זיפניים
 זיפניים
| |
|---|---|
פריחת הזכריני, סוג במשפחת הזיפניים
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיפניים |
| שם מדעי | |
 Boraginaceae
| |
זיפניים (שם מדעי: Boraginaceae) משפחת צמחים עשבוניים, שיחניים ולעיתים רחוקות עצים. משפחה זו נקראה משום שבמרבית סוגי המשפחה קיימים זיפים או שערות הנמצאים חלקי הצמח השונים.
תיאור המשפחה
לרוב, צמחי המשפחה מכוסים בזיפים ומכאן שמה. גבעולי הזיפניים הם עגולים בחתך רוחב ועל הגבעול מסודרים העלים באופן מסורג. העלים פשוטים ותמימים בדרך כלל. לרוב הפרחים הם דו מיניים, מבניהם נכון אך לעיתים גם לא נכון. לפרח חמישה עלי גביע אשר עשויים להיות מאוחים או מפורדים. כמו כן, ישנם גם חמישה עלי כותרת וחמישה אבקנים. שחלת הצמח עילית.
התפרחת חד-בדית, מכונה 'עקרבית' בשל היותה כפופה לאחור. הפרי לרוב הוא אגוזית, לעיתים רחוקות בית-גלעין עסיסי.
המעמד הסיסטמטי של המשפחה
על פי מערכת המיון קרונקוויסט, משפחה זו שייכת לסדרת הצינוראים. עם זאת, בשיטת המיון העדכנית יותר APG II, הורחקה המשפחה מהסדרה עקב אי-תאימות גנטית, ועל פי APG II מיונה לסדרה אינו ברור.
חשיבות הזיפניים בצמחיית ארץ ישראל
בארץ ישראל מצויים כ-76 מינים ממשפחה זו, הנחלקים ל-29 סוגים. על פי פרמטר של מספר המינים, מדובר במשפחה העשירית בחשיבותה בצמחיית הארץ.
מבחינה איכותית, מיני משפחה זו מצויים בכל חלקי הארץ, ובמגוון בתי גידול, וניתן להכליל ולומר שהם נפוצים במיוחד בשטחים יובשניים, בנוף פתוח ועשבוני, חלקם גם במקומות מופרעים על ידי האדם. רק המין ערף המדבר שהוא יוצא דופן מבחינות רבות, מגלה זיקה למקומות לחים.
בני משפחה זו לרוב אינם גדלים בצפיפות, ואינם מאפיינים או שולטים בבית גידולם.
לעומת זאת, נודעת חשיבות רבה למינים נדירים ממשפחה זו, שהם אנדמיים לארץ ישראל, או שארץ ישראל מהווה עבורם גבול תפוצה. מינים רבים יחסית מבני משפחה זו שייכים לקטגוריות אלו.
הזיפניים נחשבים כתורמים יעילים במיוחד בפוליקולטורה בכך שהם מרחיקים סוגים רבים של מזיקים.
חשיבות הזיפניים לאדם
בהשוואה לגודל המשפחה, חשיבותה עבור האדם היא פחותה וכמעט חסרת חשיבות כלכלית. עם זאת, ישנם כמה צמחים בעלי ערך, המשמשים כצמחי מרפא, למטרות נוי, וצביעה.
כצמח מרפא ידועה חשיבותו של המין בוראג רפואי (שם מדעי: Borago officinalis) המשמש, בין השאר, להורדת חום והרגעה. כמו כן מין זה מגודל בגינות נוי בשל פרחיו הנאים.
כצמחי נוי יש חשיבות מסוימת למשפחה זו, בעיקר למינים בעלי פרחים כחולים, צבע שאינו נפוץ במיוחד בצמחי נוי אחרים. לכך משמשים מינים מהסוגים זכריני, עכנאי, עוקץ עקרב וכאמור, בוראג.
באופן מסורתי, נעשה גם שימוש במיני זיפניים שונים לצביעה. לדוגמה, בן-השיח הארץ-ישראלי אלקנת הצבעים משמש לשם כך, אך לא בהיקף גדול אלא רק בתעשייה המסורתית.
סוגי המשפחה
סוגים המיוצגים בצמחיית הבר של ארץ ישראל
- גופנן (Cordia) - סוג הכולל עצים או שיחים, הפרי בית-גלעין. מין יחיד מסוג זה נמצא בארץ-גפנן המדבר, והוא נחשב לצמח נדיר ביותר בארץ ישראל. המין גדל בארץ בעיקר בנאות עין גדי.
- עוקץ-העקרב (Heliotropium) - סוג הכולל צמחים נמוכים יחסית, בעלי פרח דמוי-מסמר. בארץ 13 מינים המאפיינים בתי גידול מופרעים או יובשניים.
- גלעינון (Miltkiopsis) - בני שיח אפרפרים וגלדניים, הכותרת צינורית. בארץ מיוצג על ידי גלעינון החוף.
- מגסטומה (Ogastemma) - סוג הכולל עשבים חד שנתיים קטנים. בארץ הנציג היחיד הוא הצמח הנדיר מגסטומה זעירה הגדל במקומות יובשניים שתשתיתם אבן חול.
