רפלקסים מולדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רפלקסים מולדים (Primitive Reflexes) הם תגובות אוטומטיות או "טבועות מראש" המתעוררות בתגובה לגירויים ספציפיים, אשר קיימים בנו מאז הלידה. דוגמה לרפקלס מולד הוא מצמוץ העין כאשר מקרבים אליה דבר מה בניסיון להגן עליה. תינוקות נולדים עם קשת רחבה של שבעים רפלקסים (המכונים "תגובות ראשוניות"). חלקם מופיעים ממש עם הלידה,[1] ונעלמים ככל שהילד גדל ומשתלבים בתנועות רצוניות מורכבות יותר, בעוד אחרים מופיעים בגיל מאוחר יותר.

חוקרי ההתפתחות עוסקים בעיקר ברפלקסי הישרדות הקיימים בלידה ונעלמים כאשר התינוק רוכש מיומנויות מתקדמות יותר.[2] חוקרים טוענים כי רפלקסים נשלטים על ידי מרכזי המוח הנמוכים ובמהלך התפתחות וגדילת התינוק השליטה עוברת למרכזי המוח הגבוהים. מעבר השליטה ממרכזי המוח הנמוכים לגבוהים מתאפשרת הודות להתפתחות נוירונים (תאי עצב) בקליפת המוח. העלמות או שינוי חלק מהרפלקסים בחודשים הראשונים לחיים תומכת ברעיון שיש לכך קשר עם הבשלת המוח.[2]

חשיבות הרפלקסים

  1. רפלקסים מאפשרים לתינוקות להגיב לסביבתם בדרכים מאורגנות יותר עוד לפני שהספיקו ללמוד. למשל תינוק מוצץ אוטומטית כאשר שמים חפץ בתוך פיו- רפלקס המאפשר לקבל מזון עוד לפני שלמדו לקשר בין הפטמה לאוכל. ישנם רפלקסים ראשוניים מאד כמו רפלקס הלפיתה ורפלקס ההליכה –תגובות ראשוניות שבהמשך תשתכללנה עם הלמידה.
  2. הרפלקסים מהווים תגובה מוטורית לגירויים חושיים ועצם קיומם מאפשרים לתינוק שרק נולד לחוות לימוד של תנועה.

[3] התינוק חווה גירוי שמפעיל אצלו רפלקס וכך הוא לומד איך להתנהל מבחינה תנועתית.

  1. רפלקסים שעובדים כיאות מצביעים על מערכת עצבים תקינה וחלקם נבדקים עם הלידה בבית החולים.[3]
  2. קיימים רפלקסים הישרדותיים שעוזרים להתמודד עם סכנות המאיימות על הגוף כמו הנטייה למצמץ אל מול אור חזק או מול רוח, רפלקס המציצה המבטיח קבלת מזון, רפלקס ההקאה המונע חנק. רפלקסים אלה נשארים למשך כל חיי האדם.[2]

תהליך ההתפתחות

בתהליך ההתפתחות יש להתייחס לשני נושאים מרכזיים:

1. התפקידים המשלימים של הגנטיקה וההתנסות

על מנת להבין את התפקיד המשלים של הגנטיקה וההתנסות נעזר בהתפתחות המוח בדגש על התפתחות קליפת המוח. נגדיר תחילה את המושג קליפת מוח : באנגלית cerebral cortex והיא החלק האחרון שמתפתח במוח ונמצאת כשכבה חיצונית. בשכבה הזו מתרחשים תהליכים שכליים ברמה גבוהה מאד ונחשבת למרכז בקרה עיקרי להרבה יכולות למשל : בתפיסה, פתרון בעיות והתנועה הרצונית בגוף.

בעת הלידה קיימים כמעט כל הנוירונים, אך נוירונים רבים בקליפת המוח עדיין לא מתפקדים ביעילות.

אחרי הלידה קליפת המוח מתפתחת:

  • מתרחשת עלייה במספר התאים בה, נצפית עליה מהירה בגודל התאים ומספר הקשרים ביניהם גדל.
  • נוצרת מעטפת מיאלין סביב סיבי התאים בתהליך שנקרא (myelination) שמזרזת העברת המסרים במוח.

