספטמבר 1952
- רחל אנגל, רישומי שושנה היימן, מעריב, טור 2, 30 במרץ 1962
- תלמה אדר, הם היו עשרה...: הפסלת הישראלית שושנה היימן הייתה בין עשרת המשתתפים בסימפוזיון בינלאומי לפיסול, שנערך זו השנה השלישית ביוגוסלביה, מעריב, 8 באוקטובר 1963
- רחל אנגל, דו־שיח אמנותי – עם העץ: תערוכת הפסלים של שושנה הימן בגלריה "דוגית", מעריב, 15 באוקטובר 1965
- רחל אנגל, אדם ואדמה, מעריב, 19 בספטמבר 1986
- טלי תמיר, על קינה ומוות ביצירתה של שושנה הימן
- מרית בן ישראל, על איוריה של הימן בספר "שמוליקיפוד"
הערות שוליים
- ^ פרס אגודת הציירים והפסלים לזכר הבנים שנפלו, על המשמר, 25 באוקטובר 1949.
- ^ 12 פסלים וציירים זכו בפרס דיזנגוף, דבר, 25 במרץ 1951; חולקו פרסים לציור ולפיסול ע"ש מ. דיזנגוף ז"ל, חרות, 25 במרץ 1951.
- ^ פרס דיזנגוף לפיסול יחולק היום, מעריב, 11 באוקטובר 1967.
- ^ פרס אונסק"ו – לפסלת שושנה הימן, דבר, 19 בינואר 1968.
- ^ שושנה היימן – חוזה במדבר (2009); אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י, באתר מוזיאון הכט.
23032627שושנה היימן