שביל קליפות התפוזים
 | |
| עטיפת הספר שביל קליפות התפוזים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נחום גוטמן |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית |
| סוגה | רומן היסטורי |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת "יבנה" |
| תאריך הוצאה | 1958 |
| מספר עמודים | 136 (הדפסה חמישית - 1978) |
שביל קליפות התפוזים, (או בשמו המלא: שביל קליפות התפוזים: הרפתקאות מראשית ימי תל אביב) הוא רומן היסטורי לילדים ונוער שנכתב על ידי נחום גוטמן. הספר מגולל את הסיפור של גירוש תל אביב במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואת ראשית ימי השלטון הבריטי בארץ. כבכל ספריו, גוטמן אייר את הספר, והציורים מהווים חלק בלתי נפרד מהעלילה. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1958 בהוצאת "יבנה", ומאז הודפסו גרסאות מתוקנות רבות. הספר זיכה את גוטמן בעיטור כבוד על שם אנדרסן לספרות ילדים ונוער.[1]
בהקדמה הקצרה, הדגיש גוטמן כי אירועי הספר התרחשו במציאות, וכי התיאורים הציוריים באים להמחיש לקורא את האווירה של התקופה.
רקע היסטורי לספר
ערך מורחב – גירוש תל אביב
במלחמת העולם הראשונה התעורר החשש אצל השלטונות העותמאניים מפני פלישה ימית של הצי הבריטי לארץ ישראל. על כן, הוצאו צווים לפינוי ערי הנמל בארץ לכל אורכו של חוף הים התיכון. בין הערים הללו הייתה יפו והשכונה תל אביב הסמוכה. הן פונו רשמית מתושביהן, אך בפועל הפינוי יושם רק אצל התושבים היהודים ולא אצל הערבים. תושביה היהודים של השכונה הצעירה נאלצו לנדוד בכל רחבי היישוב היהודי בארץ, כאשר היעדים המרכזיים למפונים היו המושבות העבריות ובכלל זה פתח תקווה, יישובי הגליל וירושלים.
לבסוף, הבריטים לא פלשו לארץ ישראל מן הים כי אם דרך מדבר סיני. הגייסות הבריטים הלמו בטורקים וכבשו את כל ארץ ישראל. בעקבות הכיבוש הצבאי הורשו גם תושבי תל אביב לשוב לבתיהם.
העלילה
הספר מסופר בגוף ראשון בידי דמותו של נחום, נער כבן 15 שגר בשכונה תל אביב. בעקבות הגירוש, הוא ומשפחתו עוברים להתגורר בסוכות ארעיות בפאתי המושבה פתח תקווה. בזמן זה קרבות נערכים לכל אורכה של הארץ בין הצבא הבריטי ובין הטורקים, והאחרונים מחפשים מגויסים חדשים לכוחותיהם ותופסים צעירים ברחובות ובדרכים. בהפצרת סבתו, נחום בורח דרך הפרדסים כדי שלא יגויס.
במהלך הבריחה, נחום נפגש בנער נוסף (שמו נשאר אלמוני עד סוף הספר), שצריך להגיע לתל אביב בגלל שליחות חשובה ביותר. כדי להגיע לעיר, הוא עוקב אחרי שביל של קליפות תפוזים שהשאירו חבריו. נחום והנער נקלעים אל חזית הקרב המשתולל, אך מצליחים בסופו של דבר להסתנן דרך החזית לתוך העיר.
בהגעתם לעיר, נפצע הנער מבקבוק סודה ומאושפז בבית החולים הקטן של תל אביב. תוך כדי מתגלה גם מטרת שליחותו של הנער - לפני שגורשו מן העיר, החביאו כל התושבים תיקים מתחת לרצפת אחד הבניינים בתקווה לשוב לשם ביום מן הימים. אחד מן התיקים היה מסומן במילים "ככלות כל הקיצים", ובו היה חבוי כסף רב שנאסף מיהודי התפוצות, שאמור לסייע רבות לקיום היישוב היהודי בארץ. הבעיה היא שהצבא הבריטי קבע את מפקדתו באותו בניין, ולכן אי אפשר להוציא את התיקים מהרצפה.
הילד הפצוע ונחום נעזרים בחברם גן גנין,[2] שקשר קשרים עם אחדים מאנשי הצבא, כדי לארגן מסיבה לכבוד החיילים הבריטיים, בהשתתפות רבים מתושבי העיר. תוך כדי המסיבה, כאשר החיילים עסוקים בחגיגות, זכריה פונימיו, המכונאי של מגדל המים אשר ניצב בתחילת שדרות רוטשילד, נכנס בחשאי לתוך הבניין ומוציא את התיק מהרצפה. לאחר שהאוצר הגנוז בידיהם, מבריחים הנערים את התיק באמצעות מכונית צבאית של הכוחות האוסטרליים, אשר מביאה אותם לפתח תקווה ולמפגש עם מנהיגי היישוב היהודי.
מוטיבים מרכזיים בספר
- מושם דגש על ההבדל הגדול בין השלטון הטורקי לבין השלטון הבריטי בארץ. החיילים הטורקים מתוארים כפראים אשר הורסים ורוצצים כל דבר הבא בהישג יד. כך למשל, בראשית הספר, חיילים טורקים מתנפלים על הכוורן של פתח תקווה. הכוורן מפציר בהם שייקחו את הדבש מתוך הכוורות אך שלא יהרסו את בתי הדבורים, אך החיילים אינם נענים והורסים את פרי עמלו של הכוורן. לעומת זאת, החיילים הבריטיים, וכן החיילים האוסטרלים מתוארים כאצילי נפש ונדיבים. הם נותנים צדקה לקבצנים ברחוב, ואומרים תודה לפקידים יהודים שמסייעים להם, דבר שלא היה עולה על הדעת תחת שלטון טורקי.
- במהלך הספר מגלה המחבר על קיומה של הצהרת בלפור. הוא מתחבט רבות בשאלה מה משמעותה של ההצהרה, והאם בעקבות כך מובטח קיומו של היישוב היהודי בארץ. בתגובה לכך, הוא נענה כי אמנם יש הצהרה אבל העובדות בשטח הן שיקבעו בסופו של דבר מה יעלה בגורלה של ארץ ישראל.
- במהלך הספר המחבר מבטא לא פעם געגועים לראשית ימיה של תל אביב. פעמים רבות, כאשר מוזכרת נקודת ציון מתקופת הסיפור, כמו מגדל המים הישן של העיר, הוא קובל על התעלמות העירייה ממונומנטים היסטוריים אלו, ועל כך שמקומות כאלו אף נהרסו, לכאורה כדי לאפשר את צמיחתה של העיר.
השפעה
בהשראת הספר הוקם ב-1997 פארק "שביל התפוזים" בפרדס הסמוך לקיבוץ גן שמואל ולעיר קיסריה.
ראו גם
- תל אביב הקטנה
- גירוש תל אביב
- עיר קטנה ואנשים בה מעט - ספר נוסף של גוטמן העוסק בראשית ימי תל אביב
- הצהרת בלפור מבחינת אנשי היישוב היהודי
הערות שוליים
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), 1.1.2004, p.11.
- ^ שמו הספרותי של דן דנין מנערי תל אביב, בן למשפחת דנין.
