שונית טובטאהה
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1993, לפי קריטריונים 7, 9, 10 | |
| מדינה |
 הפיליפינים |
|---|---|
| הערות | הורחב בשנת 2009 |
|
(למפת הפיליפינים רגילה)   הפארק הימי שונית טובטאהה | |
שונית טובטאהה היא שונית אלמוגים המשתרעת על פני 332 קמ"ר בים סולו שבפיליפינים, במרחק 2 עד 100 מטרים מתחת לגובה פני הים. השונית היא אזור טבע מוגן, הנקרא הפארק הימי שונית טובטאהה.
גאולוגיה, גאוגרפיה ואקלים
השונית שוכנת במרחב של 181 קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר פוארטו פרינססה שבפאלאוואן. היא מורכבת ממספר שוניות קטנות השוכנות לאורך רכס קאגאיאן, המשתרע לאורך 400 קילומטרים מכיוון צפון-מזרח לדרום-מערב בים סולו, וכולל שורה של הרי געש תת-ימיים כבויים.
השונית מורכבת משני אטולי אלמוגים, המופרדים זה מזה באמצעות תעלה ברוחב שמונה קילומטרים. האטול הצפוני הוא אזור שטוח שממדיו הם 16 קילומטרים על 4.5 קילומטרים, המקיף לגונה חולית. חלקים מהאטול נחשפים בזמן השפל, ומקיפים קי אלמוגים חולי בשטח 3 דונם. צורתו של האטול הדרומי דומה למשולש שרוחבו שלושה קילומטרים ואורכו חמישה. בקצה הדרומי של אטול זה שוכנת לגונה שבה איון המשתרע על פני שטח של 0.8 דונם. בשני האטולים אין צמחייה רבה, אך מנגד הם מהווים אתר קינון נוח עבור עופות ימיים וצבי ים. ממדיו של אטול ג'סי ביזלי הם 5 קילומטרים על 3 קילומטרים, ובזמן השפל הוא הופך לקי.
לשוניות המשניות יש אזורים שטוחים נרחבים, המגיעים לעיתים עד לעומת של 100 מטרים מתחת לגובה פני הים. לעיתים יש קירות אנכיים בגובה 40 עד 50 מטרים. באזור המדרונות החיצוניים של השונית יש מים צלולים, גלי ים וזרמים חזקים, ריכוז חמצן גבוה ועומק קרקעית של מטר אחד עד ארבעים מטרים. האלמוגים באזורים אלה מגוונים יותר בהשוואה ללגונות המתאפיינים במדדים נמוכים יותר (כגון עוצמת זרם המים).
פעמיים בשנה מתרחשת בשונית תופעת המונסון. המונסון הדרום-מערבי מתרחש בין יוני לאוקטובר, ואילו הצפון-מזרחי בין נובמבר למרץ. הרוחות בעוצמה בינונית השוררות בין אפריל ליוני מאפשרות את ביקורי התיירים במקום. האלמוגים רגישים לשינויים קיצוניים בטמפרטורת המים, בעיקר כיוון שהם נתונים לנקודה שבה חולפים הזרמים המגיעים מכיוון מצר מינדורו שבצפון ומצר באלאבאק שבדרום מערב. עוצמת האור החזקה עשויה לגרום לתופעה של הלבנת אלמוגים.
פלורה
האיונים הם בית גידול עבור ארבעה מיני עצים: Terminalia catappa (הדסאים), Leucaena leucocephala (קטניות), Pisonia grandis (ציפורנאים) ו-Argusia argentia (זיפניים). עופות המקננים בשונית נוטים להימשך לזרעי ה-Pisonia. כמו כן, שני האטולים הם בית גידול עבור ארבעה מינים של דשא: Melampodium divaricatum (מורכבים), Portulaca oleracea (ציפורנאים), Chloris inflata (דגניים) ו-Setagaria geniculata. האזורים המישוריים של השונית הם בית גידול לפרטים רבים של עשרה מיני דשא ים. בחלק התת-ימי של השונית תועדו 79 מינים של אצות.
