פרשת הלן זיידמן
פרשת הלן זיידמן שהתרחשה בשנת 1970 בישראל, החלה בדרישתה של הלן זיידמן, שהתגיירה בגיור רפורמי, להרשם כיהודיה במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל, ונמשכה במחלוקת על גיורה של זיידמן בידי הרב שלמה גורן.
הלן זיידמן, שנקראה אז הלן שנון, הייתה לא יהודייה מארצות הברית, בעלת תואר דוקטור לביולוגיה מאוניבריסטת אילינוי, שהגיעה לישראל כתיירת בשנת 1964, עם בת קטנה, לאחר משבר בנישואיה. תחילה התגוררה בקיבוץ מפלסים. לאחר זמן מה, משלא התערתה בקיבוץ, פגשה את מזכיר נחל עוז שהזמין אותה, כמומחית לגנטיקה, לעבור לנחל עוז ולסייע בגידולים חדשים בקיבוץ. זיידמן ביקשה להתגייר, ולמרות אזהרות של אשה אחרת בנחל עוז שאמרה לה שאין סיכוי שיגיירו אותה בעת שהיא מתגוררת בקיבוץ חילוני, הייתה נוסעת לתל אביב ללמוד אצל רב. מכריה טענו שבקשה להתגייר בבית הדין הרבני באשדוד אך סורבה[1]. מזכיר בית הדין באשדוד, טען שזיידמן לא פתחה תיק בבית הדין[2][3]. ביולי 1967 נישאה בנישואין אזרחיים במקסיקו לחבר נחל עוז בנימין זיידמן. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם הראשון, יהודה זיידמן. באוקטובר 1967 היא התגיירה בבית דין רפורמי בתל אביב[4].
משרד הפנים סירב לרשום אותה כיהודיה והיא פנתה במרץ 1970 לבג"ץ. המפד"ל החליטה שאם בג"ץ יחייב הכרה בגיור רפורמי שבוצע בישראל הם יפרשו מהקואליציה[5]. היועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר, סירב להגן על עמדת שר הפנים והגיש לבג"ץ חוות דעת התומכת ברישומה של זיידמן כיהודיה, מכיוון שבקשתה להרשם במרשם האוכלוסין הוגשה לפני שינוי חוק מיהו יהודי, ובהתאם לפסק הדין בבג"ץ שליט[6]. בחיפוש מוצא מהמשבר פנו גורמים דתיים אל זיידמן ובקשו ממנה לעבור גיור כהלכה[7]. אשתו של הרב שאר ישוב כהן, נסעה לנחל עוז ושכנעה את זיידמן להתגייר אצל גיסה, הרב שלמה גורן[8]. משהסכימה, נרשמה לגיור בבית הדין באשדוד וב-15 ביוני 1970 הובאה לתל אביב ברכבו של הרב שלמה גורן וגויירה על ידו[9]. הרב גורן היה באותה עת הרב הראשי לצה"ל ומיועד לכהן כרב הראשי של תל אביב, אך טרם נכנס לכהן כרבה של תל אביב. משרד הדתות מיהר להוציא לזיידמן תעודת גיור, עוד באותו יום.
על הגיור הוגשו שני ערעורים לבית הדין הרבני הגדול[10]. אחד הערעורים הוגש על ידי הטוען הרבני צבי וינמן בשם קבוצת רבנים והשני על ידי חבר הכנסת שלום כהן ועוזרו אמנון זכרוני. בדין ישבו ארבעה מדייני בית הדין, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב בצלאל ז'ולטי והרב שאול ישראלי. הרב יצחק ניסים והרב עובדיה יוסף לא הגיעו לישיבת בית הדין, ופרשנים טענו שבקשו להימנע מעימות. בהחלטתם, קבעו הדיינים שבית דינו של הרב גורן היה בית דין פרטי שאינו מוסמך לגייר וממילא אין על מה לערער. הם הוסיפו שלגיור יהיה תוקף רק אם יאושר על ידי בית דין רבני, והזכירו שיש לוודא שהמתגיירת קבלה על עצמה עול מצוות[11]. למחרת, כינס הרב עובדיה יוסף, רבה של תל אביב, בית דין שכלל את הרב שלום מזרחי והרב גורן, והם אישרו את גיורה של זיידמן[12]. משרד הפנים מיהר להוציא לזיידמן תעודת זהות חדשה בה נרשמה כיהודיה[13]. הרב צבי יהודה קוק שחשש שוינמן יערער שוב ושמהלך זה יערער את הרבנות הראשית הזמין אותו לביתו והזהיר אותו מדין גיהנום שיחול עליו אם לא יחדל. בסופו של דבר לא הוגש ערעור נוסף על הגיור על ידי וינמן, כי הוא לא ראה טעם בערעור לאחר שהגיור אושר על ידי בית דינו של הרב עובדיה יוסף. לעומת זאת, שלום כהן שב ופנה לבית הדין הגדול לבטל את הערעור, אך בית הדין דחה אותו על הסף מנימוקים פרוצדורליים[14][15].
