רבי רפאל יעקב מן רקובסקי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סיפורת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סיפורת. |
הרב רפאל יעקב מן (ז' בטבת תרפ"ב, 7 בינואר 1922 - י"ט בטבת תשע"ב, 13 בינואר 2012) היה מורה הוראה, וכיהן כרב המרכזים הרפואיים הדסה בירושלים במשך כ-50 שנה.
תולדות חייו
ילדותו
נולד בירושלים, לרב אברהם ברוך אבא ולרבנית חיה בשא. אביו ר' אברהם ברוך אבא, היה חתנו של ר' חיים מן "ראש המלמדים" בתלמוד תורה עץ חיים. כיהן כרב השכונות אבן ישראל, עזרת ישראל והסביבה והיה מתלמידיהם המובהקים של ר' איסר זלמן מלצר והרב הראשי של ירושלים הרב צבי פסח פרנק. ר' אברהם ברוך אבא קיבל את סמיכתו מהרב הראשי לישראל הגאון אברהם יצחק הכהן קוק.
הרב רקובסקי נולד בשבת ויגש, כאשר אמו הרבנית חיה בשא נתקפה צירים קשים שנמשכו כל ליל השבת, אך הלידה בוששה לבוא. בעלה הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ואביה ר' חיים מן הזעיקו את הרופא ד"ר משה וולך מנהל בית החולים שערי צדק, אך גם ידו קצרה מלהושיע. בצר להם פנו אל המקובל רבי שמעון לידר. הוא הציע לקשור קצה אחד של חבל ארוך לכרעי המיטה של היולדת, ואת הקצה השני לקשור לעץ החיים של ספר התורה בבית הכנסת הקרוב, ולפני תפילת מנחה של שבת יקראו על הבימה את ספר יונה. כשעמדו להוציא את ספר התורה, נודע שהיולדת נושעה ובשעה טובה נולד הבן שנקרא יעקב מן רקובסקי. על שם יעקב מן, אבי סבו שהיה מגדולי ירושלים.
בחרותו ונישואיו
בצעירותו, למד בישיבת עץ חיים, והושפע רבות מדמותו של סבו ר חיים מן ומדמותו של ראש הישיבה ר' איסר זלמן מלצר. בגיל צעיר ייסד כולל אברכים ויסד בית מדרש "תורה אור", בו למדו אברכים חשובים ביניהם הרב יוסף ליב זוסמן, הרב משה הרשלר ועוד.
בשנת 1946 (תש"ז) נשא לאשה את יוכבד ברכה בת הרב ישראל הכהן, ממשפחת כהנים מיוחסת מדורי דורות בירושלים. רעייתו עמדה לצידו של הרב ותמכה בפעילותו הציבורית והתורנית.
לאחר נישואיו החל ללמוד ביוזמת הרב הראשי לישראל הרב הרצוג, בכולל "אוהל תורה" שהוקם על ידי הגאון רבי שמואל יצחק הילמן, בו למדו אברכים חשובים וגאונים שלימים נודעו כרבנים מובילים ומנהיגי ציבור כדוגמת הרב יוסף שלום אלישיב.
הרב שריה דבליצקי, נהג לספר שאת תורתו הוא "חייב" לרב רקובסקי שלמד איתו בצעירותו מספר שעות מדי יום.
המינוי לרב המרכזים הרפואיים הדסה
בשנת 1957 במהלך דיאלוג הלכתי בין הרב רקובסקי לבין רבה של ירושלים הגאון הרב צבי פסח פרנק התגלגלה השיחה אל בית החולים הדסה שבאותם ימים הולך ונבנה אז בתוככי ירושלים. או אז, פנה הרב צבי פסח פרנק בהצעה לרב רקובסקי לכהן כרב בתי החולים הדסה. הדבר עלה במחשבתו של הרב פרנק בעקבות מעשה שאירע בבית החולים הדסה הר הצופים (קודם למלחמת העצמאות). יהודי חולה אנוש פנה לפנות ערב בערב שבת אל האחות המטפלת בו וביקש שידאגו לכתוב גט לאשתו. האחות לא שמה לב לדבריו בחשבה כנראה שהוא אינו מדבר לעניין, מכיוון שנראה לה שהוא חי בשלום ובאהבה עם אשתו שמבקרתו מדי יום ומטפלת בו במסירות רבה. היהודי נפטר בשבת, ואשתו נותרה עגונה, משום שלבעלה המנוח לא היו ילדים, ולכן הייתה זקוקה לחליצה, ואילו אחי בעלה היה בברית המועצות.
