רונית מטלון

רונית מטלון

לידה	25 במאי 1959
פטירה	28 בדצמבר 2017 (בגיל 58)

רונית מָטָלוֹן (25 במאי 1959 – 28 בדצמבר 2017) הייתה סופרת ישראלית. יצירתה עסקה בעיקר בשאלת הזהות של בני עדות המזרח בישראל, ובמעמד האישה בחברה המזרחית והישראלית בכללותה. הייתה פרופסורית והחל מ-2009 ראש התוכנית לכתיבה יוצרת בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. ספריה תורגמו לשפות אחדות, וזכו להצלחה מחוץ לישראל. לצד יצירתה הספרותית עבדה כעיתונאית בעיתון "הארץ" בשנות השמונים והתשעים.

קורות חייה

רונית מטלון נולדה ב-1959 בגני תקווה, למשפחה יוצאת מצרים. אביה, פליקס מטלון, שעלה ב-1949, היה פעיל חברתי למען זכויות בני עדות המזרח, צמצום הפערים החברתיים בתחום המפלגתי ובשטחי שכונות מצוקה, כגון שכונת התקווה, שבה מיקם את מרכז פעילותו. הוריה התגרשו בילדותה על רקע פעילותו הפוליטית של אביה. מטלון סיימה לימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לראשית פרסומה זכתה בתחילת שנות השמונים כאשר החלה לפרסם סיפורים קצרים ברבעון הספרות "סימן קריאה" שבעריכת מנחם פרי. במהלך שנות השמונים זכתה לחשיפה רחבה ולהערכה רבה על יצירתה, ובתחילת שנות התשעים פרסמה את ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "זרים בבית". בשנת 1992 רומן בני הנעורים שכתבה, "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" עובד לסרט בבימויה של דינה צבי ריקליס ובכיכובו של משה איבגי.

בשנת 1995 פרסמה את הרומן הראשון שלה, "זה עם הפנים אלינו". העלילה נסובה סביב סיפורה של נערה ישראלית ממוצא מצרי, אסתר, הנשלחת בידי משפחתה ל"תיקון" אצל קרוביה המתגוררים בקמרון. הספר, אשר ארג בתוכו קונפליקטים רבים בכל הנוגע לשאלת הזהות המזרחית-עדתית והארצישראלית זכה להצלחה והערכה רבה, בישראל ומחוצה לה. בשנת 2010, כחלק מסדרת "עם הספר" המאגדת בתוכה יצירות מופת נבחרות בספרות הישראלית, זכה "זה עם הפנים אלינו" להוצאה מחודשת.

בשנת 2008 יצא ספרה הסמי-ביוגרפי, "קול צעדינו", המספר את קורותיה של משפחה נעדרת אב המתגוררת בצריף עמידר בשכונת עולי ארצות המזרח. הספר זכה לתשבחות רבות מטעם המבקרים והקוראים, הפך לאחד מרבי המכר הגדולים באותה שנה, וזכה בתואר "ספר העשור" בסקר שנערך בעיתון "ידיעות אחרונות". כמו כן היה מועמד לפרס ספיר אשר באותה שנה בוטל עקב בעיית ניגוד עניינים בחבר השופטים.

מטלון הייתה אחת הסופרות הפמיניסטיות המזרחיות החשובות בספרות העברית בדורה, ובמסות שפרסמה עסקה בדחף ליצור אלטרנטיבות לקטגוריות מהותניות של מזרח מול מערב. משקל רב מיצירתה נשען על יצירתה של ז'קלין כהנוב, סופרת יהודיה מצריה, אשר מרכז יצירתה הלא בדיונית עסק בשאלת הזהות הלבנטינית - יהדות המזרח אשר ינקה בדורה השפעות אינטלקטואליות מערביות. מטלון נחשבת לסופרת ש"חילצה" את כהנוב מתהומות הנשייה של התודעה הישראלית, שנים לאחר שאישיותה ויצירתה נשכחו. הדיאלוג הספרותי ביניהן בולט ברומן "זה עם הפנים אלינו" (1995) שבו ציטטה מטלון את המסות של כהנוב "אירופה מרחוק", ו"ילדות במצרים".