זיידמן משכה את עתירתה לבג"ץ[16]. בכל מהלך הפרשה סירבה להתראיין לתקשורת[17]. היא נפטרה ב-2 בנובמבר 1980[18].
על הגיור המזורז של זיידמן הוטחה ביקורת שהיא נעשתה משיקולים פוליטיים[19]. בקרב החרדים טענו שהגיור היה מגוחך וחסר כל תוקף[20]. גיורה של זיידמן הוזכר יחד עם פסק דין האח והאחות כאחד הגורמים לקרע בין הרב גורן ורבנים חרדיים[21]. כן הוזכרה הפרשה כאבן דרך בעצמאות של היועץ המשפטי לממשלה שסירב להגן על עמדת הממשלה בבג"ץ[22].
הערות שוליים
- ^ דב גולדשטיין, תנו לי לחיות בשקט בתל אביב, מעריב, 19 ביוני 1970
- ^ הרב ש.מ. סרלואי, ביטויים מגמתיים, מעריב, 25 ביוני 1970
- ^ פרשת הגיור - הבהרת דברים, מעריב, 5 ביולי 1970
- ^ צע"ת נגד שר הפנים, למרחב, 12 במרץ 1970
- ^ שרי המפד"ל מאיימים: אם יוכר גיור רפורמי שבוצע בארץ - נפרוש, מעריב, 19 במרץ 1970
- ^ היועץ המשפטי: יש להענות לבקשתה של הלן זיידמן לרשום אותה כיהודיה, למרחב, 29 במאי 1970
- ^ מ. שמריהו, נמשכים הנסיונות למנוע פרישת המפד"ל בשל שאלת הגיור הרפורמי, מעריב, 15 ביוני 1970
- ^ דני רובינשטיין, הלן זיידמן גויירה כדת, דבר, 16 ביוני 1970
- ^ עזרא ינוב, יצאה לת"א ריפורמית, חזרה למשק - כשרה, מעריב, 16 ביוני 1970
- ^ יהושע ביצור, בית הדין הרבני הגדול ידון היום בערעורים על גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 17 ביוני 1970
- ^ יהושע ביצור, פרצה מלחמת גדולי תורה - עם החלטת ביה"ד הגדול לפסול גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 18 ביוני 1970
- ^ גיור ה. זיידמן נכנס לתוקף, דבר, 19 ביוני 1970
הרב הראשי לת"א עובדיה יוסף הרכיב בי"ד רבני ואישר גיורה של הלן זיידמן, מעריב, 19 ביוני 1970 - ^ עודת זיהוי חדשה לזיידמן, למרחב, 21 ביוני 1970
- ^ יהושע ביצור, ביה"ד הרבני הגדול יסיים ביום א' הדיון בעתירות נגד גיור הלן זיידמן, מעריב, 19 ביוני 1970
- ^ ביה"ד הרבני הגדול דחה עתירותיו של שלום כהן, דבר, 23 ביוני 1970
- ^ הלז זיידמן ביטלה עתירתה בעניו אישור גיורה הרפורמי הודיעה כי התגיירה כדת לפי דיני ישראל, דבר, 17 ביוני 1970
- ^ עפרה אליגון, הלן זיידמן אינה עונה, מעריב, 5 ביוני 1970
- ^ מתה הגיורת הלן זיידמן, מעריב, 3 בנובמבר 1980
- ^ יהודה אליצור, פרשת הגיור, מעריב, 25 ביוני 1970
- ^ בני רבינוביץ, המערכה הראשונה, יתד השבוע, כמובא בפורום בחדרי חרדים
- ^ הרב גורן יוכתר הערב כרבה הראשי של ת"א, מעריב, 15 ביוני 1971
- ^ ישראל לנדרס, שמגר ומלמד הבקר, דבר, 11 בנובמבר 1983
27889092פרשת הלן זיידמן