Airbnb

Airbnb
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית (סימול ABNB)
מייסדים	בריאן צ'סקי, ג'ו גביה, נתן בלשרצ'יק
תקופת הפעילות	2008–הווה (כ־16 שנים)
מיקום המטה	רחוב בראנן 888, סן פרנסיסקו, קליפורניה
הכנסות	2.6 מיליארד דולר (2017)
רווח תפעולי	450 מיליון דולר (2017)
עובדים	3,100 (2017)
	http://www.airbnb.com

Airbnb הוא אתר אינטרנט המתווך בין שוכרי יחידות נופש להשכרה או יחידות מגורים לטווח קצר לבין בעלים של יחידות כאלו.

היסטוריה

בשנת 2007 עברו בריאן וג'ו לסן פרנסיסקו. ארגון המעצבים התעשייתיים של אמריקה ערך את כנס העיצוב השנתי באותו הזמן, וכל המלונות היו בתפוסה מלאה. השניים, שלא היו מסוגלים לשלם את שכר הדירה שלהם, הציעו חלק מהלופט כמגורים למבקרי הכנס.

השם המקורי של החברה היה Airbedandbreakfast.com, אבל הוא קוצר ל-airbnb.com במרץ 2009. באותו הזמן האתר החל להציע לא רק חדרים משותפים אלא גם דירות שלמות, בתים ונכסים אחרים להשכרה. ביוני 2010, המייסדים של האתר עדיין השתמשו בלופט שהם שכרו כמשרד. כדי לספק מקום לעובדים וללמוד איך המוצר שלו עובד, צ'סקי ויתר על חדר השינה שלו, וחי בדירות של השירות עד אשר החברה עברה למשרד הראשון שלה.

החברה גייסה עד היום הון סיכון של כ-120 מיליון דולר, ולפי מקורות שונים שוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר. במהלך 2012, לפי החברה, היא השכירה למעלה מ-12,000,000 לילות-חדרים^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 2013 היו רשומות באתר כ-7,000 דירות להשכרה בישראל, ושנה קודם לכן הוזמנו דרך האתר כ-80 אלף לילות לינה לדירות אלו.^[1]

לפי "כלכליסט"^[^{דרוש מקור]} ופרסומים רבים נוספים בעולם^[^{דרוש מקור]}, בתחילת אפריל 2014, החברה גייסה 450 מיליון דולר לפי שווי חברה של עשרה מיליארד דולר. במרץ 2015 הוערך שווי החברה בכ-20 מיליארד דולר.

ב-10 בדצמבר 2020 הונפקה החברה לפי שווי של יותר מ-100 מיליארד דולר, אחת ההנפקות הגדולות ב-2020. נכון לפברואר 2021 שווי החברה הוא כ-107 מיליארד דולר.

החרמת התנחלויות

בנובמבר 2018 הודיעה החברה כי תסיר מודעות של דירות בהתנחלויות מכיוון ש"ההתנחלויות עומדות במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני". מועצת יש"ע מסרה בתגובה כי לחברה שמשכירה דירות בדיקטטורות ברחבי העולם אין זכות להחרים מדינה ריבונית כמו ישראל. בעקבות החרמת החברה על יהודה ושומרון, הודיע ראש עיריית בוורלי הילס ג'וליאן גולד, על החרמת החברה בשטחי העיר.^[2] ב-17 בדצמבר 2018, לאחר פגישה של סגן נשיא החברה עם שר התיירות יריב לוין, הודיעה החברה על הקפאת ההחלטה וכי "הדיאלוג עם ישראל יימשך".^[3] בעקבות תביעות פיצוי שהגיש נגד החברה ארגון שורת הדין בשם תריסר משפחות יהודיות אמריקאיות בעלות בתים להשכרה ביהודה ושומרון, בה נטען לאפליה דתית מטעם החברה, באפריל 2019 היא פרסמה כי "אנו מבינים את מורכבות הנושא, ולכן לפי תנאי ההסכם, Airbnb לא תקדם את כוונתה להסרת נכסים הממוקמים בגדה המערבית [...] כל הרווחים מהשכרת הנכסים הללו יועברו כתרומה לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח לעזרה הומניטרית ברחבי העולם". החברה הוסיפה כי תיישם מדיניות דומה בדירות להשכרה הממוקמות בדרום אוסטיה ובאבחזיה.^[4]

מאפיינים עיקריים

יש שייחסו את הצלחתה של החברה ליכולת לבנות אמון בין המשכיר לשוכר. אמון זה נבנה על בסיס מנגנון הזדהות חזק הכולל מספר טלפון מאומת, מספר כרטיס אשראי, צילום של תעודה הכוללת תמונה שהונפקה על ידי גוף ממשלתי כלשהו, כמו למשל רישיון נהיגה או דרכון, וחברות ברשת חברתית.