מטלון הייתה פעילה בארגונים שונים לשינוי חברתי, ובין היתר השתתפה במספר אירועים למען זכויות אדם שארגנה האגודה לזכויות האזרח. הייתה חברת הנהלת תנועת "בצלם", ובתחום הכתיבה הלא בדיונית חטיבה שלמה ממסותיה כוללת סקירה והתבוננות בוחנת על אפיוני חייהם של הפלסטינים שברצועת עזה. בינואר 2016 ספגה ביקורת רבה בישראל, לאחר שאמרה בראיון לעיתון הצרפתי "לה מונד" כי "אנחנו חיים תחת משטר אפרטהייד".

יצירתה של רונית מטלון, "אח קטן", (סיפור מתוך הקובץ "זרים בבית") היא יצירת חובה לבחינת בגרות בספרות החל משנת תשע"ה.

בשנת 2019 מצא בן זוגה לשעבר גרסאות שונות לספר במעטפה בחדר עבודתה. אחת מן הגרסאות יצאה לאור ב-2020 תחת השם ״שלג״.

חיים אישיים

מטלון הייתה גרושה פעמיים. בעלה השני היה הפסיכואנליטיקאי והפרופסור לפסיכולוגיה, עמנואל ברמן, ולזוג בת משותפת. משנת 2012 הייתה בת זוגו של אריאל הירשפלד. יש לה בן משותף עם המשורר עוזי בהר.

נפטרה ב-28 בדצמבר 2017, לאחר מאבק של חודשיים במחלת הסרטן, ונטמנה בבית הקברות קריית שאול.

יצירתה

• "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" (1989) – רומן לבני נוער, עובד לסרט קולנוע בשנת 1994
• "זרים בבית" (1992) – קובץ סיפורים
• "זה עם הפנים אלינו" (1995) – רומן
• "שרה שרה" (2000) – רומן
• "קרוא וכתוב" (2001) – קובץ מסות
• "גלו את פניה" (2006) – נובלה
• "קול צעדינו" (2008) – רומן
• "השפעה בלתי הוגנת: רומן במכתבים" (2012) – ביחד עם אריאל הירשפלד
• "הנערות ההולכות בשנתן" (2015) – מחזה
• "והכלה סגרה את הדלת" (2016) – נובלה, הוצאת כתר
• "עד ארגיעה" (2018) - מסות על כתיבה ועל ספרות, הוצאת אפיק
• "שלג" (2020) - ספר

הוקרה

• זוכת פרס ברנשטיין לשנת 2009.
• זוכת פרס ניומן לשנת 2010.
• בשנת 2010 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתה לתחום במסגרת יצירתה הבדיונית והלא בדיונית.
• בינואר 2013 זכתה בצרפת בפרס אלברטו בנווניסט על ספרה "קול צעדינו".
• בשנת 2016 זכתה בפרס א.מ.ת לספרות ביחד עם א.ב. יהושע.
• כלת פרס ברנר לשנת 2017 על ספרה "והכלה סגרה את הדלת".

לקריאה נוספת

• רונית מטלון, ז'קלין כהנוב ופליקס מטלון: שתי פרספקטיבות, קולות מטרימים, מאמר שפורסם בספר מזרחים בישראל בהוצאת מכון ון ליר.
• שי רודין, פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון, דיסרטציה, אוניברסיטת חיפה, 2010
• רונית מטלון, שרה שרה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 611–614, הוצאת כרמל, 2017.
• הערך "רונית מטלון" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 234, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של רונית מטלון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רונית מטלון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רונית מטלון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• רונית מטלון, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• הספרים של רונית מטלון, באתר "סימניה"
• מיכאל גלוזמן, ‏"להישרט על ידי החומר, לא להתרפק עליו" - ראיון עם רונית מטלון, מכאן ב', יולי 2001, עמ' 228–248
• תמר רותם, גני תקוה, תחנה יחידה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005
• חנה קרונפלד, מה כל כך הרגיז את הממסד הספרותי?, באתר הארץ, 10 ביולי 2006
• ורד לי, רונית מטלון, סופרת ומרצה לספרות באוניברסיטת חיפה, תל אביב, באתר הארץ, 27 במאי 2008
• אברהם בלבן, מי קורבן של מי; האמהות בספרות העברית מתוסכלות מהפמיניזם, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2008
• מרב יודילוביץ', "אולי אני עדיין סופרת בהתהוות", באתר ynet, 10 ביוני 2009
• שי רודין, ‏אלימות ספרותית נגד נשים סופרות: על התקבלותה של הכתיבה הנשית בביקורת הישראלית, כיוונים חדשים 20, יולי 2009, עמ' 254-223, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
• עמיחי שלו, "פרס ספיר הוא לא פרס חשוב", באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
• מיה סלע, הרומן של רונית מטלון ואריאל הירשפלד, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
• סיגל נאור פרלמן, אשכנזים, ספרות ובהלה קיומית: ראיון עם רונית מטלון, באתר הארץ, 20 בפברואר 2015
• עמיחי שלו, "אני לא חלק מהספרות הישראלית הזועפת", באתר ynet, 9 באוגוסט 2015
• גילי איזיקוביץ, בעיני רונית מטלון, ערספואטיקה לא מספיק רדיקליים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
• בני ציפר, "עד ארגיעה' של רונית מטלון: הכוהנת הגדולה של דת התקינות הפוליטית", הארץ, 14 בספטמבר 2018
• זרים בבית: ראיון רדיו עם הסופרת רונית מטלון, הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן באתר הספרייה הלאומית

