שביט היילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
- -
שביט היילי
שביט היילי, כפי שצולם ב-8 במרץ 1986
שביט היילי, צולם ב-8 במרץ 1986
מידע כללי
סוג עצם שביט
קטגוריה שביט מחזורי
תאריך גילוי מימי קדם
מגלה נחזה על ידי אדמונד היילי ב-1705
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 2,661,100,000 ק"מ
(17.8 AU)
אפהליון 5,247,450,000 ק"מ
(35.1 AU)
פריהליון 87,607,000 ק"מ
(0.586 AU)
אקסצנטריות 0.967
זמן הקפה 75.3 שנים
נטיית מסלול 162.3°
מאפיינים פיזיים
ממדים 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ
בהירות 28.2 (2003)
מים 80%
פחמן חד-חמצני 10%
תערובת של מתאן ואמוניה 2.5%
פחממנים עקבות
ברזל עקבות
נתרן עקבות
ציאנוגן עקבות

שביט היילי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים. כששביט היילי מתקרב לשמש הבהירות שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט היילי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.

השביט נקרא על שמו של אדמונד היילי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.

הרכב

שביט היילי נחקר ב-1986 על ידי הגשושית ג'וטו שנשלחה על ידי סוכנות החלל האירופית והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות קורט, כמו גם גז ציאנוגן.

היסטוריה מוקדמת

לאחר שהיילי הבין כי מאפייני השביט של 1682 היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae ‏ (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1757. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים Alexis Clairault, Joseph Lalande, ו-Nicole-Reine Lepaute לפני שובו. היילי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.

חישוביו של היילי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:

  • כשהשביט הגיע בשנת 1456, הוא עבר קרוב מאד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
  • בשנת 1066 השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג הרולד השני בקרב הייסטינגס. השביט תועד בשטיח באייה, והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מנוגה, ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מהירח.
  • חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ בשנת 837.
  • סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת 12 לפנה"ס הייתה מה שמתואר ככוכב בית לחם. הצייר ג'וטו ככל הנראה ראה את השביט בשנת 1301 והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת אותו האיש בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
  • יש הסוברים שדברי רבי יהושע בן חנניה בתלמוד הבבלי[1]: "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים" מתייחסים לביקור השביט בשנת 66, אך יש שערערו על כך וציינו כי דברי הגמרא יכולים להתבאר באופן שונה ולא ניתן להחליט את זיהוי כוכב זה עם כוכב השביט.[2].

בעת החדשה

בעת החדשה הופיע שביט היילי בשנים 1835, 1910[3] ו-1986.

הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן(אנ') רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר דרך הזנב.

בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים בכלל לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 ו-וגה 2 (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - Suisei ו-Sakigake.

שביט היילי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

תאריכי פריהליון

תיאור הופעתו של שביט היילי בכתב יתדות כפי שנצפה על ידי אסטרונומים בבליים משנת 164 לפנה"ס.
שביט היילי בשטיח באייה, המתאר את אירועי שנת 1066. (בצד הימני העליון של התמונה).
שביט היילי ב-29 במאי 1910.

את שביט היילי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:

היילי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:

שביט היילי בספרות

  • ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט היילי.
  • בספרם של גרגורי בנפורד ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט היילי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
  • כמו כן, שביט היילי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown"
  • בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet

שביט היילי בתרבות פופולרית

  • בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן-"סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י עמוד א.
  2. הראשון שהקביל בין דברי הגמרא לבין כוכב השביט היה שי"ר במכתב ששלח אל חיים זליג סלונימסקי, ובו העלה שי"ר מספר אפשרויות בביאור דברי הגמרא, כשהוא נצמד לזו המזהה את אותו כוכב ככוכב שביט. המכתב הודפס בספרו של סלונימסקי "תולדות השמיים", ורשה ה'תקצ"ח. את הקבלה זו קיבל גם זליג ברודצקי במאמרו משנת ה'תרע"א, שנה לאחר פרסום של ג. רנודו (אנ') הצרפתי שהדגיש את מועד הופעתו של שביט בשנת 66 (ג'ס"ו) זיהוי זה מופיע גם אצל הרב נסים וידאל, ‏צבא השמים - א, סדרה שישית, מאמר חמישי ("כוכבא דשביט דרבי יהושע"), ירושלים תשנ"ה, עמ' 335 ואילך, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד). וראו עוד במאמרו של אנדריי ראדוּ שֶׁרְבָּן משנת ה'תשמ"ו הסוקר את דעות המזהים את הכוכב ככוכב שביט, ומפקפק בזיהוי זה. המאמר מופיע אצל הרב מרדכי גנוט, ‏לוח דבר בעתו - התשנ"ג, בני ברק תשנ"ג, עמ' תתפ"ו ואילך (ובייחוד בעמ' תתפ"ט-תת"צ), באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  3. סכנה להארץ, הצבי, 25 בינואר 1910