רבי חיים סתהון
| לידה |
9 בפברואר 1871 י"ח בשבט ה'תרל"א צפת |
|---|---|
| פטירה |
1916 (בגיל 44 בערך) מקובל ו' באייר תרע"ו צפת |
| מקום קבורה | בית הקברות העתיק בצפת |
| מקום פעילות | צפת |
| בני דורו | רבי יעקב שאול אלישר, רבי רפאל אהרן בן שמעון, רבי רידב"ז, רבי חיים ברלין |
| חיבוריו | "ארץ חיים" (סתהון) |
| חתימה | חיים מנשה סתהון |
רבי חיים סתהון (י"ח בשבט ה'תרל"א, 9 בפברואר 1871, צפת - ו' באייר תרע"ו (תאריך מקובל) 1916, צפת), היה מרבני העיר צפת ומחבר הספר ארץ חיים בעניין מנהגי ארץ ישראל.
קורות חייו
נולד בצפת לרב מנשה סתהון, רבה לשעבר של ארם צובא. אביו נישא בצפת לאשה ממוצא אשכנזי, לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה, ומנישואים אלו נולד רבי חיים. לאחר שהתייתם מאביו בגיל חמש שנים בלבד, נישאה אמו לרב יצחק יעקב סאליצר, וחינכה אותו לפי רוחה ושאיפותיה, כמנהג האשכנזים. הוא למד בישיבות רבני האשכנזים. אחר כך המשיך ללמוד בחברת רבני הספרדים. הרב ניחן בזיכרון חזק, והיה אוכל צמחים משפרי זיכרון[1]. וידיו רב לו בחכמת הקבלה.
בשנת תרס"ב נתמנה לרב ראשי בצפת. הרב היה דורש בימי השבתות והמועדים בבית הכנסת של מהר"י אבוהב[2].
באתר הספריה הלאומית נמצאים מכתבי שליחות שדרי"ם שהרב חתום עליהם[3]. וכן על שטר מינוי לר' ציון הכהן למנהל ומשגיח על ישיבת זהר הרקיע בכפר מירון. נחתם בט"ז בסיון תרס"א, בידי 40 מחכמי צפת והרב בניהם[4]. וכן חתום על קריאה לסגירתו של בית ספר ללימודי חול, שנתמך בעבר בידי הברון רוטשילד ועבר לידי חברת כל ישראל חברים[5]. (הרב היה חותם חיים מנשה סתהון).
בשנת ה'תרס"ה נסע לאלג'יר כשד"ר צפת. במכתב ששלח מאלג'יר לצפת מבקש שפרנסי צפת ישלחו אגרת תנחומים לאלמנתו של דוד וולינסי מווהראן, ומספר על מינויו של משה סטורא לנשיא הקונסיסטואר באלג'יר[6].
בשנת תרס"ו בהיותו בגיל 35[7] חיבר ספר מנהגים על מנהגי ארץ ישראל הנקרא "ארץ חיים"[8]. את הספר הדפיס רק לאחר כשלוש שנים לאחר מכן, בהן אסף כספים לשם ההדפסה[9]. הספר הוא אסופה של דינים ומנהגים הקשורים לארץ ממגוון רחב של פוסקים, שנאספו ונערכו בידי הרב סתהון. הספר כולל את הסכמותיהם של הרבנים הרב יעקב שאול אלישר, הרב יצחק משה אבולעפיא, הרידב"ז, הרב חיים ברלין והרב אליהו בכור חזן.[10].
בשנת תרס"ט הפצירו בו קהילת הספרדים בירושלים יבא אליהם להיות מו"צ ודיין אך קהילת צפת לא נתנו לו ללכת[11].
פטירתו
הרב חלה במחלת הטיפוס ממנה נפטר[12]. אודות מועד פטירתו לא נשמרו דברים ברורים. בהקדמת ספרו צויין שיום פטירתו הוא ו' באייר תרע"ו. אולם בקובץ התורני "נזר התורה"[13] התפרסמה אגרת של ר' חיים סתהון ששיגר לר' משה קליערס רבה של טבריה ותאריך כתיבתה הוא ו' באדר תרע"ח (1918). נקבר בבית העלמין בצפת.
מספריו
- רבי חיים סתהון, ארץ חיים, באתר היברובוקס
- בהקדמתו לספרו ארץ החיים כותב הרב שיש לו עוד חידושי תורה בכתובים שברצונו להוציאם לאור.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 487)
קישורים חיצוניים
- על הרב חיים סתהון באתר MyZadik
- תשובה מרבי חיים סתהון לרבי משה קליערס, באתר קדם
- שמואל נח גוטליב, צפת: הרב ר' חיים סיתהון, ערכו בלקסיקון אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 508, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ החכם היומי
- ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 508
- ^ הספריה הלאומית
- ^ הספריה הלאומית (עמ' 32/11)
- ^ הספריה הלאומית
- ^ שטרות מצפת (עמ' 26), באתר הספריה הלאומית
- ^ הקדמה של הרב לספרו ארץ חיים, ארץ חיים, הוצאת מכון הכתב, עמ' 14
- ^ כמקובל במקרים בהם ישנם מספר ספרים הנושאים את אותו שם, הספר מאוזכר לעיתים יחד עם שם מחברו ארץ חיים סתהון
- ^ החכם היומי
- ^ על ספר ארץ חיים, באתר bookgallery
- ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 508
- ^ החכם היומי
- ^ גיליון ג' [יא] מנחם אב ה'תשס"ה
