רפובליקת סאחה-יקוטיה
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק |
| מושל | אייסן ניקולאייב |
| בירת הרפובליקה | יקוטסק |
| שפה רשמית | סאחה ורוסית; שפות של עמים ילידיים קטנים של הצפון רשמיות במקומות הריכוז שלהם[1] |
| תאריך ייסוד | 27 באפריל 1922 |
| שטח | 3,103,200 קמ"ר (דירוג: 1) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ברפובליקה | 959,875 (דירוג: 58, 1 בינואר 2016) |
| ‑ צפיפות | 0.3 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC +10 |
| www.sakha.gov.ru | |
רפובליקת סַאחָה-יַקוטיה (ברוסית: Республика Саха-Якутия, ביקוטית: Саха Өрөспүүбүлүкэтэ) היא רפובליקה במזרח הרחוק הרוסי, המהווה חלק מהפדרציה הרוסית. בימי הצארים והקומוניזם ברוסיה נשלחו אינטלקטואלים לא רצויים לאזור נידח זה.
שטח הרפובליקה הוא 3,103,200 קמ"ר, כמעט כשטחה של הודו, וחיים בה כמיליון תושבים. מבחינת שטחה, סאחה-יקוטיה היא הגדולה ברפובליקות הפדרציה הרוסית ולמעשה, היא היחידה המנהלית הגדולה ביותר בעולם שאינה מדינה. לו הייתה מדינה עצמאית, הייתה נחשבת למדינה ה-8 בגודלה בעולם.
הכפרים ורחויאנסק ואוימיאקון הם המקומות המיושבים שנמדדו בהם מן הטמפרטורות הנמוכות ביותר. בפרט הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר היא 48 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בירת הרפובליקה היא העיר יקוטסק.
כלכלה
התעשייה מרכיבה למעלה מ-50 אחוזים מהתמ"ג של רפובליקת סאחה ועיקרה מגיע מכריית מינרלים. מפעלי תעשייה מרוכזים בעיקר בבירה יקוטסק וכן בערים אלדן, מירני, נריונגרי, פוקרובסק ואודצ'ני. כריית זהב ויהלומים מהווים גם כן מרכיב חשוב בכלכלה וכך גם כריית אורניום, אשר נמצאת כיום בראשיתה. עתודות יהלומים של בשטח הרפובליקה מהווים כשליש מעתודות עולמיות וכרייה מבוצעת על ידי חברת אלרוסה.
חלק מהאוכלוסייה הילידית של סאחה עוסקת בציד, דיג ורעִיית עדרי איילי צפון.
השכלה
שני המרכזים העיקריים להשכלה גבוהה הם האוניברסיטה הפדרלית הצפון-מזרחית על שם אמוסוב (לשעבר "האוניברסיטה הממלכתית של יקוטסק") והאקדמיה החקלאית היקוטית.
דת
התושבים הרוסים משתייכים בדרך כלל לכנסייה הרוסית הפרבוסלבית.
האוכלוסייה הילידית החזיקה בעבר באמונה הטנגריסטית - האמונה השמאניסטית העתיקה של העמים הטורקיים בצפון מזרח אסיה. בהשפעת המתיישבים הרוסים יקוטים רבים התנצרו ואימצו שמות רוסיים, אולם רבים מוסיפים לקיים גם את המנהגים השמאניסטיים. הן השמאניזם והן הנצרות דעכו בתקופת השלטון הקומוניסטי, אך לאחר נפילתו החלו ניסיונות להחיות את המסורות העתיקות.
תחבורה
עיקר המטען מועבר באמצעות אוניות. ישנם שישה נמלי נהר ושני נמלי ים (בטיקסי וזליני מיס). ארבע חברות מטען, כולל חברת המטען הארקטית, פועלות ברפובליקה.
תחבורה אווירית היא העיקרית בהסעת אנשים. קווי תעופה מקשרים את הרפובליקה עם אזורים אחרים ברוסיה. ביקוטסק פועל נמל תעופה בינלאומי.
שני כבישים ראשיים חוצים את הרפובליקה. הראשון הוא יקוטסק–בולשוי נבר ויקוטסק–קולימה. מסילת הברזל ברקקיט-אלדן נמצאת כרגע בשימוש והיא מקשרת את קו הבייקל–אמור עם מרכזי התעשייה בדרום הרפובליקה.
קישורים חיצוניים
תמר ברס, עם התפרקות הקומוניזם, העיר הקרה בעולם קפאה בזמן, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
הערות שוליים
23173579רפובליקת סאחה-יקוטיה