רבי פנחס צימטבוים
 | |
| לידה |
ה'תרכ"ה טרנוב |
|---|---|
| פטירה |
ח' בסיוון ה'תש"ד (בגיל 79 בערך) אושוויץ |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רב בקלויזנבורג וראש הבית דין בגרוסוורדיין |
| רבותיו | רבי יחזקאל משינובה; רבי יצחק שמלקיס |
| בת זוג | טויבא צפורה |
| אב | רבי יששכר דוב |
| אם | רייזל |
| חתימה |
 חותמת:  |
רבי פנחס הלוי סג"ל צימטבוים (בכתב יידי: צימעטבוים; ה'תרכ"ה- ח' בסיוון ה'תש"ד) היה ראש הבית דין ורבה של גרוסוורדיין, כן כיהן כרבה של קלויזנבורג.
קורות חייו
נולד בטורנא לרבי יששכר דוב ולרייזל ממשפחת בלוטה. בגיל 7 החל ללמוד בקלויז בעירו, ונחשב לעילוי. היה חסידו של רבי יחזקאל משינובה[1].
בגיל 17 נשא את טויבא צפורה[2] בתו של רבי אריה לייב ברונפלד אב"ד קרעניץ. לאחר נישואיו הוסמך לרבנות על ידי רבי יצחק שמלקיס שאצלו למד[1], כן נסמך על ידי רבי יוסף דוב סולובייצ'יק[3].
בהשפעת רבי משה שמואל גלזנר מונה לרבה של קלויזנבורג[4] שם שהה מספר שנים ללא משפחתו[1]. בה'תרנ"ט מונה לראש בית דין בגרוסוורדיין[5], במשרה זו כיהן עד לפטירתו, ומה'תרצ"ו כיהן גם כרב העיר[6]. בגרוסוורדיין תיקן תקנות רבות לחיזוק הדת בעיר[7], כן הקים שם את הבית המדרש החסידי הראשון בו התפללו בנוסח ספרד[1]. החזיק בקשרים קרובים עם ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ שהתגורר בעיר[8].
הוא השיב אלפי תשובות בהלכה והוכר כאחד מגדולי המשיבים בדורו. כן נקרא לעיתים קרובות לערוך דיני תורה בערים שונות[9]. מחידושיו התפרסמו בכתבי עת תורניים שונים שיצאו לאור בתקופתו כמו ב"וילקט יוסף", "תל תלפיות" ו"בדגל התורה"[10].
בו' בסיון[11] נלקח על ידי הנאצים לאושוויץ שם נרצח בח' בסיוון ה'תש"ד.
ספרו
חיבר את הספר דברי פנחס - שו"ת בהלכה. הוא החל להדפיסו בשנת ה'תרע"ב, אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוצרך לרישיון ממשלתי מיוחד כדי לקנות נייר להדפסת ספרו, ומשלא ניתן לו הוא ראה בכך סימן משמיים שלא להדפיס את ספרו בחייו. בצוואתו ביקש מצאצאיו שיוציאו את ספרו לאור. שאר חלקי הספר יצאו לאור על ידי בנו רבי אהרן. גם חתנו רבי יצחק יעקב וייס מביא רבות מתשובותיו בתוך ספרו מנחת יצחק. רבים מכתביו נגנבו[1].
תלמידיו
הסמיך להוראה תלמידים רבים, ביניהם נודעו:
- רבי משה יהושע הגר, בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ.
- רבי חיים יהודה מאיר הגר מווישווא תל אביב[12].
- רבי שלמה זלמן פרידמן גאב"ד טענקא[13].
- רבי יוסף אשכנזי אב"ד יאסי.
- חתנו, רבי יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית.
- רבי שלמה זלמן אולמן, רבה של שכונת 'משכנות יעקב' בבני ברק[14].
צאצאיו
- בנו רבי יצחק שמואל (נרצח בשואה על ידי הנאצים).
