רחאב עבד אלחלים
רחאב עבד אלחלים (בערבית: رحاب عبد الحليم; נולדה ב-1950 בנצרת שבישראל) היא המקימה והמנהלת הראשונה של בית הספר היסודי הניסויי "אַלְרוֹאַא", במנשייה זבדה. מפתחת התאוריה החינוכית "נקודת האור", העוסקת בשילובו של הילד בעל הצרכים המיוחדים. זוכת פרס ראש הממשלה[דרוש מקור] על פיתוח החינוך במגזר הערבי 1992, זוכת "פרס החינוך" הארצי ב-1994, ומדליקת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-48 למדינת ישראל.[1]
ביוגרפיה
רחאב עבד אלחלים נולדה בנצרת למשפחת טלאל סייד-אחמד המוסלמית, הבכורה מבין תשעה ילדים. אביה שימש כראש אגף חקירות ותביעות במחוז צפון בדרגת רב-פקד, ואמה עקרת בית. בסיום כיתה ח' התעקשה עבד אלחלים להמשיך בלימודים עיוניים ולא בלימודי תפירה כפי שהיה מקובל באותם ימים. היא סיימה את התיכון בבית-הספר לנזירות בנצרת, ואחר כך המשיכה ללימודי הוראה בסמינר הערבי למורים בחיפה. עם נישואיה למהנדס סאלח עבד אלחלים, עברה המשפחה לכפר מנשייה זבדה בעמק יזרעאל.
עבד אלחלים הגיעה כמורה צעירה לבית-הספר בכפר, ששכן אז בשלושה צריפים רעועים בבית הקברות, ללא חשמל וללא מים. למדו בו כיתות א' - ג' במשך שעתיים בכל יום, כשמעל בית הספר ריחף איום בצו סגירה של משרד החינוך, עקב מחסור בתנאים הולמים. עבד אלחלים קיבלה על עצמה את ניהול בית הספר ב-1984 והחלה בהובלת מאבק להגשמת חזונה והקמת בית-ספר בכפר, שיהווה דוגמה הן ברמה המקומית והן בארצית. עבד אלחלים גייסה את עזרת תושבי הכפר, את המועצה המקומית עמק יזרעאל והעומד בראשה דאז מולה כהן, ואת משרד החינוך, וב-1990 נחנך המבנה החדש של בית הספר. מבנה בית הספר תוכנן בהתנדבות על ידי בעלה של עבד אלחלים המהנדס סאלח עבד אלחלים כך שהוא מקיף במרכזו עץ חרוב עתיק. כך גם המבנה השני שהוקם בהמשך, מקיף במרכזו עץ אלון עתיק. עבד אלחלים הובילה את בית הספר למעמד של בית ספר מדגים ב-1990, בית ספר אוטונומי ב-1992, ולבית הספר הערבי הראשון שנבחר להיות אחד מבתי הספר הניסיוניים של משרד החינוך (1994).[2]
היא שימשה בתפקידים ציבוריים רבים, בהם, במשרד החינוך: חברה במליאה הפדגוגית, בוועדת פרסי החינוך, בוועדה לחינוך לערכים ולדו-קיום, ובפורום לקידום מעמד האישה. כמו גם: חברה בצוות היועצים לראש מועצת עמק יזרעאל, חברה בווקף המוסלמי במשרד ראש הממשלה, חברה בוועד המנהל במכון "אבנה ראשה", וכן לימדה בתוכנית להכשרת מנהלים בסמינר אורנים. עבד אלחלים מחזיקה בשלושה תארים בתחום החינוך: MA ,BA ותואר דוקטור בפילוסופיה של החינוך. נכון לאוקטובר 2014, היא לומדת לקראת תואר במשפטים.[3]
עבד אלחלים גרה במנשייה זבדה, היא אמא לארבעה וסבתא לשמונה.