תהליך ההתפתחות שתואר מעלה יכול להוות חלק מההסבר לשינויים הרבים ביכולות של התינוק.

בנוסף לכך, התפתחות מערכת העצבים מטפחת ומגבילה את יכולותיו של התינוק מחד גיסא, ומאידך גיסא היא עצמה מטופחת ומוגבלת על ידי ההתנסויות.

2. הקשר בין מיומנויות מולדות לבין מיומנויות המתפתחות מאוחר יותר בשנה הראשונה

התינוק נולד עם מערכות ההתנהגות ומיומנויות למידה, שלמרות מוגבלותן הן מאפשרות לו לעבור התנסויות שונות שעוזרות בפיתוח מיומנויות מורכבות יותר. למשל, מערכת השמיעה שאינה בשלה ביילודים אך היא מכווננת במיוחד לשמיעת קולות אנושיים, דבר שעוזר בפיתוח מיומנויות השפה.

עוד דוגמה לכך היא הראייה: בשל יכולת הראייה המוגבלת אצל תינוקות, הם מתבוננים בעיקר בפרטים גדולים של אובייקטים קרובים כמו פנים אנושיות, ובכך מגבלה זו עוזרת להם להתעלם מפרטים שהם לא מבינים.

התפתחות מוטורית של תינוקות

המיומנות המוטורית של התינוק מתפתחת בהקשר של צמיחה גופנית מהירה ומזורזת. בשנת החיים הראשונה, תינוקות ממוצעים משלשים את משקלם ומתארכים בכ-25 סנטימיטרים. העצמות שבשעת הלידה היו רכות וגמישות, נעשות קשות ונוקשות יותר והשרירים הולכים ומתחזקים ככל שנפחם גדל. חלקים שונים של הגוף גדלים בזמנים שונים ובמהירויות שונות, והממדים היחסיים של הגוף משתנים. בסוף השנה הראשונה, הראש עדיין גדול לעומת שאר הגוף (אך פחות מכפי שהיה בלידה), והגוף ארוך ביחס לזרועות ולרגליים.

החוקרים חקרו את גיל התינוקות שבו הם מסוגלים "לעקוב" אחר אובייקט נע מעקב של העין. כאשר אובייקט מתחיל לנוע במפתיע, העיניים נעות בחדות כדי להדביקו ואז הן עוקבות אחר האובייקט בתנועות מעקב חלקות ומתמשכות. אם מציגים בפני היילוד אובייקט נע, עיניו נוטות לנוע בכיוונו, אך תנועתן אינה מדויקת או חלקה. כעבור חודשיים, תנועות מעקב חלקות הן תופעה שכיחה. זו לכל הנראה הסיבה לנטייתם של מבוגרים להניע את ראשם באיטיות מצד אל צד כאשר הם מדברים אל תינוקות קטנים מאוד: תינוקות אלה פשוט אינם מסוגלים לעקוב אחר תנועות מהירות מצד אל צד או מעלה ומטה. היכולת לעקוב אחר אובייקטים הנעים מהר יותר מתפתחת בתקופה שבין גיל חודשיים לארבעה חודשים.

סוגי הרפלקסים

רפלקס מורו

זה שגורם לתינוק להתעורר בבהלה ברגע שאתם מנחים אותו במיטה.[4]

