רוז ראנד
| לידה | 14 ביוני 1903 |
|---|---|
| פטירה | 28 ביולי 1980 (בגיל 77) |
| זרם | פילוסופיה אנליטית, פוזיטיביזם לוגי |
| תחומי עניין | לוגיקה, אונטולוגיה, החוג הווינאי, פילוסופיה של המוח, פילוסופיה של המדע |
| הושפע מ | רודולף קרנפ, החוג הווינאי, מוריץ שליק, לודוויג ויטגנשטיין, קרל פופר |
רוז ראנד (גרמנית: Rose Rand; 14 ביוני 1903 - 28 ביולי 1980) הייתה לוגיקנית ופילוסופית, חברת החוג הווינאי.
ביוגרפיה
ראנד נולדה בלמברג שבאוסטריה-הונגריה (היום לבוב שבאוקראינה) במשפחה יהודית. לאחר שמשפחתה עברה לווינה החלה שם את לימודיה הגבוהים בגימנסיום הפולני. ב-1924 נרשמה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת וינה, סגל מוריה כלל את קרנפ, שליק וגומפרץ. לאחר שסיימה את לימודיה, בעת היותה מועמדת ללימודי דוקטורט, שמרה על קשר עם שליק והשתתפה בדיוני החוג הווינאי, אותם הייתה היחידה שתעדה. בשנים 1930–1937 השתתפה במחקר במרפאה פסיכיאטרית - נוירולוגית בווינה, וכן שימשה כמורה פרטית הן לסטודנטים והן בחינוך למבוגרים.
ב-1938 זכתה לתואר דוקטור על עבודתה שנושאה "הפילוסופיה של ט. קוטראבינסקי".
בעקבות המצב הפוליטי באוסטריה, היגרה שנה אחר כך לאנגליה. ב-1940, לאחר תקופה בה עבדה כאחות, נרשמה כ-"distinguished foreigner" כדי להשתתף בהרצאות בפקולטה למדעי המוסר, באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1943 בוטלו זכויותיה האקדמיות מה שהוביל למצוקה כלכלית. עקב כך, לימדה גרמנית ופסיכולוגיה בשיעורי ערב במגוון קולג'ים. באותה שנה התגייסה לסיוע למאמץ המלחמתי, ועבדה במפעל מתכת. עד 1950 עבדה כמהנדסת אזרחית. באותה שנה, בסיועו של קרל פופר זכתה במלגת מחקר קטנה, שאפשרה לה להירשם לאוקספורד כ-"recognized student."
ב-1954 היגרה לארצות הברית. בשנתה הראשונה במדינה ניסתה להמשיך במחקרה וחיפשה משרה אקדמית. בין 1955 ל-1959 שימשה כמרצה באוניברסיטת שיקגו (מתמטיקה בסיסית) אוניברסיטת אינדיאנה (פילוסופיה עתיקה ולוגיקה) והייתה שותפה למחקר באוניברסיטת נוטרה דאם. לאחר מכן שבה לקיימברידג', מסצ'וסטס ובהמשך לאוניברסיטת פרינסטון. עד מותה ב-1980 התפרנסה בעיקר ממלגות שניתנו לה על עיסוקה בתרגום, מהלוואות, ועבודות זמניות.
ראנד נפטרה ב-28 ביולי 1980 בפרינסטון, ניו ג'רזי.
כתביה של ראנד נרכשו על ידי אוניברסיטת פיטסבורג. הם כוללים, בין היתר, את מחקריה, הפרוטוקולים שרשמה ומעל 1,600 מתכתובותיה עם אוטו נוירת, לודוויג ויטגנשטיין, אלפרד טרסקי ואחרים.
קישורים חיצוניים
