פרילנסר
פְֿרִילָנְסֵר (מאנגלית: Freelancer - סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי. עשוי להתפרש גם משתתף חופשי) הוא עובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש עבור מספר לקוחות באופן שנתון לשליטתו. מידת העצמאות של הפרילנסר מתבטאת באופי העבודות שהוא בוחר לבצע, בהיקפן, בבחירת לקוחות, בהחלטה על צורת התשלום ועוד.
רקע
עבודות הפרילנס נפוצות בעיקר בתחומי מקצוע ספציפיים, כגון: עיתונאות, פרסום, גרפיקה, כתיבה טכנית, תרגום, שירותי ייעוץ שונים. הפרילנסר מספק את שרותיו עם חוזה בכתב או בלעדיו. לפרילנסר מחויבות אישית כלפי מקבל שירותיו, אבל אין ביניהם יחסי עובד-מעביד. הפרילנסר נהנה מהחירות לבחור את לקוחותיו, ועובד בדרך כלל עבור לקוחות אחדים במקביל, ולעיתים חופשי לקבוע את סדר יומו. עבודות הפרילנס מאפשרות לעיתים לפרילנסר לעבוד מהבית, ופרילנסרים רבים חוסכים את הצורך בהוצאות אחזקה שוטפות של משרד ומזכירות. עם זאת, הפרילנס לא נהנה מזכויות של עובד מן המניין והעסקתו אינה כפופה בהכרח לחוקי זכויות עובדים שכירים[1].
מקום עבודה יכול להעסיק מספר פרילנסרים לפרויקט אחד. מבחינת המעסיק, מדובר בעבודה שאינה מצריכה אחזקת עובד שכיר, על המחויבות הגבוהה הכרוכה בכך, במיוחד כשעבודות הפרילנס הן במקרים רבים עבודות עונתיות (למשל: בעונת השידורים בטלוויזיה, יש עבודות פרילנס רבות לכותבים).
האינטרנט הגביר את המודעות לעבודות פרילנס, ומאפשר התקשרויות כאלה באופן קל יותר והרחבת תחומי העבודות (פרויקטים של מחשוב, תוכן אינטרנטי, ועוד). קיימות חברות המתמחות בתיווך פרויקטים של פרילנס מכל התחומים. עלייתה של הכלכלה המשתפת עם חברות כמו אייר בי-אנד-בי או אובר, הגדיל את יכולתם של רבים להתפרנס במודל זה, אם כי בד בבד הגביר את הביקורת על חסרונותיו של המודל, מה שהוביל בשנת 2019 לחקיקתו של חוק תקדימי בקליפורניה שמסדיר את העסקתם של עובדים כפרילנסרים, חוק AB5 (אנ'), ולתקנות מקומיות שנחקקו במקומות נוספים. החוק מתמקד בהסדרת תנאיהם של פרילנסרים שמועסקים בעיקר על ידי מעסיק עיקרי, ומטרתו הייתה להבטיח לפרילנסרים במקרים אלו זכויות עובדים, למשל, הקפדה על שכר מינימום. עם זאת, במעמד קביעת החוק הוצעו פרשנויות סותרות בדבר יכולתו לסייע או להרע בפועל את מצבם של העובדים, למשל, הועלו חששות שהגברת עלות עובדים בתחומים מסוימים תהפוך חברות ללא רווחיות ותוביל לסגירתן ולפיטורי העובדים, או שתגבר העסקת עובדים מחוץ לקליפורניה על חשבון העובדים המקומיים (למשל, בתעשיות כמו עיתונות, בהן ניתן לשלוח את הכתבות באמצעים אלקטרונים)[1]. חששות אלו עמדו בבסיס קמפיין תקשורתי יוצא דופן בהיקפו שניהלו מספר חברות כלכלה משתפת, בסופו הוחרגו בנובמבר 2020 תחומי ההסעה והפצה מהחוק, בעקבות החלטה שהתקבלה במשאל עם[2].
על פי בדיקת פורבס, נכון לשנת 2019, שיעור הפרילנסים מבין המועסקים בארצות הברית עומד על 35%[3].
