רבי שלום מזרחי
לידה | י"ב בטבת ה'תרפ"א |
---|---|
פטירה | כ"ו בטבת תשנ"ה |
מקום פעילות | ירושלים |
תפקידים נוספים | דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים |
חיבוריו | ראו ספריו |
רבי שלום יצחק מזרחי (י"ב בטבת ה'תרפ"א, 23 בדצמבר 1920, חלב – כ"ו בטבת ה'תשנ"ה, 29 בדצמבר 1994, ירושלים) היה דיין שכיהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בחלב (ארם צובה) שבסוריה לאביו הרב משה עזרא מזרחי, אב בית הדין בעיר, ולאמו רינה, בתו של הרב שלום הדאיה ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. נקרא שלום על-שם סבו הרב הדאיה ויצחק על-שם סב אמו, רבי יצחק לבטון, דיין בחלב (נכדו של הרב חיים מרדכי לבטון). בהיותו בן שנה וחצי עלתה אמו לארץ ישראל ללא אביו על מנת לטפל במחלת השחפת שבה חלתה, ולקחה אותו עמה, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר. גדל בירושלים בשכונת אהל משה, אצל סבו הרב שלום הדאיה וסבתו שרה. בן דודתו - מזל הדאיה, הוא הרב שאול קצין רבה של קהילת החלאבים "שערי ציון" בברוקלין. את ראשית חינוכו ולימודו התורני קיבל מסבו ובכותאב של יוצאי חלב שעל יד בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות. בהיותו בן עשר, החל ללמוד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה אצל הרבנים רבי עזרא עטייה, רבי יעקב עדס ורבי אליהו לופס. הרב עטייה העריך את גדלותו התורנית, וכינהו "המעיין". מצעירותו רקם קשרים עם גדולי ירושלים, בהם הרבנים רבי פנחס אפשטיין, רבי צבי פסח פרנק, רבי דוד יונגרייז ורבי אריה לוין.
בשנת ה'תרצ"ט (1939) נשא את מטילדה בת הרב עזרא עבאדי שעיו שהיה דיין וראש ישיבה בחלב. לזוג נולדו שמונה בנים ושתי בנות. בהיותו בן 24, בשנת ה'תש"ו (1946), נפטר סבו, והוא נסע לפגוש את אביו בחלב לראשונה מאז שנפרד ממנו בהיותו תינוק. בחלב ישב שלושה חודשים ולמד עם אביו, ובסיומם שב ארצה. מאביו ירש מגילת אסתר עתיקה שמקורה בוונציה ועברה מאב לבן במשך הדורות, מה שמרמז על מוצא המשפחה.
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ וכראש כולל בישיבת פורת יוסף ובישיבת שערי ציון שייסד הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. מספר שנים מאוחר יותר התמנה לדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים, ובשנת ה'תשט"ו (1956) החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[1], ועבר להתגורר בעיר. העביר שיעורים בעיר, בין השאר בשוק הכרמל ובשכונת התקווה.
בשנת 1970, הצטרף לרב עובדיה יוסף, אז רבה של תל אביב, לאישור גיורה של הלן זיידמן על ידי הרב שלמה גורן בניגוד לפסקו של בית הדין הגדול[2]. באותה שנה נבחר, לצד הרב יוסף קאפח, לחבר בית הדין הרבני הגדול, אולם בשל סבך משפטי נערכו בחירות חוזרות, בהן גבר עליו הרב מרדכי אליהו. הרב מזרחי עתר על כך לבג"ץ[3], אך עתירתו נדחתה[4]. בשנת ה'תשל"ג (1973) החל לכהן בבית הדין הגדול. באותה שנה נמנה עם עשרת הדיינים שהתירו את הממזרות של האחים לנגר במסגרת פסק דין האח והאחות[5]. מספר שנים מאוחר יותר שב להתגורר בירושלים.
נפטר בשבת, כ"ו בטבת ה'תשנ"ה (29 בדצמבר 1994).
ספריו
- דברי שלום – שו"ת; עשרה כרכים. שני הכרכים הראשונים יצאו בחייו, ושאר הכרכים יצאו לאחר מותו.
- שים שלום – חיבור קטן שכתב בצעירותו. שמו רמוז בראשי התיבות של שם הספר: "שלום יצחק מזרחי.
- שימני כחותם – חיבור קטן שחיבר בצעירותו. שמו רמוז בראשי תיבות של המילה "שימני": "שלום יצחק מזרחי.
בניו
- בנו הבכור משה מזרחי כיהן כסגן ראש המועצה הדתית תל אביב.
- בנו הרב מרדכי מזרחי - בר אור מכהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב.
קישורים חיצוניים
- חכם שלום יצחק מזרחי, אתר "החכם היומי".
הערות שוליים
- ^ שינויים בהרכב בתי הדין הרבניים, חרות, 6 במאי 1956; מינוי 19 דיינים לבתי דין רבניים נערך אתמול חגיגית בבית הנשיא, הצופה, 18 באפריל 1956
- ^ גיור ה. זיידמן נכנס לתוקף, דבר, 19 ביוני 1970; הרב הראשי לת"א עובדיה יוסף הרכיב בי"ד רבני ואישר גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 19 ביוני 1970
- ^ רב-מת"א מבקש צו בעניין מינויו לדיין בביה"ד הרבני הגדול, מעריב, 10 בספטמבר 1970.
- ^ נדחתה עתירתו של הרב שלום מזרחי מעריב, 24 בספטמבר 1970.
- ^ אור המזרח כרך כג חוברת ב (טבת תשל"ג) עמ' 145.
24406012שלום מזרחי