פאונה
עד שנות ה-80 כמעט ולא התרחשו שינויים בפאונה של השונית. למרות נזקים שנגרמו כתוצאה מפעילות האדם עדיין קיימים 396 מינים של אלמוגים, המהווים 90% ממספר המינים הכולל הגדל בפיליפינים. מספר המינים למטר מרובע בטובטאהה גבוה יותר בהשוואה לזה של שונית המחסום הגדולה. הפאונה ספגה נזקים משמעותיים במהלך האל ניניו של 1998, אך כעבור שבע שנים השתקמה באופן כמעט מלא.
בשונית יש שני בתי גידול נפרדים. באזורי הלגונות יש אזורים נרחבים של דשא ים. בעומק של עד שני מטרים מתחת לגובה פני הים יש יותר אלמוגים, אך באזורים העמוקים יותר היא יותר דלילה. באזור זה תועדו לראשונה 30 מיני אלמוגים חדשים בשנים האחרונות. בין קצה השונית למורדות השונית גדלים אלמוגי שיטית (Acropora). בראש קיר השונית כמעט ואין אלמוגים, וככל שיורדים לאזור יותר נמוך מספרם הולך וגדל ובנוסף להם ניתן למצוא גם אצות וספוגיים.
בלגונות של השונית יש פרטים רבים של כרישאים, צבים ובטאים, ועד כה תועדו 11 מינים של לווייתנאים ו-11 של כרישאים. בין המינים הנפוצים באזורים החיצוניים של השונית ניתן למנות את אלו של הברקודה, טונה, וכריש לווייתני. בסך הכל יש בשונית 479 מינים של דגים. כמו כן, ישנם מספר מינים בסיכון ובהם ובהם צב ים ירוק וצב הוקסביל.
טובאטהה היא מקום גידול נוח עבור צאצאים צעירים של דגים בשל זרמי המונסון, ויש לה חשיבות עבור המגוון הביולוגי של פאלאוואן והאיים באחרים בים סולו. ביומסת ושכיחות הדגים קטנות יותר באזור שונית ג'סי ביזלי, והדבר נובע בין השאר מכמות מופרזת של דיג.
הפארק הוא אחד המקומות המוגנים האחרונים בדרום-מזרח אסיה שבהם מקננים עופות ימיים. באיי הקיז של הפארק תועדו 99 מינים מקומיים ונודדים של עופות, מתוכם שבעה מתרבים ונמצאים רק בפארק. בין העופות הללו ניתן למנות את הסולה אדומת-רגל וסולה לבנת-בטן.
שימור ותיירות
השונית זכתה להגנה חוקית עם הקמתו ב-1988 של הפארק הימי הלאומי טובטאהה במרכז ים סולו. כשהוקם הפארק הוא השתרע על פני שטח של 332 קילומטרים רבועים, אך כעבור 18 שנים הורתה נשיאת הפיליפינים גלוריה ארויו על הגדלת שטחו ב-200% נוספים, ובסך הכל כ-968 קילומטרים רבועים. האזור הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1993, והוא נמצא תחת פיקוחו של משרד ההגנה הלאומי של הפיליפינים.
השונית לא מאוכלסת באופן קבוע, אך בעונת הדיג הדייגים מקימים לעיתים מקלטים זמניים על האיונים.
הצלילה המסחרית הראשונה בשונית נערכה ב-1979, כאשר התברר כי הצלילות של הדייגים מאיים מרוחקים גורמות לנזקים. השונית נחשבת לאחד מיעדי הצלילה הפופולריים ביותר בעולם בשל המגוון הביולוגי שלה. בכל עונת צלילה, הנמשכת שלושה חודשים בממוצע, מבקרים בשונית כ-1,000 תיירים. שליש מהתיירים הם מקומיים, מעט פחות משליש מארצות הברית, ואילו היתר משאר מדינות העולם. הדרך היחידה להגיע אל השונית היא באמצעות סירות המגיעות אל תחנת שומרי הפארק בלבד, ורק בין מרץ ליוני.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שונית טובטאהה- מידע על השונית באתר המרכז העולמי לניטור השימור (WCMC)
22365029שונית טובטאהה