מרכיב שני הן המלצות שכל חבר Airbnb יכול לכתוב על כל חבר אחר. מרכיב שלישי נשען על אמון מצטבר הנובע ממילוי חוות-דעת של שוכרים על משכירים ולהפך. למנגנון זה יש תרומה משמעותית, מכיוון שיכולים להשתתף בו רק שוכר-משכיר, לאחר שהשלימו עסקה ביניהם. מילוי חוות הדעת כולל גם מתן "כוכבים" על מספר פרמטרים אופייניים.

מרכיב רביעי היא שיטת התשלום. ככלל, השוכר משלם לאתר Airbnb ולא למשכיר. השוכר יכול לבטל את העסקה עד 24 שעות לפני הכניסה לדירה (עם או בלי קנס, לפי קביעת המשכיר). Airbnb משלמים למשכיר רק 24 שעות אחרי שהשוכר נכנס בפועל לדירה. מנגנון זה גורם לכך שלא נדרש, בשום שלב, עיסוק בכסף מזומן, והעסקאות הן תמיד דרך ישות עסקית גדולה ואיתנה ולא בין אנשים פרטיים.

מרכיב חמישי הוא ביטוח. אחרי כמה אירועים משמעותיים, נכון להיום (דצמבר 2013), החברה מבטחת את המשכיר הן מסיכוני שרפה/הצפה וכדומה והן מסיכוני ונדליזם של מתארחים.

ביקורת

פעילות החברה זוכה לביקורת ברחבי העולם, בעיקר סביב העלמות מס ותרומתה לעליית מחירי הדיור ולג'נטריפיקציה.

בדיקה של רשות המסים בישראל בשנת 2016 העלתה כי 33% מהמשכירים לא דיווחו על הכנסותיהם כחוק.^[5]

עיריות רבות בעולם פועלות על מנת להילחם בתופעה. למשל, מדינת ניו יורק החליטה להטיל קנסות על בעלי דירות המשכירים אותן לתיירים לתקופה שנופלת מ-30 יום. עיריית ברלין הטילה הגבלות נוקשות על השכרת דירות נופש ולטווח קצר. כך, למשל, משכירים שאינם אוחזים ברישיון מתאים לכך עלולים להיקנס ב־100 אלף יורו. כמו כן, עוד ב־2014 חוקקה עיריית ברלין חוק שאוסר על שימוש בשטחי מגורים עבור דירות נופש, אלא אם בעל הנכס מאכלס 50% לפחות משטח הדירה. הרשויות בברצלונה אסרו על השכרות מסוג זה והן משיתות קנסות של עשרות אלפי יורו על מי שמפר את החוק. בפריז הוחלט להגביר את הפיקוח - מי שישכיר את דירתו בעיר במסגרת אתרי השכרת דירות לטווח קצר כמו ,Airbnb צריך לרשום את הדירה בעירייה, וזאת בטרם יפרסם אותה באתרי שכירות לטווח קצר. בהולנד חל איסור להשכיר דירה לטווח קצר ליותר מ־60 ימים בשנה ובבריטניה חל איסור על השכרה העולה על 90 ימים בשנה. עיריית סן פרנסיסקו קבעה גם היא מספר תקנות חדשות בתחום, כמו הגבלת מספר הימים בשנה שניתן להשכיר דירה ודרישה לקבל אישור פורמלי מהרגולטור המקומי להשכרת דירה לטווח קצר. בהתאם לרגולציה החדשה בסן פרנסיסקו, אתר Airbnb ודומיו יוכלו לפרסם רק דירות שאושרו על ידי העירייה כמותרות להשכרה לטווח קצר ואשר עומדות בכל המגבלות של החקיקה החדשה. פרסום דירות שאינן עומדות בדרישות הרגולציה יגררו קנס כספי עבור כל יום בו הנכס מפורסם.^[6]^[7]^[8]