בית הספר "אַלְרוֹאַא"
בית-הספר "אַלְרוֹאַא", ששמו כולל את המשמעויות של המילים חזון וחלום, הוא בית ספר שמשלב את הילד בעל הצרכים המיוחדים יחד עם תלמידי החינוך הרגיל. בית הספר מהווה גם בית ספר אזורי לילדים בעלי צרכים מיוחדים, והוא "מייצג גישה מערכתית חדשנית לשילוב של תלמידי חינוך מיוחד ותלמידי חינוך רגיל בממדים ובהעמקה שאין להם תקדים." כשליש מאוכלוסיית התלמידים שבו מוגדרת כבעלת צרכים מיוחדים, ו"אין בספרות שום אזכור למוסד חינוכי ממלכתי שמשלב כמות יחסית כה גבוהה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בסביבת לימודים רגילה".[4]
עבד אלחלים הובילה את שיטת השילובים גם בתחומים נוספים בבית הספר: שילוב רב–גילאי בין הילדים, שילוב בין-צוותי בתוך הסגל החינוכי, ושילוב בין הסגל החינוכי לסגל הפרא-רפואי. כמו כן הושם דגש על שילוב אמנויות, מוזיקה, טבע ודרמה בתוכניות הלימודים ובתוכני ההוראה. בנוסף קיים שיתוף פעולה הדוק בין בית הספר להורים ולקהילה.[4]
שינויים במעמדו של בית הספר:
- 1990 - נבחר לשמש בית ספר מדגים מטעם משרד החינוך, למנהלים, מורים וסטודנטים מכל ישראל.
- 1992 - הפך להיות בית ספר אוטונומי, שבו למנהלת ניתנת סמכות להחליט לגבי תוכניות הלימוד, דרכי ההוראה וצוות בית הספר.
- 1994 - הוכרז כבית ספר ניסויי בתחום שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים.
- 2000 - הוכר על ידי הגף לבתי ספר ניסויים, כמרכז הכשרה והנחיה למנהלים מורים ופרחי הוראה.
בית הספר זכה כמה פעמים במקום השני והראשון בתחרות "בית הספר היפה" הן במחוז צפון והן במדינה. קיבל את פרס "מגשים ישראל היפה" מאת נשיא המדינה חיים הרצוג, "מגן זהב" על הצטיינות בנושא זהירות בדרכים, ואות בית-הספר הירוק.[2]
בית הספר כולל אשכול גנים מגיל 3 עד 6, בית ספר ממלכתי רגיל (כיתות א' – ו'), ומעון לילדים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 5 עד 21.[2]
מתוך "פתח דבר" לספר "עץ נטוע חזק באדמה ואמיריו בשמים", נכתב על ידי גנית וינשטיין, מנהלת האגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך:
כבוד רב אנו רוחשים לבית-ספר זה, אשר ערך כבוד האדם עומד במרכזו. [...] בית הספר, אשר החל דרכו בפחונים דלים בבית הקברות שבכפר, הגיע להישגיו בזכות צוות עובדים רחב, השוקד ללא הרף על פיתוח הקיים ברוח הניסוי, ועושה זאת במהימנות, בנאמנות ובמיומנות. צוות זה הגיע להישגיו גם בזכותה של האישה העומדת בראשו – מנהלת בית-הספר, שאישיותה ודרכה החינוכית משמשים מודל בפני עצמו למנהיגות "מעצבת" ו"פורצת דרך".
— [2]
תאוריית "נקודת האור"
המשנה החינוכית של עבד אלחלים מושתת על שתי אמונות יסוד: הראשונה היא "כבוד האדם" – כל תלמיד הוא פרט בפני עצמו בעל צרכים ויכולות שונות. על בית הספר מוטלת החובה המוסרית לספק לו מענה מקיף והוליסטי לכל צרכיו: מהפיזיים – סביבה מוגנת, ארוחה חמה. המשך בצרכים החברתיים – אווירה דמוקרטית, החופש לבחור ויחסי חברות עם התלמידים האחרים. ועד לצרכים הנפשיים רוחניים – כבוד ליכולותיו, קבלת השוני, אווירה של אמון ואהבה, ופיתוח חשיבה וסקרנות.[4]
האמונה השנייה היא "תאוריית נקודת האור", שפותחה על ידי עבד אלחלים, שאומרת כי בכל ילד קיימים כישורים המיוחדים לו ושיש לפתחם. ברגע שמגלים נקודת אור אחת היא מאירה נקודות אור נוספות ותהליך זה עוזר לאדם להגשים את עצמו. השיטה שמה דגש על ה"יש" ולא על ה"אין", שקיים בכל ילד. על ידי חיזוק והעצמת הכישורים המיוחדים לכל ילד קרי "נקודת האור", מתחזקים גם כישורים ויכולות בתחומים נוספים ונוצרת דינמיקה של תהליך שיפור כללי בילד. צוות בית הספר עובד ע"פ תאוריה זו, ופועל לאיתור וחיזוק נקודות האור אצל כל תלמיד ובכך עוזר לו לממש את הפוטנציאל האישי שלו.[4] בספרה של עבד אלחלים, "תאוריית נקודת האור: לחפש את הניצוץ שבאדם", מובאות דוגמאות רבות ליישום תאוריה זו.
