רצפה בת איה
רִצְפָּה בַת-אַיָּה היא אישיות מהתנ"ך, שהייתה פילגשו של שאול המלך.
ביוגרפיה
על פי המסופר בספר שמואל ב', בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד, לאחר מותו של שאול, פנה איש בושת בן שאול אל אבנר בן נר וכעס עליו על כך שבא על רצפה, ככל הנראה בשל עובדה שמעשה זה היה הצהרה על לקיחת המלוכה (ראו גם מרד אבשלום):
וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ, וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת-אַיָּה; וַיֹּאמֶר אֶל-אַבְנֵר, מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי.
רצפה מוזכרת פעם נוספת מאוחר יותר. על פי הסיפור, עקב רעב בארץ שנגרם בשל הפרת הברית עם הגבעונים בידי שאול, נדרש דוד למסור לגבעונים שבעה מבני שאול. הוא העביר אליהם בין היתר את שני בניה של רצפה - אַרְמֹנִי ומְפִבֹשֶׁת. הגבעונים תלו את הבנים, ורצפה ישבה לצד גוויות בניה והגנה עליהן מפני בעלי החיים:
וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת-אַיָּה אֶת-הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל-הַצּוּר, מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ-מַיִם עֲלֵיהֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְלֹא-נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם, וְאֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה.
בתלמוד ירושלמי (מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ד') נאמר שדוד לקחה לפילגש אחרי מיתת שאול.
פירוש השם
פירוש השם רצפה, על פי הכתוב בספר ישעיה, הוא, ככל הנראה, גחל בוער ”וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ רִצְפָּה; בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.” (ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ו').
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנינה גלפז-פלר, וַיּוֹלֶד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים: כרמל, תשס"ו 2006, עמ' 180-174.
- עליזה שנהר, אהובות ושנואות: נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה, חיפה, פרדס, 2011, עמ' 179-155.
קישורים חיצוניים
- שמ"ב כ"א: רצפה בת איה | מחברת: רוני מגידוב אתר מקראנט.
הערות שוליים
