שדרות ויצמן (ירושלים)
 | |
| גשר המיתרים וצומת הרחובות ויצמן (למטה), הרצל(מימין) שזר (משמאל באמצע) ויפו (משמאל למטה). בחלק העליון של התמונה, ליד חניון האוטובוסים, נראה חלקן השני של שדרות ויצמן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים ויצמן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| עיר |
ירושלים  |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שדרות ויצמן | |
שדרות חיים ויצמן הן כביש הכניסה המרכזי לירושלים מצד מערב, הקרויות על שמו של נשיא מדינת ישראל הראשון, חיים ויצמן.
תיחום וסביבה
שדרות ויצמן מתחילות במחלף גבעת שאול, שם הן מחליפות את כביש 333 (שדרות בן-גוריון) ופוגשות את כביש בגין ושכונת גבעת שאול (רחוב גבעת שאול). בהמשכן, חולף מעליהן גשר המיתרים ובכיכר ש. שלום שטרית הן מתפצלות לרחוב יפו, רחוב ירמיהו, שדרות הרצל ושדרות שזר.
קטע נוסף הנקרא "שדרות חיים ויצמן" ונחשב להמשכן יוצא משדרות הרצל מול שכונת קריית משה (רחוב הרב צבי יהודה) ומגיע עד לשדרות יצחק רבין בקריית הלאום. בפועל שם זה כמעט ולא נמצא בשימוש, וקטע זה קרוי במקביל גם שדרות ויצמן וגם רחוב הרב אברהם שפירא.
במקור, הוחלט כי גם הקטע משדרות הרצל שבין שני רחובות אלו ייקרא שדרות ויצמן (באופן שיוצר כעין צורת האות ל'), אולם בפועל החלטה זה אינה מיושמת כיום בשטח ובמפות.
קטע מכביש בגין עובר במנהרה מתחת לשדרות ויצמן.
היסטוריה
החל מהמאה ה-19, הקטע הנקרא כיום שדרות ויצמן היה חלק מהדרך מיפו לירושלים (עד אז, העולים לירושלים היו עוברים דרך מעלה רומאים). לאחר קום המדינה הוצע לקרוא לרחוב זה על שמם של מגיני ירושלים.
לקראת ציון עשור למותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן, הציע מקורבו של ויצמן, מאיר וייסגל, לראש העירייה דאז גרשון אגרון, לגייס כספים עבור שיפוץ שדרת הכניסה לעיר, ובתמורה שמו של ויצמן יונצח בה[1]. וייסגל גייס את הכסף ולקראת יום השנה העשירי לפטירתו התכנסה מועצת עיריית ירושלים כדי לאשר את קריאת שם הרחוב על שמו. נציגי תנועת החרות ואגודת ישראל התנגדו להצעה, וב"חרות" הציעו שהקטע שבין חורבות הכפר ליפתא לשכונת גבעת שאול ייקרא על שם מגיני ירושלים והנשיא ויצמן יונצח בקטע שבין מוסד הרב קוק לקריית הממשלה. מועצת העירייה דחתה את הצעתם בתום דיון סוער, והחליטה כי הרחוב לכל אורכו ייקרא על שמו של ויצמן[2][3]. בעת חנוכת הכביש, עברה לאורכו שדרת עצי זית[4]. טקס חנוכת שם הרחוב התקיים ביום האזכרה של ויצמן, בכ"ג בחשוון ה'תשכ"ג (18 בנובמבר 1962)[5].
עד סלילת דרך יצחק שמיר וכביש 16, רוב כלי הרכב שהגיעו לירושלים מכיוון תל אביב דרך כביש 1 היו נכנסים לעיר דרך שדרות ויצמן. מאז פתיחת כבישים אלו, מתפצלת הכניסה המערבית לירושלים, וכיום נכנסים דרך שדרות ויצמן בעיקר לכיוון מרכז העיר או שכונות גבעת שאול וקריית משה.
צומת הכניסה לשדרות ויצמן, בהיותו שער הכניסה הראשי לירושלים, נחסם פעמים רבות לצורכי מחאה[6][7][8]. ב-2022 ארע פיגוע בתחנת האוטובוס בצומת זה, שבו נרצחו שני אזרחים וב-2023 בוצע פיגוע ירי בצומת, שבו נרצחו שלושה ישראלים ואחד נוסף נהרג בשוגג בידי חייל צה"ל.
הערות שוליים
- ^ ויכוח סוער במועצת ירושלים על קריאת רחוב ע"ש וייצמן, הארץ, 22 באוקטובר 1962
- ^ רחוב בכניסה לירושלים ייקרא בשם "שדרות וייצמן", על המשמר, 22 באוקטובר 1962
- ^ מ. אבידן, פרשת ואלה שמות הרחובות בירושלים, חרות, 8 בינואר 1963
- ^ שדרה ע"ש וייצמן במבואות ירושלים, חרות, 19 בנובמבר 1962
- ^ שדרת הכניסה לירושלים נקראה ע"ש וייצמן, קול העם, 19 בנובמבר 1962
- ^ לירן תמרי, מפגיני ימין חוסמים את הכניסה לירושלים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2023
- ^ אהרן רבינוביץ ורן שמעוני, חרדים חסמו את כביש 4 באזור פתח תקווה ואת הכניסה לירושלים במחאה על מעצר עריק, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2023
- ^ בר פולג, עשרות נכים חסמו את הכניסה לירושלים בכביש 1 ובגשר המיתרים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2021
38107041שדרות ויצמן (ירושלים)