רבי שאול הלוי מהאג
 | |
| תקופת הפעילות | 1742–הווה (כ־282 שנים) |
|---|---|
| פטירה | כ"ה באייר ה'תקמ"ה |
| בני דורו | שאול מאמסטרדם, צבי הירש לוין, אריה לייב גינצבורג |
| חיבוריו | בניין שאול |
| בת זוג | דינה בת אריה לייב לוונשטאם |
רבי שאול הלוי (1711, ה'תע"ב–5 במאי 1785, כ"ה באייר ה'תקמ"ה) היה רב ביהדות גרמניה ויהדות הולנד. כיהן כרבה של קהילת יהודי אמדן בשנים ה'תק"ב–ה'תק"ח, וכרב הקהילה האשכנזית בהאג בין השנים ה'תק"ח–ה'תקמ"ה.
ביוגרפיה
נולד ב-1711 בעיר דוברומיל שבאיחוד הפולני ליטאי. אביו היה הרב יצחק הלוי שכיהן כרב העיר. בסביבות 1730 התחתן עם דינה לווינשטאם, בתו של הרב אריה לייב לווינשטאם ואחותם של הרבנים צבי הירש לוין ושאול מאמסטרדם, שהייתה ידועה כחכמה ולמדנית. הוא היה סמוך על שולחן חמיו, בתחילה בריישא ובגלוגא ולאחר מכן באמסטרדם. בשנת 1742, בהשתדלות חמיו, נבחר לרב באמדן שהייתה ללא רב כעשר שנים מאז עזיבתו של היעב"ץ. בשנת 1748, בהשתדלות הפרנס טוביה בועז, מונה לרב קהילת האשכנזים בהאג למשך שש שנים. לאחר מכן הוארכה כהונתו, והוא כיהן בתפקיד במשך כ-37 שנים, עד לפטירתו. לאחר פטירת חמיו בשנת 1755 הוא היה מועמד לרבנות אמסטרדם, אך בבחירות שנערכו בקהילה נבחר גיסו ברוב קולות (198/75).
לאחר פטירתו של הרב יהונתן אייבשיץ, בשנת ה'תקכ"ד, סירב להספידו על אף לחץ מצד הפרנסים, והביע נכונות לוותר על משרתו בשביל כך.[1] בשנת ה'תקכ"ו חיבר פיוט מיוחד לכבוד הכתרת וילם החמישי, נסיך אורנז'. בשנת ה'תקכ"ז, בעת פולמוס הגט מקליווא, תמך בכשרות הגט נגד עמדת רבני פרנקפורט. בשנת התקל"א חתם על תקנות חברת גמילות חסדים של האג.[2] בשנת ה'תקל"ד התערב לטובת רבי אלעזר קאליר, רבה של קהילת רכניץ, כנגד טענותיו של משה חלפן מברלין.[3]
בתחילת שנת ה'תקמ"ה חלה והוסף לו השם "אהרון". נפטר בכ"ה באייר ה'תקמ"ה, ונקבר באותו יום בבית הקברות היהודי בהאג (הול'). בהלווייתו השתתפו גם רבים מקהילות רוטרדם וליידן, ובהלוויה הספיד רבה של רוטרדם אריה לייב ברסלאו.
בקהילות נוספות ברחבי אירופה הספידו את הרב שאול. בין השאר הספידוהו הרב אריה ליב ברלין בפיורדא,[4] הרב מאיר מגלוגא באמדן,[5] הרב מיכל שייאר רבם של קהילות וורמייזא ומנהיים,[6] הרב אריה לייב בנו של יעקב יהושע פלק בהנובר, הרב אלעזר קאליר בקעלין (אנ'), הרב אלעזר לעוו בפילץ והרב ידידיה טיאה וייל בקרלסרוהה. בשנת ה'תקמ"ו נדפס באמסטרדם קונטרס "גבעת שאול" הכולל הספדים עליו מאת יצחק טרקהיים.[7]
הרב שאול לא הותיר אחריו ילדים, ואת תפקידו כרב הקהילה מילא תלמידו אברהם יהודה לייב מעזריטש.
כתביו
מכתביו נדפס בשנת ה'תשס"ה הספר "בניין שאול", בתוספת תולדותיו מאת פנחס אברהם מייערס מאנטוורפן. חידושים משמו וכן כמה מדרשותיו מופיעים בפנקסים בכתב יד מתקופתו.[8]
| תקופת חייו של רבי שאול הלוי מהאג על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
רבי שאול הלוי מהאג, דף שער בספרייה הלאומית- מידע על רבי שאול הלוי מהאג בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלי בן דוד, קהל רב עלו לציונו של ה'בנין שאול' זצ"ל בראשות גאב"ד האג, באתר JDN, 16 במאי 2013
- צילום הכתובה של הרב שאול הלוי ואשתו דינה
לקריאה נוספת
- טרקהים, יצחק, גבעת שאול, הספד על הרב שאול הלוי אמשטרדם ה'תקמ"ו, באתר היברובוקס
- שאול הלוי, בנין שאול, כולל תולדות המחבר באריכות, ירושלים ה'תשס"ה, באתר היברובוקס
- רבי דוד הלחמי, שאול הלוי, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק"ס, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ הורוויץ, צבי הירש בן חיים אריה הלוי, כתבי הגאונים, באתר היברובוקס
- ^ תקנות חברת גמילות חסדים של קהילת יהודי האג, אמסטרדם ה'תקל"א, באתר היברובוקס
- ^ אגרון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ אריה ליב ברלין, הספד על שאול הלוי אב"ד האג, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ מאיר בן אברהם מגלוגא, הספד על שאול בן יצחק הלוי, אמדן ה'תקמ"ה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ מיכל שייאר, דרשות והספדים : מהשנים תקמ"ד-תק"ס במנהיים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ טרקהיים, יצחק איצק בן ישראל, גבעת שאול, באתר אוצר החכמה
- ^ דרשות וחילוקים, ה'תקכ"ג–ה'תרכ"ב, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית וכן בדרושים וחדושים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית ובמנחם מנדל בן יהודה לייב, דרשות, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
38755849שאול הלוי מהאג