מתוך מכתבו של פרופ' דוד חן מאוניברסיטת תל אביב - בית הספר לחינוך:
הרשי לי להודות לך בשמי ובשם צוות המחקר באוניברסיטת תל אביב על כל מה שלמדנו ממך ומבית הספר "אלרואא". אנו נעשה הכל כדי שהעושר הרוחני שנוצר שם בהנהגתך יובא לידיעתם של כלל אנשי החינוך גם בארץ וגם בקהילה הבינלאומית.[...]. מעט מאוד אנשים שפגשתי בחיי מצליחים ליצור רעיונות מקוריים ואחר-כך גם לממש אותם ולתת השראה מתמשכת לאנשי החינוך.
— (יוני 2005)[1]
ספרים ומאמרים שכתבה
- רחאב עבד אלחלים. 2003. עץ נטוע חזק באדמה ואמיריו בשמים: סיפורו של בית הספר הניסויי אלרואא במנשיית זבדה, קיבוץ דליה: הוצאת "מערכת".
- רחאב עבד אלחלים. 2006. תאוריית נקודת האור: לחפש את הניצוץ שבאדם, קיבוץ דליה: הוצאת "מערכת".
- רחאב עבד אלחלים. 2012. "נקודת האור–להצית את הניצוץ שבאדם", בתוך: חינוך – מהות ורוח. עורכים: ישעיהו תדמור, עמיר פרימן. הוצאת הספרים של מכון מופ"ת, עמ' 141 - 147.
לקריאה נוספת
- לרייה, דורי, "אנטומיה של שינוי חינוכי: חקר-מקרה – בית-הספר הניסויי "אלרואא" במנשיית זבדה" בתוך בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך - חלק שני, עורכים: דוד חן, אסנת ספורטה, אוניברסיטת תל אביב הוצאת רמות, 2008. עמ' 33 - 88.
- "ד"ר רחאב עבד אלחלים", בתוך: להיות אמא, עורכת: תמר מור סלע, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2010. עמ' 25 - 30.
קישורים חיצוניים
- יעל אפרתי, חינוך למתקדמים, באתר הסתדרות המורים, 21 ביוני 2005
- רחאב עבד אלחלים וא.ב. יהושע ב"כנס חולון לחינוך 2014", באתר יוטיוב
- "ממנהלת בית הספר לעורכת דין", בפורטל הכרמל 2013
- דוד חן, אסנת ספורטה, "בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך - חלק שני", באתר כותר ספרייה מקוונת
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ר. עבד אלחלים, תאוריית נקודת האור: לחפש את הניצוץ שבאדם, קיבוץ דליה: הוצאת "מערכת", 2006
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ר. עבד אלחלים, עץ נטוע חזק באדמה ואמיריו בשמיים, קיבוץ דליה: הוצאת "מערכת", 2003
- ^ פורטל הכרמל, ממנהלת בית ספר לעורכת דין
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 לרייה, דורי., אוטונומיה של שינוי חינוכי - חקר מקרה בית הספר הניסויי "אלרואא" במנשייה זבדה. בתוך: בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך - חלק שני., אונ' תל-אביב: הוצאת רמות, 2008
30621169רחאב עבד אלחלים