- בר-עכנאי (Echiochilon) - בני שיח נמוגים בעלי ענפים מפותלים. הכותרת צינורית. המין בר עכנאי שיחני מאפיין מקומות חוליים בארץ, הן במישור החוף והן בנגב, והוא הנציג היחיד של סוג זה בארץ ישראל.
- לפית (Lappula) - מאופיין בפרחים שצבעם תכול, הפרחים צינוריים. בארץ מיוצג על ידי שני מינים חד-שנתיים.
- שניין (Heterocaryum) - סוג קרוב ללפית, נבדל ממנו בפרי. כל המינים הם עשבים חד שנתיים. בארץ מיוצג על ידי שני מינים נדירים.
- רושליה (Rochelia) - סוג זה כולל עשבים חד-שנתיים קטנים, בעלי פרחים קטנים. המין הנדיר רושליה דו-זרעית שגדל בארץ במקומות יובשניים ואבניים הוא הנציג היחיד של סוג זה בארץ.
- חספסת (Asperugo) - סוג זה כולל עשבים חד-שנתיים שרועים, בעלי גבעולים מזוותים (כלומר, שבין פאותיהם קיימת זווית ישרה) הכותרת צינורית. המין חספסת שרועה מצוי בארץ במקומות בעלי עודף חנקן.
- הילל (סוג) (Paracaryum) - סוג זה כולל עשבים חד שנתיים או רב שנתיים, בעלי כותרת צינורית. מיוצג בארץ על ידי שלושה מינים. הסוג הקרוב Microparacaryum פוצל לאחרונה מסוג זה, ואין לו עדיין שם עברי. הוא מיוצג בארץ על ידי הצמח הנדיר הילל קטן הגדל בערוצים על סלעים מגמתיים במדבר.
- טרכלנת (Trachelantus) - סוג זה נבדל מקרוביו בעליו הקירחים והגדולים. קיים ספק בקשר להימצאות המין טרכנלת גדול עלים בעבר הירדן, משום שהוא לא נמצא מזה עשרות שנים.
- לשון הכלב (Cynoglossom) - סוג זה מאופיין במינים בעלי גבעולים זקופים וכותרת צינורית. הוא מיוצג בארץ בעיקר על ידי המין לשון הכלב הכרתית שהוא צמח נפוץ בעיקר בחבל הים תיכוני, ובעשב החד שנתי לשון הכלב הסיצילית הגדל רק בהרים גבוהים כדוגמת רמות עבר הירדן והחרמון.
- סולננת (Solenanthus) - סוג זה כולל אף הוא עשבים זקופים, ובמקרה זה גובהם ניכר, 2 מטר ואף יותר. המין סולננת האבקנים גדל בחרמון הגבוה והוא נחשב לנדיר מאוד.
- גלעינית (Buglossoides) - המאפיין את מין זה הוא התרחבות ניכרת של הגביע עם הבשלת הפרי. הכותרת פתוחה או צינורית. מיוצגת בארץ על ידי שלושה מינים המאפיינים נופים פתוחים כדוגמת שדות ובתות.
- ארנבית (Arnebia) - מיני סוג זה מעדיפים לרוב בתי גידול יובשניים. צבע הפרח צהוב או כתום. ארבעה מינים גדלים בארץ ישראל, כולם בחבלים המדבריים של הארץ.
- סומקן (Onosma) - מיני סוג זה מייצגים טיפוסי חיים שונות, אך לרוב הם גדולים יחסית למיני המשפחה. הכותרת צינורית, צבעה צהוב או לבן. חמישה מינים גדלים בארץ ישראל.
- מציץ (Podonosma) - מיני סוג זה הם עשבים רב שנתיים, המאופיינים בשערות בלוטיות. בארץ, המין מציץ סורי הוא צמח נפוץ מאד הגדל במצוקים ומקומות אבניים בכל חלקי הארץ, ואף מאפיין את צומח הכתלים. המין מציץ מדברי הוא נדיר ומופיע בסלעים בעבר הירדן.
- דונגית (Cerinthe) - מיני סוג זה הם עשבים קירחים. המין דונגית ארצישראלית הוא מין אנדמי לארץ, ומאפיין בתי גידול שונים בחבלים הים-תיכוניים של הארץ.
- עכנאי (Echium) - מיני סוג זה הם עשבים בעלי פרח צינורי. השם העברי רומז על דמיון הפרח לנחש חמישה מינים מיוצגים בצמחיית א"י, מהם עכנאי יהודה. מינים אלו נפוצים ביותר בא"י.
- אלקנה (Alkanna) - מיני סוג זה הם עשבוניים רב-שנתיים או בני שיח, מאפיינים אותם כותרת פתוחה ושורשים אדומים. משורשים אלו נהגו להכין תמצית של הצבע הכחול, בעיקר מהמין אלקנת הצבעים ששמו רומז על שימושו. ארבעה מינים נמצאים בארץ.
