כלכלה משתפת
כלכלה משתפת היא מערכת חברתית-כלכלית המתבססת על שיתוף קהילתי של משאבים אנושיים ופיזיים. ניהול המערכת מתבצע, ככלל, ברשת האינטרנט.
הכלכלה המשתפת מורכבת מפלטפורמות המאפשרות למשתמשיהן לייצר, להפיץ, לקיים מסחר ולצרוך מוצרים ושירותים, באמצעות מערך פתוח ומגוון רחב של עמיתים (ובכלל זה אנשים וארגונים). מערכות אלה לרוב ממנפות טכנולוגיות, מערכות מידע ותכנים רלוונטיים ועל ידי כך מאפשרות העצמה של אנשים, חברות, תאגידים, עמותות וממשלות. ברוב המקרים פלטפורמות אלה ממנפות משאבים ו/או שירותים יקרים יחסית, הנמצאים בתת-שימוש, כדוגמת בתים, דירות וכלי רכב.
פלטפורמות משתפות אלה מציעות גישה (ולא בעלות) למשאבים ושירותים, מאפשרות צמיחה ויראלית בשל מספר המשתמשים הרב, מגבירות את היעילות באמצעות יצירת אמון בקרב המשתמשים בקהל (לעומת אמון שמבוסס רק על המותג) ולעיתים קרובות מייצרות הזדמנויות לצרכנים להפוך ליצרנים-צרכנים (כלומר צרכנים שיכולים גם לייצר הכנסות מהמשאבים והיכולות שלהם) הנקראים באנגלית Prosumers.
כינויי התחום
התחום מכונה גם כלכלת עמיתים, peer-to-peer, mesh, כלכלת רשת, כלכלה שיתופית, או צריכה שיתופית.
דוגמה ראשונית לכלכלה משתפת: YouTube
ב -23 באפריל 2005, סרטון וידאו של 18 שניות פורסם באתר אינטרנט חדש. הווידאו בהשתתפות אדם אחד (ג'וואד קארים, אחד ממייסדי אתר האינטרנט) עומד לפני פילים בגן חיות ובפיו מסר קצר: "הדבר המגניב בחבר'ה האלה הוא שיש להם באמת, באמת, חדק ארוך. זה מגניב. וזה הכל". עם אמירה זאת, YouTube נולדה והפכה להצלחה מיידית, עם העלאה יומית של למעלה מ - 65,000 קטעי וידאו חדשים ואספקה של 100 מיליון צפיות וידאו מדי יום בחודש יולי באותה שנה. בשנת 2012, YouTube דיווחה כי בערך 60 שעות של קטעי וידאו חדשים מועלים לאתר שלה בכל דקה, ושברשות האתר שמונה מאות מיליון משתמשים ייחודיים בחודש. בשנת 2014, כבר ישנם למעלה ממיליארד משתמשים ייחודיים בכל חודש, ולמעלה מ - 6 מיליארד שעות של וידאו נצפים בכל חודש דרך האתר. יוטיוב היא פלטפורמה משתפת בכך שהיא מאפשרת ליצרנים-צרכנים לייצר תוכן (דהיינו להעלות סרטים לשרתי החברה) ולצרוך אותו באופן חופשי. האתר שינה את תעשיית המוזיקה (והקולנוע) באופן משמעותי.
המשתתפים בכלכלה המשתפת
הכלכלה המשתפת כוללת מחד את הצרכנים, אשר יוצרים את הערך בפלטפורמות (לדוגמה, משכירי הדירות או הרכבים) וכמובן החברות אשר בונות את הפלטפורמות המשתפות. החברות מייצרות רגולציה פנימית אשר מטרתה יצירת אמון של המשתמשים וזאת בנוסף לאמון בנותני השירות או הנכסים. כלומר, על המשתמשים בפלטפורמה משתפת לתת אמון הן בפלטפורמה והן בנותני השירותים האחרים, הנקראים צרכנים-יצרנים (באנגלית: prosumers). לרוב אמון זה נבנה על ידי דירוג עמיתים, לייקים או הערכה מילולית.