• Christophe Ayad, Ronit Matalon, écrivaine israélienne : « Nous vivons sous un régime d’apartheid », Le Monde, 9.1.2016, (בצרפתית)

מכּתביה:

• הבלוג של רונית מטלון באתר "בננות Blogs"
• ביקורות הספרות של מטלון באתר ynet
• פרק מתוך הרומן "קול צעדינו", "בננות Blogs" ‏, 26 במרץ 2008
• הסיום, באתר ynet, 16 ביוני 2006 - רונית מטלון מספרת כיצד היא מחליטה מתי לסיים את הסיפור
• ילדה בקפה, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
• 'סליחה שאני אומר לך את זה, אבל', רשימה מתוך הספר "עַד אַרְגִּיעָה", "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ספטמבר 2018
• עד ארגיעה, מכאן י"ח, עמ' 275–285
• פרקים מהספר שלג, באתר הארץ, 2 בינואר 2020

על כתביה:

• מכאן, גיליון י״ח, תשע״ח ספטמבר 2018 - גיליון המוקדש כולו למאמרים על יצירתה של רונית מטלון
• אריק גלסנר, ביקורת על "קול צעדינו", מעריב, 26 באפריל 2008
• מתי שמואלוף, הדיאלקטיקה בעיצוב דמות האב בשתי יצירות של רונית מטלון, הרצאה בכנס שיוחד ליצירתה באוניברסיטה העברית, 8 ביולי 2009
• דן לחמן, זה עם הפנים אלינו / רונית מטלון, באתר e-mago,‏ 24 באוגוסט 2010
• יעל ישראל, על "קול צעדינו" של רונית מטלון, Time Out תל אביב
• שי רודין, ‏הסקנדל – והרומן שנשכח מאחור: רונית מטלון, 'קול צעדינו', כיוונים חדשים 21, עמ' 270-261, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
• אורין מוריס, שיעור בספרות לראש החוג (על 'השפעה בלתי הוגנת'), מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 באפריל 2012
• יוני ליבנה, רונית מטלון נלחמת בשם הכלה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2016
• נסים קלדרון‏, רונית מטלון משלבת ביד אמן אהבה, משפחה ופוליטיקה ב"והכלה סגרה את הדלת", באתר וואלה!‏, 04 בנובמבר 2016
• מיכל בן-נפתלי, "כמוסה של אינטליגנציה פראית ורושפת", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 20 באפריל 2017
• שי רודין, איך מספרים את ההגירה מתוכה? מעגלי אחרוּת ברומן "זה עם הפנים אלינו" לרונית מטלון, פעמים 149, עמ' 9–46, תשע"ז
• דרור משעני, דלת שאינה נסגרת לעולם: דרור משעני על ספרה האחרון של רונית מטלון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2017
• יוני ליבנה, "עד ארגיעה": לקרוא את רונית מטלון מחדש, באתר ynet, 11 באוגוסט 2018
• כנרת רובינשטיין, "עקבות בשלג", הנובלה מעזבונה של רונית מטלון, המוסך, מוסף לספרות, 5 פברואר 2020.

בעקבות מותה:

• הסופרת רונית מטלון הלכה לעולמה בגיל 58, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2017
• גילי איזיקוביץ, מותה של רונית מטלון הוא אבידה גדולה לשפיות, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2017
• מתי שמואלוף, לאיין את המאבק המזרחי מתוך המזרחיות עצמה: פרידה מרונית מטלון, שיחה מקומית, 28 בדצמבר 2017.
• נטע הלפרין, ‏בצלילות ובלי חנופה, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27253691רונית מטלון