בג' סיון תשכ"ב (22 לאוגוסט 1962), מונה הרב רקובסקי והוא בן 40 שנה כרבם של בתי החולים הדסה בירושלים, וזאת בטקס חגיגי בו נכחו אישי ציבור כגון שר הדתות זרח ורהפטיג, וסגן שר הבריאות דר' יצחק רפאל.
על מינויו זה כתב במכתב ברכה הרב שלמה זלמן אוירבך: "ליבי קל איתו להחדיר את אור התורה - אשר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום - ולרומם קרנה במוסדות הרפואיים של הדסה היקרים והחביבים לכל ישראל".
שר הרווחה דר' יוסף בורג כתב : "הרב רקובסקי, הוא מגדולי הרבנים לומדי בית המדרש "אהל תורה" "בית דוד". אנו בטוחים כי גדולתו בתורה מידותיו הנעלות ונועם הליכותיו יביאו להצלחתו בתפקידו החשוב וישפיע מאור תורתו על כל הבאים אתו במגע פנים וחוץ, לשם ולתפארת".
עד למינוי זה לא נודע ברחוב הישראלי, תפקיד רבני מסוג של רב בית חולים.
אישיותו הגותו ההלכתית ופסיקותיו
הרב רקובסקי היה מסור למאות אלפי החולים וצוותי הרפואה אותם ביקר ולהם יעץ ופסק במשך כל שנות כהונתו, זמינותו הייתה מלאה בכל שעות היממה לשאלות והתייעצויות. הוא היה ער לכל הבעיות ההלכתיות שהיו במקום ובד בבד שמר על קשר ישיר עם החולים המאושפזים, והכל במאור פנים וברוח טובה.
הרב רקובסקי סייע לבית החולים בקליטת והכלת כל הזרמים הדתיים בירושלים. במסגרת זו היה בקשר מתמיד ורציף עם הרבנים הראשיים לישראל ועד גדולי הדור מכל החוגים. היה מקורב במיוחד עם הרבנים הגאונים הרב אברהם שפירא והרב עובדיה יוסף ועם הרבי מגור.
הרב היה איש תורה והלכה ברמ"ח אבריו, אך עם זאת גילה פתיחות מחשבתית והבנה לצרכים הרפואיים ולמציאות התפקודית של בית החולים, כמובן מבלי לפגוע בדרישות ההלכה.
כחלק מתפקידו בבית החולים, היה חבר בוועדת האתיקה שדנה למשל במצוקות של חולים שסירבו לקבלת טיפולים מסוימים, ואשר בידי הוועדה הייתה סמכות להכריח חולה לקבלת הטיפול הנדרש לדעת הרופאים. אולם, כפי שמעיד פרופסור שלמה מור-יוסף שכיהן כמנכ"ל הדסה "מעולם לא נזקקנו לכפיה שכזו" מכיוון שמזכירת הוועדה הייתה הולכת קודם הדיון לרב רקובסקי, שהיה עולה אל החולה וחוזר כעבור זמן קצר עם הסכמתו לקבלת הטיפול.
פסיקותיו ההלכתיות
פסיקותיו והנהגותיו ההלכתיות היוו אבן יסוד בהתנהלותו היום יומית של בית החולים.
