רמות נגב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רָמוֹת נֶגֶב (גם: רָאמַת נֶגֶב) הייתה עיר מקראית בצפון הנגב, אשר הייתה בשטח נחלת שבט יהודה, אך יושביה היו בני שבט שמעון.
העיר נזכרת תחילה בתנ"ך בתיאור ערי שבט שמעון: ”עַד בַּעֲלַת בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן”[1].
בהמשך, נזכרת העיר כאחד היישובים ביהודה אליהם שלח דוד המלך משלל המלחמה: ”לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת נֶגֶב וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר”[2].
שמה של העיר הקדומה נזכר, בכתיב החסר רמת נגב, באוסטרקון מס' 24 ממכתבי ערד, ויש הסבורים כי מקומה של העיר היה בחורבת עוזה, דרומית לתל ערד.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ז', עמ' 299-298.
- שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 78.
הערות שוליים
20580699רמות נגב