אטימולוגיה ואופי העיסוק
השימוש הראשון במונח היה של סר וולטר סקוט, ברומן ההיסטורי "אייבנהו", בו הוא השתמש במונח פרילנסר (מילולית: "נושא-רומח חופשי") לכינוי שכיר חרב בימי הביניים. המונח עבר הפשטה בשנות ה-60 של המאה ה-19, וב-1903 כבר הופיע במילון אוקספורד כמונח מוכר. בתקופה המודרנית עבר המושג עיבוד - משם עצם לשם תואר או פועל ("עבודת פרילנס", "הוא עובד פרילנס") ובשפה האנגלית אף כפועל (she freelances as a photographer).
ההבדל בין עצמאי רגיל לבין פרילנסר אינו גדול, וקשור בעיקר באופי העבודה, ובעובדה שהפרילנסר נמצא במקום בו יכול היה להיות גם שכיר. בהכללה גסה ניתן לומר כי: כל פרילנסר הוא עצמאי אך לא כל עצמאי הוא פרילנסר.
אין לפרילנסר תרגום מקובל לעברית. בתי משפט מעדיפים את המונח "משתתף חופשי". בתחום משאבי אנוש יכולה עבודת הפרילנס להיכלל תחת המסגרת הכוללת של "מיקור פנים".
הפרילנסר בישראל
שרותי פרילנס קיימים במגוון רחב של שירותים, כמו גם חברות ישראליות המשמשות זירת מפגש בין מעסיקים ופרילנסרים.
מבחינה משפטית, נראה לכאורה כי מעמדו של הפרילנסר ביחסי עובד-מעביד ברור וכי הוא עצמאי, ובכל זאת הנושא עלה לדיון פעמים אחדות בבית הדין לעבודה, ושם נמצא כי בתנאים מסוימים[4] עבודת פרילנס יכולה להיכלל במסגרת הרחבה של המונח עובד שכיר וכי הוא זכאי לחלק מהזכויות מכוח דיני העבודה, זכאות שתיקבע על-פי תכלית החוקים, כמו במקרה העיתונאי שאול צדקא נגד גלי צה"ל[5]. סוגיה זו זכתה מצד מבקריה, הטוענים כי מדובר בתצורה של העסקה פוגענית או קבלנית לכינויים 'פרילנסרים פיקטיביים' או 'פרילנסרים בעל כורחם'. המבקרים טוענים כי מלבד העובדה שהיא מאפשרת למעסיקים להתחמק מתחולתם של חוקי עבודה שונים על עובדיהם - היא גם מעמידה קשיים בפני העובדים להתארגן על מנת להיאבק על זכויותיהם.
מספר ענפים הבולטים בתצורת ההעסקה פרילנסרית הם תחום התיאטרון[6] והמקצועות האומנותיים בכלל, עיתונות[7][8] וצילום, תפקידי הפקה והדרכה[9].
פס"ד שאול צדקא נגד גלי צה"ל
שאול צדקא הוא עיתונאי אשר שהה באנגליה כמה שנים לצורך לימודים, ובזמן הלימודים שימש ככתב של "הארץ". צדקא התקשר בנוסף גם עם גלי צה"ל בבקשה להכנת כתבות עבור התחנה. לאחר שהתחנה נעתרה נערך הסכם, שלפיו, צדקא יקבל תשלום עבור כתבה, אף אם היא לא שודרה. אך מנגד, גל"צ לא עמדו בתנאים הסוציאליים של יחסי עובד-מעביד. לבסוף, גל"צ החליטו לוותר על שירותיו והוא הגיש על כך תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכיר בו כשכיר עם כל התנאים שבכך.
בבית הדין האזורי לעבודה הוחלט כי על פי המבחנים עולה שלא מדובר בעובד שכיר, ולכן נדחית התביעה מחוסר סמכות עניינית, אך בערר שהגיש לבית הדין הארצי לעבודה התקבלה אשר קובעת כי צדקא כמו שכיר ואשר לפיה זכאי לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת. על פי לשון הקביעה: "בהסתמך על מבחן השתלבות, התקיימו יחסי עובד מעביד, כיוון שכתב משולב במערכת העיתונאית".