רפלקס מורו

הרפלקס קרוי על שם רופא אוסטרי, ד"ר ארסנט מורו, שהיה הראשון לתאר אותו. רפלקס זה מכונה גם רפלקס הבהלה מאחר שהוא מתבטא בכך שהתינוק פורש ידיים ורגליים ומתכווץ כולו כתגובה לבהלה, לרעשים פתאומיים, לתחושת נפילה, לכאב פתאומי ועוד. הוא מופיע בלידה ולרוב נעלם בסביבות גיל שלושה-ארבעה חודשים, אם כי שרידים של הרפלקס עשויים להמצא גם בחודשים מאוחרים יותר (מופיע לעיתים אצל מבוגרים בתגובה לתחושת נפילה שמופיעה בזמן שינה או הירדמות). תגובת הרפלקס מתרחשת בעיקר כאשר התינוק שכוב על הגב ומוכרת להורים רבים כאשר הם מנסים להניח במיטה את תינוקם לאחר שנרדם על הידיים, והוא בתגובה מתעורר מבוהל (לעיתים בבכי) ומושיט את הידיים לפנים. ככל הנראה, הרפלקס נובע מפחד הטבוע בתינוקות מזמן לידתם ומבטא שריד לתקופה של הישרדות פוטנציאלית, של היצמדות או היאחזות באם או במטפל. עם תחילת תקופת הזחילה, רפלקס מורו מתחלף ברפלקס ה"צנחן", המתבטא בפרישת הידיים קדימה בתגובה לתחושת נפילה. רפלקס זה מאפשר לתינוק להגן על פניו בזמן נפילה ולו חשובות רבה בעיקר בזמן שלקראת התיישבות, עמידה והליכה.

חשיבות רפואית: הרפלקס יכול להעיד על תפקוד מערכת העצבים המרכזית ועל תקינות השמיעה של התינוק. רפקס זה מורכב מארבעה חלקים : פרישת הזרועות, קיפול הזרועות, בהלה ובכי.

מתי צריך לשים לב: כאשר אחד מארבעת המרכיבים חסרים (פרט לבכי) או כאשר מבחינים באסימטריה בתנועות. כמו כן, המשך קיומו של הרפלקס בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות (לאחר גיל ארבעה חודשים לערך) יכול להעיד על בעיה קיימת, ומומלץ לפנות לקבלת ייעוץ רפואי.

רפלקס מורו בזמן שינה

רפלקס הגישוש אחר הפטמה (Rooting Reflex)

כשמלטפים את לחיו של היילוד או נוגעים בזווית הפה שלו, הוא מגיב בהפניית הראש לצד שנגעו בו כמו בניסיון לחפש משהו למצוץ.

מתי: החל מלידה ועד לגיל שלושה חודשים לערך.

חשיבות רפואית: הרפלקס נועד לסייע לתינוק לשרוד באמצעות הכוונה לפטמת האם בחיפוש אחר מזון.

רפלקס היניקה/ המציצה (Sucking Reflex)

המציצה האוטומטית של התינוק בכל פעם שנכנס דבר מה לפיו.

מתי: רפלקס המציצה קיים מרגע הלידה ונמשך בערך עד לגיל 4 חודשים. המציצה הופכת לפעולה רצונית יותר ויותר.[4] בין גיל חודשיים לארבעה חודשים חל שינוי התפתחותי, ושני הרפלקסים (גישוש אחר הפטמה ורפלקס המציצה) נעלמים ומפנים עצמם להתנהגויות אכילה רצויות. כדי שתינוק יאכל אוכל מוצק רפלקס היניקה חייב להיעלם. אם התינוקות היו ממשיכים למצוץ אוטומטית בכל פעם שאוכל נכנס לפיהם לעולם לא היו לומדים ללעוס.[2]

חשיבות רפואית: חוץ מחשיבות המציצה לתזונה, הרפלקס נחשב לחלק ממנגנון בן שלושה שלבים: מציצה-בליעה- נשימה. הסנכרון בין שלושת אלה הוא דפוס ההתפתחות הראשון הדורש תזמון ורצף של תנועות. מחקרים מצאו כי הוא קריטי להתפתחות הסנסורית-מוטורית, להתפתחות הקוגניטיבית, להתפתחות הדיבור והשפה, לשליטה בתנוחה, לאכילה ולהאכלה ולהתפתחות האישיות.[4]

רפלקס הלפיתה (Grasping Reflex)

ערך מורחב – רפלקס הלפיתה
רפלקס הלפיתה

כאשר מבוגר מגרה באצבעו את ידו של היילוד, התינוק לופת את אצבעו בכוח רב כל כך שהמבוגר יכול להרימו באוויר. מאחר שהלפיתה היא רפלקסיבית אין התינוק יכול להרפות את אחיזתו מרצונו. כשהוא מתעייף עוצמת הלפיתה שלו נחלשת.

