רבי שמואל גרונם אסתרמן
| לידה | ה'תרי"ג |
|---|---|
| פטירה | ה'תרפ"א (בגיל 68 בערך) |
| מקום פעילות |
לובביץ',  |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש |
| תלמידיו | ראה להלן |
רבי שמואל גרונם אסתרמן (מכונה גם:הרש"ג/א) (ה'תרי"ג[1]/ה'תר"כ[2] - ה'תרפ"א) היה חסיד חב"ד, ומשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
קורות חייו
| ” | הרשג"א היה פה מפיק מרגליות...כל מעשיו היו בהצנע לכת, בלא רעש ובלא בליטות, כאשר סיפר אודות ההנהגה של ראשוני החסידים - היה משמע מדבריו כאילו אינו שייך להנהגה כזו - מפי תלמידו רבי יהודה חיטריק (רשימות דברים, עמ' 264) | “ |
נולד בעיירה ז'מבין, והתקרב לחסידות חב"ד על ידי המשפיע רבי אברהם לנדא שחבבו במיוחד[3]. לאחר חתונתו שימש כמלמד בז'מבין, ועבד כשומר בבית הריחיים[4], או כשומר גינות ופרדסים[5].
עם יסודה של ישיבת תומכי תמימים בשנת ה'תרנ"ז, נקבע מקומה בעיירת ז'מבין, ורבי גרונם נקרא להיות המשפיע הראשי בישיבה. בשנים שלאחר מכן התמסד הסניף שבלובביץ' והפך להיות לסניפה העקרי של הישיבה בפיקודו של המשפיע רבי שמואל בצלאל שפטיל[6]. בשנת ה'תרס"ה עם פטירתו של רבי שמואל בצלאל אוחדו הסניפים, ורבי גרונם החל לשמש כמשפיע הראשי של הישיבה[7]. כניסתו לתפקיד הפיחה רוח חיים והשפיעה על האוירה הלימודית בישיבה.[8] רבי גרונם היה מגדולי המשפיעים החב"דים[דרוש מקור], והיה לדמות המרכזית בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.
רבי גרונם היה בקיא גדול בתורת החסידות, ותלמידו הרב נחום שמריהו ששונקין כתב עליו: "לרבי שמואל גרונם היו כל העניינים והסוגיות בחסידות סדורים היטב, ולא הניח דבר גדול וקטן בתורת החסידות שלא ביררם יפה יפה". את רוב ידיעותיהם קבלו תלמידי הישיבה ממנו[9]. בשל קרבתו לרבי שמואל שניאורסון, למד עם תלמידיו בעיקר את המאמרים שלו ולא את מאמרי החסידות של רבי שלום דובער שניאורסון שכיהן אז כאדמו"ר מחב"ד, מה שהוביל למרמור אצל חלק מתלמידיו שסירבו ללמוד אצלו[10]. לבסוף לאחר לחץ ובציווי ההנהלה החל ללמד גם את מאמרים אלו.
רבי גרונם היה מתוועד רבות עם תלמידיו[11], אך בניגוד למשפיעים אחרים בישיבת תומכי תמימים שעוררו לתשובה בהתוועדויות, רבי גרונם נהג בהתוועדויות לעמוד על נושא כלשהו להעמיק בו ולבארו באמצעות סיפורים אודות חסידי ואדמו"רי חב"ד. לרבי גרונם היה ידע רב בהגיוגרפיה החבדי"ת אותה קיבל מרבי אברהם לנדא.[12] תלמידיו הרבים רשמו את הסיפורים, אלו התפרסמו בספרים "רמ"ח אותיות", "רשימות דברים", "שמועות וסיפורים", "הלקח והליבוב" ו"ליקוטי סיפורים". ביאוריו על ספר התניא יצאו בספר "ליקוטי ביאורים בספר התניא".
באותה תקופה שימש גם כגבאי צדקה בלובביץ', והיה אחראי לאיסוף כסף בשביל חסידים עניים שלא היה להם כסף לחזור מלובביץ' לביתם[13].
בשנת ה'תרע"ט עברה הישיבה לקרמנצ'וג, בעקבות הרעב ששרר אז ברוסיה. הוא נפטר בשנת ה'תרפ"א (1921)[2]. לאחר פטירתו התבטא עליו רבי יוסף יצחק שניאורסון ש"גרונם היה חסיד אמיתי"[14]
משפחתו
לרבי גרונם היו ארבעה בנים ושתי בנות: רבי יצחק אייזיק, רבי בערל, רבי מאיר רבי אפרים וברוניא, בת נוספת נרצחה בעיר גומיל בידי הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה[15].
מתלמידיו
לקריאה נוספת
- אשר זך, "דברי ימי המשפיע החב"די הנודע רבי שמואל גרונם אסתרמן ז"ל", היכל הבעש"ט, מ"א, חורף תשפ"א, עמ' רי"ט-ר"פ
- רשימות דברים, מהדורת ה'תשס"ט, עמ' 264 - 270
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק וילהלם, סקירה קצרה מתולדות המחבר הרה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמן, בתוך "ביאור על התניא", עמ' שמ"ה - שנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הקונטרס רמ"ח אותיות ובו סיפורי חסידים שנרשמו מפיו - תשורה לחתונת ר' ישראל אריה לייב רבינוביץ עם בתו של ר' מנחם מענדל מני וולף, כסלו ה'תשע"ב, עמוד 191 ואילך באתר שטורעם נט.
- לקט מביאורי ר' גרונם על התניא האתר חב"ד און ליין
- משפחת ר' גרונם
הערות שוליים
- ^ יהושע מונדשיין, תורת חב"ד ביבליוגרפיה - ספר התניא, עמ' 184, הערה 1.
- ^ 2.0 2.1 גיקובסון ישראל, "זיכרון לבני ישראל", פרק ז', הרב שלום בער לוין, תשנ"ה
- ^ הרב ישראל אלפנביין, חסידים הראשונים חלק ב' פרק א.
- ^ די אידישע היים" גליון 36, קיץ תשכ"ח, בחלק האנגלי עמ' 20
- ^ רבי יהודה חיטריק, רשימות דברים, עמ' 265
- ^ הרב דובער לוין, "תולדות חב"ד ברוסיה הצארית"
- ^ יצחק גנזבורג, ספר התמימים חלק א'
- ^ רבי שלום דובער שניאורסון אגרות קודש, חלק ה' עמוד קיז.
- ^ רבי נחום שמריהו ששונקין, זכרונותי, עמוד 71, כפר חב"ד, הוצאת חזק.
- ^ ראה לדוגמה אודות רבי זלמן משה היצחקי (יוסף יצחק קמינצקי אנשים חסידים היו עמוד 12.
- ^ רשימות, עמ' רמה
- ^ רבי נחום שמריהו ששונקין, זכרונותי, עמוד 78, כפר חב"ד, הוצאת חזק.
- ^ רבי יהודה חיטריק, רשימות דברים, עמ' 264
- ^ ראה רשימות דברים מהדורת תשס"ט, רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א '.
- ^ תצלום משפחתי של המשפחה