כך למשל בסמוך לכניסתו לתפקידו, לקראת חג הפורים, התקיים פולמוס בנוגע למתי יש לקרוא בבית החולים את מגילת אסתר: בי"ד או בט"ו באדר. רבה של ירושלים ר' צבי פסח פרנק פסק כי יש לקרוא המגילה בט"ו בטענתו כי הדסה היא בגדר "מוקפין וסמוך ונראה". על כך התעוררה מחלוקת עם הגאון רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית שטען כי יש לקרוא בי"ד (שאף כתב לרב "אילולא הכבוד שאני רוחש לאביך ולך עצמך, הייתי יוצא במודעות מטעם העדה החרדית נגדך"). לאור הפולמוס הקשה, פנה הרב רקובסקי לרב הראשי לישראל רבי איסר יהודה אונטרמן וביקשו להכריע בסוגיה. הרב אונטרמן החליט להזמין שלושה גדולי תורה לפסוק בעניין. השלושה היו הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך, הגאון ר' יוסף שלום אלישיב, והגאון ר' שלמה יוסף זוין. וכך מספר הרב רקובסקי "הם באו להדסה לחדרי, ומיד הזמנתי מונית לעיר העתיקה, לאחר הנסיעה קבעו שלושתם כי אכן מדובר בסמוך ממש, ואין הפסק בתים בין בית החולים לבין העיר העתיקה. עם חזרתם, עלו לגג בית החולים הדסה משם ניתן היה לראות את החומה "ממש מתחת לידיים". בתגובה לכך פסקו כולם מיד "כי יש לפסוק בתקיפות לקרוא בט"ו". ומאז ועד היום נוהגים בבית החולים כפסק זה.
הנהגותיו והליכותיו בבית החולים
עם כניסתו של הרב רקובסקי לתפקיד, הוא קיבל על עצמו להשתדל ללכת לנחם כל משפחת חולה שנפטר בבית החולים, ועמד על כך שבית החולים יאפשר לכל מבקר שיחפוץ לבוא ולבקר את החולים המאושפזים בבית החולים. פעם היה מקרה שהופץ פוסטר המעודד הנקת תינוקות עם תמונה שאינה צנועה, ומיד העלה הנושא בדרכו העדינה בפני הנהלת בית החולים וזו הבינה את המורכבות ודאגה לטפל בעניין.
לאורך כל שנותיו כרב בית החולים זכה ליטול חלק באירועים היסטוריים משמעותיים, כגון: ברית מילה שארגן לבנו של פצוע מלחמת ששת הימים, במסיבות נישואין שנערכו בין כותלי בית החולים, באזכרה לתלמידי בית הספר לרפואה בהדסה, בתפילות חג העצמאות ויום ירושלים שארגן, בהלוויית לוי אשכול, הארי טרומן, ודוד בן-גוריון, בהכנסת ספר תורה לזכר חללי הל"ה, בחנוכת בית כנסת שאגאל ועוד אירועים רבים ומגוונים שקצרה היריעה מלהכיל.
כמו כן היה דואג להעביר לפני חגים שיעורים לחולים במערכת שמע פנימית המשודרת לחולים.
רפואה והלכה
הרב רקובסקי דגל בשילוב שבין רפואה והלכה, וידע להתנהל מול הרופאים והחוקרים בנושאים בעלי משמעות דתית ואתית, כמו ניתוחי מתים, קביעת רגע המוות, השתלות ועוד. משרדו היווה תמיד כתובת להתייעצויות גם בנושאים רפואיים המשיקים לנושאים הלכתיים שלעיתים אף היו רגישים, כגון: השימוש בפורמלין שהוא בגדר חמץ לשימור הגופות בפסח.
הלכה וטכנולוגיה
כחלק מההבנה כי בית החולים צריך להיות מוסד מתקדם ומוביל, ידע הרב רקובסקי לשלב פתרונות טכנולוגיים והלכתיים. כך למשל היה הראשון שדאג להכניס מעליות שבת בבתי החולים ודלתות חשמליות לפתרון בעיית טומאת המת, כדי לאפשר לכהנים (חולים, מבקרים ואנשי צוות) לשהות בבתי החולים.
ספריו
"ארוכת בת עמי" - 7 כרכים, המקיפים בתוכם נושאים רבים ומגוונים ובהם :
- חקר ההלכה ופסיקות הנוגעות לרפואה והלכה
- חידושים על התורה, הש"ס ופרקי אבות
- מועדים וזמנים
- הלכה ומנהג
- אסופת מאמרים ודרשות שנאמרו בבתי החולים ובאירועים שונים
- הספדים
32230019רפאל יעקב מן רקובסקי