רוי סאליבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוי סאליבן
רוי סאליבן
רוי סאליבן

רוי קליבלנד סאליבןאנגלית: Roy Cleveland Sullivan; ‏7 בפברואר 1912 - 28 בספטמבר 1983) היה פקח בפארק הלאומי שננדואה בווירג'יניה. בין השנים 1942 עד 1977, סאליבן נפגע ממכת ברק שבע פעמים ושרד את כל הפגיעות. מסיבה זו הוא מכונה "מוליך הברק האנושי" או "כליא הברק האנושי". סאליבן הוכר על ידי ספר השיאים של גינס בתור האדם שהוכה הכי הרבה פעמים על ידי מכת ברק בעולם.

ביוגרפיה

סאליבן נולד במחוז גרין שבווירג'יניה ב-7 בפברואר 1912. הוא החל לעבוד בתור פקח בפארק הלאומי שננדואה בשנת 1936. אנשים תיארו אותו כאדם שרירי בעל מראה פנים קשוח ודומה במקצת לג'ין הקמן. אנשים נמנעו מלהתקרב אליו או לשהות במחיצתו מחשש שיפגעו גם הם ממכת ברק, והדבר העציב אותו. סאליבן סיפר: "יום אחד הלכתי בפארק לצד הפקח הראשי כאשר נשמעו רעמים מרחוק. הפקח הראשי אמר "אראה אותך מאוחר יותר"".

בבוקר ה-28 בספטמבר 1983, סאליבן נמצא ללא רוח חיים בגיל 71 כשהוא ירוי בראשו. כפי הנראה הוא התאבד. אשתו, שהייתה צעירה ממנו ב-30 שנה, שכבה לצדו במיטה ולדבריה לא ידעה על מותו עד הבוקר.

מכות הברק

  1. פגיעת הברק הראשונה בסאליבן אירעה באפריל 1942. הוא הסתתר מסופת רעמים בתוך מגדל תצפית, על גבי מגדל חדש זה טרם הותקן כליא ברק. ברקים פגעו במגדל שבע עד שמונה פעמים וגרמו לעלייתו באש. סאליבן נמלט מהמבנה ולאחר מספר מטרים חטף את מכת הברק הראשונה שלו, אותה תיאר כמכה החזקה ביותר מכולן. הברק השאיר צלקת של כשני סנטימטרים ברגלו הימנית, פגע באצבע הרגל והשאיר חור בנעלו.
  2. הוא הוכה בשנית ביולי 1969. מכה זו הייתה ייחודית למדי, שכן הוא חטף אותה בזמן שנהג במשאית שלו ותא הנהג המתכתי היה אמור לשמש ככלוב פאראדיי ולהגן עליו. הברק פגע במספר עצים ומשם המשיך לחלון המשאית. המכה גרמה לסאליבן לאבד את הכרתו, גבותיו וריסיו נשרו מפניו ושער ראשו עלה באש. המשאית המשיכה בנסיעתה עד שנבלמה בקצה צוק.
  3. בשנת 1970 סאליבן נפגע בחצר ביתו. הברק פגע בשנאי בקרבת ביתו ומשם קפץ לכתפו וחרך אותה.
  4. בשנת 1972 סאליבן נפגע כאשר נכח בבקתת הפיקוח בפארק הלאומי שננדואה. שוב, שערו עלה באש והוא נלחם בלהבות בעזרת הז'קט האישי שלו. אם כי הוא מעולם לא נחשב לאדם חרדתי, לאחר פגיעה זו הוא החל להאמין שישנם כוחות שרוצים ברעתו והוא החל לפחד מהמוות. כאשר היה נוהג ברכבו והחל לשמוע רעמים מיד היה מפסיק את הנסיעה ומסתתר תחת כיסא הנהג. גם כאשר היה מוקף באנשים בעת סערה חשש והיה נושא עמו קנקן של מים למקרה שייפגע ושיערו יתלקח.
  5. ב-7 באוגוסט 1973 הבחין בענן סערה בעת שערך פטרול בפארק. הוא ניסה להימלט אך לדבריו היה נראה כאילו הענן רודף אחריו ומנסה להשיגו. לאחר שהוא חשב שהצליח להימלט מן הסכנה יצא מן המשאית שלו. זמן קצר לאחר מכן הוא חטף את מכת הברק החמישית שלו. הוא סיפר שלראשונה ראה את הברק שהכה בו. הברק הצית את שיער ראשו, עבר לידו השמאלית, המשיך לרגל השמאלית והעיף את נעלו. לאחר שהנעל הושלכה באוויר הברק עבר לרגלו הימנית ופגע בה קצת מתחת לברך. סאליבן זחל בחזרה למשאית וטיפל בכוויותיו באמצעות קנקן המים שהחל לשאת עמו תמידית.
  6. הפגיעה השישית אירעה ב-5 ביוני 1976 ונזקה את הקרסול שלו. שוב, הוא הבחין בענן שהתקרב אליו, ניסה להימלט ושוב הברק השיגו.
  7. בבוקר יום שבת, 25 ביוני 1977, סאליבן הוכה בפעם השביעית והאחרונה בחייו בעת שניסה לדוג בקרבת אגם. הברק פגע בראשו, הצית את שיערו וצרב את החזה והבטן שלו. סאליבן פנה למכוניתו ולפתע הגיח דב שניסה לגנוב דג מחכתו. סאליבן התעמת עם הדב ודקר אותו בעזרת ענף עץ. הוא טען שזאת הייתה הפעם ה-22 בה נאלץ להתעמת עם דב בחייו.

כל שבע מכות הברק תועדו ונרשמו על ידי הפקח הראשי בפארק הלאומי שננדואה. סאליבן טען כי למעשה נפגע שמונה פעמים מפגיעת ברק, והפעם הראשונה הייתה עוד לפני שנת 1942. בהיותו ילד, הוא סייע לאביו לקצור חיטה בשדה, ברק פגע בחרמש שלו אך לא גרם לו לנזק גופני.

גם אשתו של סאליבן הוכתה פעם אחת ממכת ברק. היא נפגעה כאשר תלתה כביסה על חבלים בחצר הבית ובאזור הייתה סופת רעמים. סאליבן נמלט בחזרה לבית ולא נפגע.

סטטיסטיקה

הסיכוי של אדם להיפגע מברק במשך תקופה של 80 שנים מוערכת ביחס של 1:10,000. אם פגיעות הברק הן אירועים בלתי תלויים, אז הסיכוי להיפגע 7 פעמים עומד על 1 ל-10,000 בחזקת 7. נתונים אלו אינם נכונים במקרה של סאליבן, שכן בתור פקח יער הוא נכח יותר בשטחים פתוחים. בווירג'יניה בה חי, מתרחשות בין 35 ל-45 סופות רעמים ביום, רובן מתרחשות בחודשים יוני, יולי ואוגוסט. בין השנים 1959 עד 2000 מכות ברק גרמו למותם של 58 איש ופצעו לפחות 238 איש בווירג'יניה. ברחבי ארצות הברית, 3,239 איש מצאו את מותם ממכת ברק ו-13,057 נפצעו ברמה כזו או אחר מברקים באותו פרק זמן. רובם הגדול היו גברים בגילאי 20 עד 40 ששהו בשטחים פתוחים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26559987רוי סאליבן