במיוחד עמדו על כך שלא היה בעל עסק עצמאי. דעת אדלר: נימוק אחר (אם כי תוצאה דומה): צדקא היה פרילנסר ולא שכיר, שנתן עבודה זמנית, הגם שהוא משולב בארגון. הוא היה מנותק וחופשי מגל"צ במסגרת מילוי תפקידו. "בשלה העת לשנות את ההלכה ולהעניק לפרילנסר זכויות והגנות של משפט העבודה אף על פי שאינו נופל בגדר סיווג של עובד".
הטעם הראשון: המבחנים של דיני עבודה אינם חד-משמעיים ובמובן זה הם בעייתיים; הטעם השני: לרוב, העסקת עובד בדרך של פרילנסר מטרתה להתחמק מתשלום זכויות מכוח דיני העבודה. מדוע לאפשר התחמקות כזו? הטעם השלישי: אחת התכליות המרכזיות של משפט העבודה היא להגן על הצד החלש ולמנוע את ניצולו על-מנת שהעובד ובני משפחתו יוכלו להתקיים בכבוד, מבחינת מינימום שכר ומבחינת כבוד אנושי; טעם נוסף: קיטוב שיש בחברה – קיומם של פערים בין בעלי ההון לבין השכירים שהם חוליה חלשה יותר.
מהפסיקה עולה כי גם מי שאינו מוגדר כשכיר זכאי לחלק מהזכויות מכוח דיני העבודה, זכאות שתיקבע על-פי תכלית החוקים. לדוגמה: חוק פיצויי פיטורין אמור לתת הגנה לעובד ולבני משפחתו לתקופה שהעובד חסר פרנסה; הלנת שכר – מדוע לא לתת הגנה לעצמאי בגין זאת? השופטת ארד הסכימה לכך שמי שלא שכיר יקבל זכויות מכוח דיני העבודה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פרילנסר |
- משתתף חופשי, באתר חילן
- פסיקות משפטיות מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- פרילנסר - תיאור הסטטוס החוקי של פרילנסרים בישראל, אתר "עובדים"
- מעין מנלה, פרילנסרים: 6 כללי זהב לשמירה על זכויותיכם, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2013
ז'נאן בסול, שכר התחלתי של 9,500 שקל, אפשר לעזוב בכל רגע - אז למה לא בטוח שכדאי להיות פרילנסר?, באתר TheMarker, 10 במרץ 2016- הכנסות כפרילנסרים ובפרט מ"שכר מרצים", "שכר אמנים" ו-"שכר בוחנים": היבטי החיוב במס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי, באתר "עמוס כץ ושות' - רואי חשבון", יוני 2017
- אמיר בשה ומורן סבוראי, בחנו את עצמכם: האם אתם פרילנסרים פיקטיביים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בפברואר 2018
- סיון קלינגבייל, שוקלים לעבוד כפרילנסרים? זה מה שצפוי לכם, באתר TheMarker, 28 ביוני 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יובל דרור, החוק שמאיים על הכלכלה השיתופית, באתר עושים היסטוריה
- ^ ויקי אוסלנדר, הכסף ניצח את הדמוקרטיה: אובר וליפט הוציאו 205 מיליון דולר כדי להימנע מתשלום לנהגים, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2020
- ^ Elaine Pofeldt, Full-time Freelancing Lures More Americans, פורבס, Oct 5, 2019
- ^ אמיר בשה ומורן סבוראי, בחנו את עצמכם: האם אתם פרילנסרים פיקטיביים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בפברואר 2018
- ^ אלון לוין ומיכל אטינגר, משתתף חופשי זכאי לעתים לתנאים סוציאליים של עובד, באתר ynet, 31 בדצמבר 2001
- ^ ניצן צבי כהן, תנאי העבודה של שחקן תיאטרון: שכר מתחת למינימום וחוסר ביטחון תעסוקתי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 במאי 2018
- ^ ניצן צבי כהן, עיתונאי 'הזמן הירוק': המו"ל תכלת תקשורת לא שילמה שכרנו מאז אוגוסט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 באפריל 2018
- ^ כתף אל כתף, העין השביעית, 18 באפריל 2016
- ^ ניצן צבי כהן, Not-So-Free-lancer, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 במאי 2018
32687379פרילנסר