רבי שלום אולמן
לידה |
27 בפברואר 1755 ט"ז באדר ה'תקט"ו פירט | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 במרץ 1825 (בגיל 70) ט"ז באדר ה'תקפ"ה | ||||
מקום פעילות | אנסבך, פראונקירכן, לקנבך | ||||
תפקידים נוספים | רב העיר ואב"ד בנסיכות אנסבך, רב בפראונקירכן, רב בלקנבך | ||||
רבותיו | רבי יוסף שטיינהארט, רבי פנחס הלוי הורוביץ, רבי נתן אדלר | ||||
תלמידיו | רבי שמואל שמעלקא קליין | ||||
חיבוריו | דברי ר"ש | ||||
שם השושלת | משפחת אולמן | ||||
צאצאים | רבי אברהם אולמן ורבי שלמה זלמן אולמן | ||||
חותן | רבי רפאל ריס | ||||
|
הרב שלום אולמן הידוע בכינוי רבי שלום חריף (ט"ז באדר ה'תקט"ו, 27 בפברואר 1755 – ט"ז באדר א' ה'תקפ"ה, 6 במרץ 1825) היה רב ואב"ד בערים אנסבך לקנבך שטאמפען נאדי-אטרד מחוז שומוג' ופראונקירכן, היה ראש ישיבה בלקנבך, ומחבר הספר דברי ר"ש.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תקט"ו לרבי ישראל איסר שהיה ראש הקהל בעיר פיורדא ומחותנו של ר' יוסף שטיינהארט בעל "זיכרון יוסף".
בצעירותו למד אצל הרב שטיינהארט, ולאחר מכן נשלח על ידי אביו לפרנקפורט ללמוד אצל ר' פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה". היה לו משא ומתן הלכתי עם המהרי"ט אלגזי ועם בעל שאגת אריה[דרוש מקור]. אחר כך הלך ללמוד אצל רבי נתן אדלר.
נישא לרעכיל בתו של רבי רפאל ריס אב"ד ענדינגען שבשווייץ. בתחילה ישב שם, ובשנת ה'תקמ"ד (1774 לערך) עבר לכהן כרב קהילת אנסבך והמדינה. אז[1], כמו רבנים מסורתיים רבים אחרים בנסיכויות הגרמניות, עזב את גרמניה מפחד המודרניזציה וההתערות בחברה הגויית: לפי המקובל, נמלט עם משפחתו בבהלה להונגריה לאחר שבתו ביקשה לצאת אל התיאטרון ולאחר לידת בנו שלמה זלמן.[2] בחשון תקנ"ב עבר לעיר שטאמפען (אנ') שבסלובקיה עד שנת ה'תקנ"ח. לאחר מכן כיהן כרב בנאדי-אטרד ובפראונקירכן. בהיותו רב בפראונקירכן נלקח בשבי על ידי חייליו של נפוליאון בונפרטה, ושוחרר תמורות כופר כספי גבוה.
בתשרי תקס"ז היה בין שלושת המועמדים לכהן כרב בפרשבורג אולם למעשה התקבל למשרה רבי משה סופר, בעל חתם סופר.[3]. בשנת ה'תקס"ט עבר לכהן כרב בלקנבך עד לפטירתו, והקים בה ישיבה חשובה.
כתב חידושים רבים חלקם נדפסו בספרו דברי ר"ש[4].
נולדו לו שני בנים, רבי אברהם, מחבר ספר שו"ת בית אברהם ואב"ד סאבאדקא ולקנבך[5]; ורבי שלמה אולמן, מחבר ספרי "יריעות שלמה" ורבה של מאקאווא. תלמידו היה רבי שמעלקא אב"ד סעליש ומחבר ספר צרור החיים.
נפטר בט"ז באדר ה'תקפ"ה. לאחר פטירתו ישב על כסאו בלקנבך בנו רבי אברהם ואחריו בנו רבי דוד.
לקריאה נוספת
- ראובן ברים, למעלה בקודש, בני ברק תשע"ט. על תולדות רבי שלום חריף וחותנו ותולדות בית אבותם.
- הקדמה לספר יריעות שלמה – ארבעים דרושים ברוקלין תש"מ, מעמ' כד ואילך.
- מאיר אמסעל, המאור שנה כ"ז, באתר אוצר החכמה
משפחתו
לרבי שלום חריף (אולמן) היו שני בנים.
- רבי אברהם אולמן ממלא מקום אביו ברבנות לקנבך.
- רבי דוד אולמן ממלא מקום אביו וסביו ברבנות לקנבך.
- רבי שלמה זלמן אולמן (מאקו) בעל היריעות שלמה ורבה של מאקו (מאקאווא).
לרבי שלמה זלמן כמה נכדים (חלקם אף קרויים על שמו), מהפורסמים ביניהם:
- רבי נח צבי אולמן רבה הראשון של קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן
- רבי שלמה זלמן אולמן (ביסטריץ) רבה של ביסטריץ.
- רבי שלמה זלמן אולמן (משכנות יעקב) רבה של שכונת 'משכנות יעקב' בבני ברק, ודיין בבית דינו של הגר"נ קרליץ.
- רבי אברהם יצחק אולמן חבר בד"ץ העדה החרדית ורב שכונת גבעת שאול בירושלים.
- רבי שלמה זלמן אולמן (זכרון מאיר) ראב"ד מודיעין עילית ודיין בבית הדין של הרב וואזנר.
קישורים חיצוניים
- שלום חריף אולמן (1755-1825), דף שער בספרייה הלאומית
- הרב מו"ה שלום אוללמאנן, בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד לו, אות יג
עץ משפחת אולמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים
- ^ בשנת ה'תקנ"ב
- ^ על אולמן ואחרים, ראו מיכאל ק' סילבר, שורשי הפילוג ביהדות הונגריה: תמורות תרבותיות וחברתיות מימי יוסף השני עד ערב מהפכת 1848, עבודת דוקטור, תשמ"ה. עמ' 14.
- ^ s:ליקוטי חבר בן חיים/חלק ב/תולדות הגאון חתם סופר
- ^ דברי ר"ש באתר היברו בוקס.
- ^ משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, ה'חתם סופר' ותלמידיו עמוד תקלח, תשס"ה
תקופת חייו של רבי שלום אולמן על ציר הזמן |
---|
|
36776457שלום אולמן