רוברט ויין

רוברט ויין
Robert Wynne

רוברט ויין
לידה	18 בנובמבר 1851 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	11 במרץ 1922 (בגיל 70) וושינגטון די. סי., ארצות הברית
שם מלא	רוברט ג'ון ויין
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות מאונט אוליב, וושינגטון די. סי., ארצות הברית
המנהל הכללי של דואר ארצות הברית ה־44 10 באוקטובר 1904 – 5 במרץ 1905 (21 שבועות) תחת נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט → הנרי קליי פיין ג'ורג' ברוס קורטליו ←

רוברט ג'ון ויין (באנגלית: Robert John Wynne;‏ 18 בנובמבר 1851 – 11 במרץ 1922) היה פוליטיקאי, דיפלומט, איש עסקים ועיתונאי אמריקאי, שכיהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בשנים 1904–1905 ולאחר מכן ועד 1910 כקונסול כללי בשגרירות ארצות הברית בממלכה המאוחדת.

ראשית חייו

רוברט ויין נולד בניו יורק. אביו לחם במלחמת ארצות הברית–מקסיקו. הוא התחנך בביתי הספר הציבוריים שבעיר, אך למד גם אצל כמה מורים פרטיים. עם פרוץ מלחמת האזרחים הוא היה בן 10. הוא ביקש להתגייס אך היה צעיר מדי. אביו השתתף במלחמה, ורוברט הצעיר התלווה אליו לחזית והשתתף בכמה קרבות.

ב-1870 היה ויין למפעיל הטלגרף של העיתון סינסינטי גאזט, וחי בחלק מהזמן בוושינגטון די. סי.. הוא נשכר לעבודה זו לבקשתו של הגנרל הנרי ו. בוינטון, שהיה ראש הצוות של העיתון בבירה ורצה את מפעיל הטלגרף הטוב ביותר שהוא יכול היה למצוא. בחלק מהזמן חי ויין גם בפילדלפיה, שם הוא עבד עבור איגוד העיתונאות האמריקאי. הואם גם עבר עבור חברת הטלגרף האטלנטית והפסיפית והיה לטלגרפאי הראשי שלה.

בוינטון התרשם מאוד מעבודתו של ויין ככתב ועודד אותו לפרוש מהטלגרפיה ולהפוך לעיתונאי במשרה מלאה. ב-1880 הצטרף ויין למערכת הגאזט בעיתונאעי במשרה מלאה. הוא חיבר את עבודתו לרשת נרחבת של עיתונים, כולל סנט לואיס דמוקרט, שיקגו טריביון, פיטסבורג קומרשל ופילדלפיה אינקוויירר.

קריירה ציבורית

בפברואר 1893 היה ויין למזכירו האישי של מזכיר האוצר של ארצות הברית צ'ארלס פוסטר. חודש לאחר מכן, לאחר כניסתו של הממשל הנשיאותי החדש, הוא המשיך בתפקידו תחת מזכיר האוצר החדש, ג'ון גריפין קרליסל, אך עזב את עבודתו בממשל באוגוסט אותה שנה. הוא שב לעיסוקו בעיתונאות, הפעם בניו יורק פרס ובסינסינטי טריביון.

ב-1902 מינה הנשיא תאודור רוזוולט את ויין כעוזר הראשון למנהל הכללי של הדואר. ויין לא היה בחירתו הראשונה של רוזוולט לתפקיד, אלא העיתונאי מאינדיאנפוליס הארי ניו, אך זה דחה את ההצעה. ויין עצמו גם היסס אם לקבל על עצמו את התפקיד, אך הנשיא רוזוולט לחץ עליו והוא נעתר. במסגרת תפקידו חשף ויין הונאה רחבת ממדים במחלקת הדואר. בתחילה הוא חשד בפעילות בלתי חוקית עוד בהיותו עיתונאי, וחקירתו כעוזר הראשי למנהל הכללי של הדואר הובילה להתפטרויות רבות במחלקה ולכך שרבים נידונו למאסר. ב-4 באוקטובר 1904 נפטר המנהל הכללי של הדואר שכיהן אז, הנרי קליי פיין, וויין נתמנה במקומו וכיהן בתפקיד עד מרץ 1905. עוד לפני תום כהונתו כמנהל הכללי של הדואר, הוא קיבל מינוי כקונסול הכללי של ארצות הברית בשגרירות ארצות הברית בממלכה המאוחדת. במאי 1909 הוא התפטר מתפקידו ונשאר בלונדון במשך 19 חודשים, כדי לייצג מגוון של חברות עסקיות אמריקאיות. בינואר 1910 הוא שהה בקרון רכבת בעת תאונה שאירעה ובה נהרגו שמונה אנשים, אך הוא לא נפגע.

קריירה עסקית

עם שובו לחיים הפרטיים, מונה ויין כנשיא של "חברת ביטוח האש הלאומית הראשונה" ( First National Fire Insurance Company), כאשר זו הוקמה בפברואר 1912 באמצעות מיזוג של חברות הביטוח "קונטיננטל" ו"מונסי". באוקטובר אותה שנה רכשה החברה את "הבניין הדרומי" (Southern Building) שבפינת רחוב 15 ורחוב H שבוושינגטון די. סי.. החזקתו של נכס זה גרמה לחברה ולוויין קשיים פיננסיים רבים ובשל כך כמעט ועמדה החברה על סף פשיטת רגל. לאחר תשע שנים של התנהלות מול החברה שהחזיקה בחלק השני של הבניין ותביעות משפטיות עלה בידו של ויין למנוע זאת ומעטים מבין בעלי המניות של החברה הפסידו את כספיהם.

ויין גם היה המייסד, סגן הנשיא והמנהל של Washington and Southern Bank, שהוקם באפריל 1912 והוא המשיך לעבוד בו עד אוגוסט 1913.

חיים אישיים

ויין היה נשוי למרי אלן מקקאב, בתו של קבלן בניין אמיד. לזוג נולדו ארבעה בנים (מתוכם שניים נפטרו לפני אביהם) ושלוש בנות. ב-1919 החלה בריאותו של ויין להתדרדר עקב בעיות לבביות. רוברט ויין נפטר בביתו שבוושינגטון ב-11 במרץ 1922. כנוצרי קתולי הוא נטמן בבית הקברות מאונט אוליב שבבירה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט ויין בוויקישיתוף

• רוברט ויין באתר מרכז מילר של אוניברסיטת וירג'יניה (באנגלית)
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29556183רוברט ויין