- בנו רבי דוד, אב"ד קרעניץ מחבר ספר חסדי דוד (נרצח בשואה על ידי הנאצים).
- בנו רבי אהרן, רב בניו יורק ויו"ר "איחוד הרבנים האמריקאים החדשים".
- בתו, נישאה לרבי מנדל כהנא (נרצח בשואה על ידי הנאצים).
- בתו אלטע רבקה לאה, נישאה לרבי יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית.
- בתו בריינדל, נישאה לרבי שלמה זלמן כ"ץ, רב בגרויסוורדיין ובניו יורק.
לקריאה נוספת
- רבי פנחס סג"ל צימטבוים, דברי פנחס, עמ' ל"ה, תולדות המחבר, באתר אוצר החכמה
- הגליון השבועי של בטאון העדה, דורות, פרשת פנחס ה'תשפ"ב, עמ' 10, גליון 590, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רבי פנחס סג"ל צימטבוים, דברי פנחס, עמ' ל"ה, תולדות המחבר.
- ^ נפטרה בו' באייר ה'תרצ"ג.
- ^ בספרו דברי פנחס סי' ב' נכתב שזה היה בשנת ה'תרנ"ח, אולם בספר "הראשון לשושלת בריסק" (עמוד 413) נכתב שזו טעות סופר וזה היה בשנת ה'תר"ן.
- ^ רבי משה שמואל גלזנר, שו"ת דור רביעי, ירושלים: מ. ספרא, ה'תשמ"ג, עמ' 6, הקדמת המו"ל.
- ^ רבי שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק: מ.מ. גלאָאֻבּעֶרמאַן, ה'תרע"ב, עמ' 227, גראסווארדיין (Nagyvárad) הרב ר' פנחס צימעטבוים; הרב צבי יעקב אבראהאם, לקורות היהדות בטרנסילבניא, עמ' 92, פרק הרבנים שהסתלקו והרבנים שנבחרו בשנות 905-871 (תרנ"ו).
- ^ ראו בעניין: רבי יואל טייטלבוים, דברי יואל <מכתבים> ב, ברוקלין: הוצאת ירושלים, ה'תשמ"א, עמ' צ', מכתב צ'.
- ^ הגליון השבועי של בטאון העדה, דורות, פרשת פנחס ה'תשפ"ב, עמ' 10, גליון 590.; בעניין תיקון העירוב של העיר ראו תיאורו של רבי חיים מרדכי רולר ב: רבי יצחק יעקב ווייס, שו"ת מנחת יצחק חלק א, ירושלים: הוצאת ספרים מנחת יצחק, ה'תשנ"ג, עמ' קי"ד, סימן ט'.
- ^ ראו על כך: ויז'ניץ, בית ויזניץ - ירחון-4, ה'תשנ"ב, עמ' 41.
- ^ ראו לדוגמא: רבי אברהם יוסף קאהן, בתוך עבודת הקודש, אוראדיה: אברהם יצחק פרידמן, ה'תרצ"ה, עמ' ט"ז.
- ^ ראו: רבי שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק: מ.מ. גלאָאֻבּעֶרמאַן, ה'תרע"ב, עמ' 227, גראסווארדיין (Nagyvárad) הרב ר' פנחס צימעטבוים.
- ^ רבי שמחה עלברג, הגאון הצדיק רבי יצחק יעקב וויס זצ״ל, ירחון הפרדס, חוברת י', שנה ס"ג., תשמ"ט, עמ' 28.
- ^ יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות - ב, בני ברק: תלפיות, ה'תשנ"ו, עמ' 514, רבי חיים יהודה מאיר בן רבי מנחם מנדל מווישיווא.
- ^ "גם למכתב של צדיק יש כוח של 'קפיצת הדרך'" – סיפור מיוחד לכבוד 'פסח שני', באתר דרשו, 6 במאי 2020.
- ^ הגליון השבועי של בטאון העדה, דורות, פרשת פנחס ה'תשפ"ב, עמ' 10, גליון 590.