- צמרורה (Trichodesma) - בסוג זה נכללים צמחים יובשניים, בעלי כותרת פתוחה. בארץ מצויים שלושה מינים, אחד מהם, צמרורת בואסייה, הוא מין אנדמי לארץ ישראל.
- לשון-פר (Ancusa) - סוג זה נקרא משום עליו הגדולים ומלאי הגבושיות בדומה ללשון של פרה. מדובר בעשבים זקופים לרוב, בעלי פרח פתוח. הסוג מיוצג על ידי שישה מינים בא"י, בהם לשון-פר סמורה.
- תכלתן (Brunnera', השם העברי הקודם היה 'ברונרה') - מיני סוג זה הם עשבים רב שנתיים, בעלי שינון אופייני בקצה העלים. צבע הפרחים כחול. המין תכלתן מזרחי המופיע בחרמון וצפון הגולן הוא הנציג היחיד של סוג זה בישראל.
- סינפיטון (Symphtum) - מיני סוג זה הם עשבים בעלי פרחים המשתלשלים כלפי מטה מן הגביע. המין סינפיטון ארץ ישראלי המצוי בצל סלעים בחבלים הים-תיכוניים של ארצנו מייצג את מין זה בארץ ישראל.
- נוניאה (Nonea) - מיני סוג זה הם קטנים לרוב, ובעלי גביע נפוח. הכותרת פתוחה, דמוית מסמר. ארבעה מינים מצויים בארץ ישראל, בעיקר בבתי גידול בעלי צמחייה נמוכה (שדות, בתות וכן הלאה)
- בטנונית (Gastrocotyle) - מיני סוג זה הם עשבים חד-שנתיים, בעלי פרחים קטנים. צבע הכותרת סגול. המין בטנונית שעירה גדל בעיקר בערבות, והוא נפוץ בארץ ישראל.
- לשון-שור (Hormuzakia, בעבר נהגו לכנותו לפי השם הלועזי 'הורמוצקיה') - מיני סוג זה הם עשבים, בעלי פרחים צפופים שגונם תכלכל. המין לשון-שור מגובבת הוא צמח מצוי בקרקעות חוליות במישור החוף ובנגב. המין לשון-שור נגבית הוא מין שנחשב לחדש יחסית למדע, והוגדר ב-1994 על ידי אבינעם דנין בחולות הנגב. זהו עשב רב-שנתי נמוך ושרוע, אנדמי לארץ.
- זכריני (Myostis) - מיני סוג זה הם עשבים נמוכים, בעלי פרחים קטנים. השם העברי הוא תרגום השם העממי האנגלי - "Forget me not" משום הנוהג של מחזרים צעירים להעניק פרח זה לאהובתם על מנת שתזכור אותם. מין צפוני זה מיוצג בארץ על ידי ארבעה מינים, הנפוצים בבתי גידול ים-תיכוניים הנהנים מגשמים רבים.
סוגים המשמשים כצמחי תרבות
- ונזה (Wanza) הנקרא גם קורדיה אפריקאית ( Cordia africana ) - עץ פרי שמוצאו מאפריקה.
- עכנאי - המין עכנאי הדור, שמקורו באיים הקנריים, משמש לנוי. זהו שיח רב-שנתי, עליו מאפירים, מוארכים מאוד, ולשיח צורה כללית מעוגלת. בעונת האביב מוציא הפרח עמודי פריחה רבים, עליהם פרחים תכולים. הפרחים ערוכים בשיבולת. מין זה הוא עמיד ליובש ולרוב יימצא בין שאר הצבריים והסוקולנטים בגינה.
- ערף (Cordia) - באזורים הטרופיים והטרופיים-למחצה של אפריקה אוכלוסיות מקומיות נוהגות לאכול את פריו של הערף. כמו כן, בחפירות ארכאולוגיות, נמצא שפירותיו של הערף שימשו למאכל ולצורכי הדבקה, משום הדביקות הרבה של פירותיו.
- בּוֹרָג (Borago) - המין בורג רפואי (Borago officinalis) משמש כצמח נוי ורפואה נפוץ באזורים קרירים.
- עוקץ העקרב (Heliotropium) - המין עוקץ העקרב השיחני (Heliopterium arborescens) משמש לנוי בהיקף קטן. זהו צמח שרוע, צבע עליו ירוק כהה, העלים מקומטים מעט. צבע הפרחים סגול-לבן והוא בולט בפריחתו הריחנית, המתרחשת באביב. בארץ הוא מתאים לגידול בתנאי חצי צל.
גלריה
גלעינון החוף
הילל מקומט
לפית שיכנית
לשון-פר מצויה
סומקן מעוצה
סומקן ענקי
סינפיטון ארצישראלי
עכנאי זיפני
עכנאי שרוע
צמרורה אפריקנית
תכלתן מזרחי
לקריאה נוספת
- דנין, אבינעם. (1983). זיפניים. החי והצומח של ארץ ישראל (כרך 11, עמודים 42-54), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב.
- פינברון-דותן, נעמי ודנין, אבינעם. (1991). זיפניים. המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (525-547). ירושלים, הוצאת כנה.
קישורים חיצוניים