מתי: גירוי בכף היד של התינוק יגרום לו ללפיתה אוטומטית. בסוף החודש השלישי רפלקס הלפיתה נעלם ותגובה זו הופכת ליכולת רצונית של התינוק.

חשיבות רפואית: קיומו של הרפלקס מעיד על תפקוד של העצבים וטונוס השרירים בגוף התינוק.

רפלקס ההקאה (Gag Reflex)

אצל תינוקות רפלקס ההקאה מופעל באזור הקדמי והמרכזי של הלשון (בעוד שאצל מבוגרים הוא מתרחק לכיוון הענבל והלוע) בתגובה להכנסת ידיים לפה ולאכילה מהירה או בכמות גדולה מידי.

חשיבות רפואית: תפקיד הרפלקס הוא למנוע כניסת חפצים לפה שעלולים לגרום לחנק, שכן התינוקות עדיין לא שולטים בתהליך הבליעה. השינוי קורה בעקבות הכנסת ידיים לפה, אשר "מזיזה" את תגובת הרפלקס מהאזור הקדמי של הפה לעבר הלוע. כדי לשכך את תגובת רפלקס ההקאה במעבר לאכילת מזון מוצק, מומלץ תחילה לקרב את הכפית לפיו של התינוק (מבלי להכניסה לתוך הפה) ולתת למזון להחליק בפנימה אל הפה.

רפלקס ההליכה (Stepping Reflex)

הפעוט "יודע ללכת" זמן רב לפני שהוא מבצע זאת בפועל. כאשר עקב רגלו של התינוק נוגע במשטח שטוח, הוא ינסה ללכת על ידי הצבת כף רגלו לפני השנייה. רפלקס ההליכה מופיע החל מהלידה ועד גיל שישה שבועות, אם כי בגיל זה רגליו לא יכולות לתמוך במשקלו.

בגיל 8-12 חודשים רפלקס ההליכה מתבטא בהעמידה והליכה של ממש, אך הפעם באופן רצוני הנתון לשליטת התינוק.

חשיבות רפואית: קיומו של הרפלקס מעיד על תפקודה התקין של מערכת העצבים ושיווי המשקל של התינוק.

רפלקס בבקין (Babkin Reflex)

ערך מורחב – רפלקס בבקין
רפלקס בבקין

רֶפְלֶקְס בֶּבְּקִין מתאר תופעה נוירולוגית שכיחה אצל תינוקות, שבה לחיצה קלה בכפות ידיהם גורמת למספר תנועות ידועות בגופם, כמו פתיחת הפה, עצימת עיניים, הטיית הראש וכיפופו כלפי פנים כאשר הם במצב פרקדן. לעיתים רק אחד מהסימנים מופיע, בדרך כלל פתיחת הפה, ולפעמים כל התנועות הנ"ל מופיעים גם יחד.[5]

רפלקס בבקין, בדומה לרפלקסים רבים אחרים אצל תינוקות, הינו פיזיולוגי מולד, שנעלם בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, בדרך כלל עד שלושה או ארבעה חודשים.[5]

רפלקס בבקין מקונה על שמו של ד"ר בוריס בבקין (Boris Petrovitch Babkin),[6] חוקר נוירו-פיזיולוג רוסי החי בסוף המאה התשע עשרה (1877-1950), שחקר תופעה זו ותיארה.[5]

רפלקס הסייף (Asymmetrical tonic neck reflex Asymmetrical tonic neck reflex)

רפלקס הסייף מחלק את הגוף לימין ושמאל: כאשר הראש מופנה ימינה התינוק יפשוט את ידו ורגלו הימניות, ויכפוף את גפיו השמאליות, ולהפך. [7] העדפה לסיבוב ראש אסימטרי מובילה להבדל בשפעול העצבי, האוטומטי והרפלקסיבי של הזרועות. אסימטריה במנח הצווארי של היילוד עלולה להוביל לאסימטריה גם בשאר עמוד השדרה, וכן אסימטריה בהתפתחות כללית. לכן יש להקפיד לגרות את התינוק לסובב עצמאית את ראשו ימינה וגם שמאלה.