חשיבות הכלכלה המשתפת
המודלים העסקיים של כלכלה משתפת, שצמחו בשנים האחרונות מביאים עמם שינוי גדול ותקווה להבטחה גדולה וחדשה. פלטפורמות של כלכלה משתפת מצליחות לחבר בדרך חדשה בין רצונות וצרכים שלא מקבלים מענה בשוק הקיים, למשאבים עודפים או לא מנוצלים. פלטפורמות אלה מצליחות לחבר בין אנשים פרטיים, ארגונים ומשאבים בצורה כל כך יעילה ומגוונת, שנראה כי הכלכלה המשתפת היא אחת המגמות החשובות ביותר בתחום הכלכלי חברתי בימינו. הזמן הקצר שבו הצליחה הכלכלה המשתפת ליצור השפעה מהותית ברמה הכלכלית-חברתית וסביבתית על תחומי עיסוק שונים גרמה לכך שפרשנים, עיתונאים והוגי דעות אחרים, מעריכים כי ההשפעה של תופעה זו רק תלך ותגדל בשנים הקרובות. כך למשל מגזין האקונומיסט הכריז על שנת 2013 כשנת הצריכה המשתפת. ("The Year of Collaborative Consumption").
כלכלה משתפת או שיתופית?
על פי האקדמיה ללשון העברית (מס' פנייה: 47378) יש לעשות שימוש במושג "כלכלה משתפת" ולא "כלכלה שיתופית", שכן "שיתופי" משמעו שייכות לכל, דהיינו לפלטפורמה שיתופית דין אחד לכל. לדוגמה, במושב שיתופי, האדמות, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל החברים, ואילו בית המגורים וחשבון הבנק של כל משפחה הוא פרטי. בכלכלה משתפת ההפך הוא הנכון. עיקר הערך שייך לבעלים וליזמים של הפלטפורמה והערך הפרטי (בדומה לבית ולחשבון הבנק) שייך למשתמשים. למעשה, בעלי הפלטפורמה משתפים את המשתמשים ביצירת הערך ונותנים להם ליהנות מהערך שנוצר. שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. אבל בכלכלה המשתפת המצב איננו סימטרי ולמעשה הפלטפורמה מקבלת את עיקר הערך ובפרט, החברה לא תלויה בפרט שמשתמש בה אלא בקהילה ויכולה לדוגמה להוציא את הפרט מהפלטפורמה במקרה שהתנהגותו לא סבירה בעיניה. לעומת זאת, צריכה שיתופית היא אכן סימטרית (בין הצרכנים) ולכן השימוש במונח זה בעברית תקין.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Botsman, R., & Rogers, R. (2010). What’s Mine Is Yours: The Rise of Collaborative Consumption. New York: HarperBusiness
- Eggers, W. D., & Macmillan, P. (2013). The Solution Revolution: How Business, Government, and Social Enterprises Are Teaming Up to Solve Society’s Toughest Problems. Harvard Business Review Press.
- Gansky, L. (2010). The Mesh: Why the Future of Business is Sharing. New York: Penguin Group
קישורים חיצוניים
מהי כלכלה משתפת?, מתוך: http://weconomize.com/index.php/he/weconomy
כלכלה שיתופית בעברית- בלוג עברי בנושא כלכלה שיתופית.
Matofska, B. (2014). The people who share. Retrieved January 06, 2015, from http://www.thepeoplewhoshare.com/blog/what-is-the-sharing-economy
ד"ר עופר נורדהיימר נור, במדינת איביי, http://www.isoc.org.il/conf2012/lecturers.php?course_id=4&session_id=0&lecturer_id=3
אתר יוטיוב, https://youtube.com
אתר האקונומיסט, http://www.economist.com/news/technology-quarterly/21572914-collaborative-consumption-technology-makes-it-easier-people-rent-items
23573842כלכלה משתפת