שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.
מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ. באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.
שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפשה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.
תקופה קריטית לרכישת שפת אם
גילאי הינקות והילדות המוקדמת הם תקופה קריטית לרכישה של שפת אם באופן מלא ושוטף[1]. לאחר מכן תהליכי רכישת השפה הופכים להיות מאומצים ומוגבלים יותר במידת היעילות שלהם.
אופן השימוש בשפת האם מול שפות אחרות
לרוב, ניתן להגדיר את שפת האם של דובר מן ההיבט הפונקציונלי כשפה שבה הוא מונה (סופר), חושב, חולם ומדבר. לעיתים, ישנה הבחנה בין שפת החשיבה והדיבור לבין שפת הכתיבה. דוגמאות נודעות לכך:
- המשורר חיים נחמן ביאליק, שנהנה משליטה מושלמת בכתיבה בעברית, חשב ואף העדיף לדבר ביידיש, כמוהו כחלק גדול מן הסופרים והמשוררים בעברית בתחילת המאה העשרים;
- הסופר ולדימיר נבוקוב, דוגמה אחרת, שלט באופן מושלם ברוסית וגם באנגלית, אך שפת האם האמיתית שלו הייתה כנראה הרוסית;
- אפרים קישון, הומוריסטן ישראלי יוצא הונגריה, שהיה כבר בן 25 כאשר פגש לראשונה בשפה העברית, טען באחת ההומורסקות שלו כי הוא מתקשה להאמין כי אפשר לספור בשפה אחרת מלבד הונגרית. קישון כתב גם בספרו "סליחה שניצחנו" על מדינת ישראל: "זוהי הארץ היחידה בעולם שבו האם לומדת את שפת האם מפי הבנים".
- שלמה יידוב, זמר יהודי ממוצא דרום-אמריקאי, שר בשירו המפורסם "חולם בספרדית": "אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית".
רשימת שפות העולם לפי מספר דוברים ברמת שפת אם
להלן רשימת שפות העולם השכיחות, מדורגות לפי מספר דוברים ברמה של שפת אם.
הנתונים הובאו מאתר Ethnologue שמבוסס על מידע מ-"Ethnologue: Languages of the World" בהוצאה של ארגון SIL International. הרשימה מעודכנת למהדורה 22, אשר יצאה בפברואר 2019, אך המספרים לכל שפה בנפרד יכולים להסתמך על נתונים ישנים יותר.
בדירוגי שפות אחרים, השפה סינית והשפה ערבית יכולות להחשב כקבוצת שפות (macrolanguage ISO 639) במקום כשפות בפני עצמן, ויכולות להופיע השפות השכיחות באותה הקבוצה: מנדרינית ו-ערבית מצרית, בהתאם.
דירוג | שפה | מספר דוברים (כשפת אם) | מספר מדינות | משפחת שפות / ענף |
---|---|---|---|---|
1 | סינית | 1311 מיליון | 39 | |
2 | ספרדית | 460 מיליון | 31 | |
3 | אנגלית | 379 מיליון | 137 | |
4 | הינדי | 341 מיליון | 4 | |
5 | ערבית | 319 מיליון | 59 | |
6 | בנגלית | 228 מיליון | 4 | |
7 | פורטוגזית | 221 מיליון | 15 | |
8 | רוסית | 154 מיליון | 19 | |
9 | יפנית | 128 מיליון | 2 | |
10 | פנג'אבי מערבי | 119 מיליון | 6 | |
11 | מראטהית | 83.1 מיליון | 1 | |
12 | טלוגו | 82 מיליון | 2 | |
13 | מלאית | 80.3 מיליון | 20 | |
14 | טורקית | 79.4 מיליון | 8 | |
15 | קוריאנית | 77.3 מיליון | 6 | |
16 | צרפתית | 77.2 מיליון | 54 | |
17 | גרמנית | 76.1 מיליון | 28 | |
18 | וייטנאמית | 76 מיליון | 4 | |
19 | טמילית | 75 מיליון | 7 | |
20 | אורדו | 68.6 מיליון | 7 | |
21 | ג'אווה | 68.3 מיליון | 3 | |
22 | איטלקית | 64.8 מיליון | 14 | |
23 | פרסית | 61.8 מיליון | 30 | |
24 | גוג'ראטית | 56.4 מיליון | 7 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: שפת אם |
- איתי להט, ביידיש זה נשמע יותר טוב, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2010
- "Summary by language size" (באנגלית). SIL International. נבדק ב-2019-02-28.
הערות שוליים
- ^ Hensch, T. K. (2003). Controlling the critical period. Neuroscience research,47(1), 17-22.
29789094שפת אם