מתי: הרפלקס קיים אצל התינוק עוד מהיותו עובר ומוטמע בהדרגה סביב גיל ארבעה חודשים. מצב של המשכיות רפלקס הסייף לאחר גיל 6 חודשים עשוי להעיד על בעיה התפתחותית במוח ובהבשלת מערכת העצבים של התינוק, וכדאי להתייעץ באיש מקצוע רפואי בעל הכשרה מתאימה. בשנת החיים הראשונה אפשר לצפות לסימטריה בין שני צידי הגוף. אם התינוק מציג הבדלי צד, חשוב לבצע "אפליה מתקנת" לצד הנגדי.

רפלקס בבינסקי Plantar Reflex) Babinski Sign)

רפלקס בבינסקי

הרפלקס נקרא על שם החוקר שמצא אותו גוז'ף בבינסקי.[8] הרפלקס הינו תופעה תקינה אצל יילודים בה מתעורר רפלקס של יישור אצבעות כף הרגל של התינוק כתוצאה מגירוי של כף הרגל הקדמי. האצבע העיקרית שבה נצפית התגובה היא האגודל.

מתי: החל מהלידה ועד שנתו הראשונה של התינוק. אצל אנשים מבוגרים גירוי כף הרגל מעורר תגובה הפוכה של כיפוף אצבעות.

חשיבות הרפלקס: חשיבות הרפלקס נובעת דווקא מדיכויו- אי דיכוי הרפלקס בהמשך ההתפתחות הינה סימפטום להפרעה נוירולוגית אורגנית ויכול להשפיע ולפגוע בהתפתחות המוטורית של התינוק[9]

ערך מורחב – רפלקס בבינסקי

רפלקס השחייה (Swimming Reflex)

הרפלקס זה מתעורר כאשר משכיבים את התינוק על הבטן במים ובתגובה הוא מבצע ברגליו תנועות בעיטה במים. בעת הכנסתו מתחת למים תגובת הרפלקס תלך ותתגבר. מגיל 4 חודשים, ובמיוחד כאשר התינוק מתחיל ללכת, הרפלקס נחלש עד להעלמות מוחלטת. ניתן להיעזר באימון נכון ושיטתי על מנת להפוך את התנועות הרפלקסיביות לתנועות של שחייה רצונית.[10]

ביקורת

התיאורטיקן משה מנשהוף, במאמר רפלקס ואינסטינקט - הוצאת כתב 2019, מבחין בין רפלקס המוגדר כתגובה אוטומטית לאינסטינקט המוגדר כתגובה אוטונומית, וטוען כי רבים מהתגובות המוכרות כרפלקסים אינם רפלקסים אלא אינסטינקטים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפלקסים מולדים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המדריך להתפתחות התינוק שלי דיאדה(הקישור אינו פעיל, 22.8.2019)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 הסתגלות ראשונית של התינוק הרצאה מקורס פסיכולוגיה התפתחותית מלידה עד גיל שלוש(הקישור אינו פעיל, 22.8.2019)
  3. ^ 3.0 3.1 .co.il/article/64600 רפלקסים מולדים אצל תינוקות מאמרים רשת הפצת מאמרים מקצועיים לשימוש חופשי(הקישור אינו פעיל, 22.8.2019)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אינסטינקט בסיסי: 5 רפלקסים אצל תינוקות רוני שגב זכריה באתר מאקו
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 רפלקס בבקין ויקיפדיה העברית
  6. ^ בוריס בבקין Boris Babkin חוקר תופעת רפלקס בבקין
  7. ^ רפלקסים באתר Infomind(הקישור אינו פעיל, 22.8.2019)
  8. ^ גוז'ף בבינסקי חוקר רפלקס בבינסקי
  9. ^ רפלקס בבינסקי באתר טודלרס
  10. ^ רפלקסים אצל תינוקות והשפעתם על השחייה באתר מאמי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26126999רפלקסים מולדים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רפלקסים_מולדים&oldid=760183"