רבי יואל אשכנזי (יאשי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יואל אשכנזי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה כ"ב בכסלו תרס"ו
בלז
פטירה כ"ה בטבת תש"נ
ברוקלין
מקום פעילות יאס, ירושלים, ברוקלין
תחומי עיסוק רב
רבותיו רבי מרדכי בריסק, רבי יעקב שלום קליין
אב רבי יחיאל אשכנזי
חותן רבי שמואל שמעלקא טויבש (השני)
רבה של יאס
→ חותנו רבי שמואל שמעלקא טויבש (השני)

רבי יואל אשכנזי (כ"ב בכסלו תרס"ו - כ"ה בטבת תש"נ) היה רבה האחרון של העיר יאס שברומניה לפני מלחמת העולם השניה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה בעלז שבאוקראינה בכ"ב בכסלו תרס"ו לרבי יחיאל אשכנזי מאלעסק ויענטא זיסל. נקרא על שם זקנו רבי יואל אשכנזי רבה של זלוטשוב, מאחר ונולד ביום היארצייט שלו[1].

בשנת תרע"ב, עברה משפחתו להתגורר בעיר גרוסוורדיין שבטרנסילבניה, שם למד אצל רבי יעקב שלום קליין[2], אשר כיהן שם כדיין ומורה הוראה באותה תקופה. בגיל ארבע-עשרה, החל ללמוד בישיבת טשנד בראשות רבי מרדכי בריסק שהיתה הישיבה הגדולה ביותר ברומניה, שם למד את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך וידע כמעט את כולו בעל פה. בגיל שבע עשרה, הוסמך להוראה על ידי רבי דוד דוב מייזליש, רבי אליעזר דוד גרינוולד, רבי שמעון פולק, רבי בנימין פוקס[3] ורבי פנחס צימטבוים[1].

בשנת תר"צ נישא לרבקה, בתו של רבי שמואל שמעלקא טויבש שכיהן ברבנות העיר יאס, ומכיון שחותנו כבר נפטר, הוטל עליו למלא את מקומו כרב העיר. בשנות רבנותו שם, תיקן תקנות להגנת הדת והמסורה, והיה ידוע בדרשותיו הנלהבות[1].

בזמן מלחמת העולם השניה, העלילו עליו שהיכה ילד נוצרי עד זוב דם בתוך בית הכנסת, הוא נעצר ונחקר בבית המשפט הצבאי, ולאחר שהשופטים השתכנעו שהיתה זו עלילת שוא שוחרר לביתו. לאחר מכן הצליח להימלט מגבולות רומניה, ובשנת תש"ד הגיע לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם כיהן כרב ומגיד מישרים בבית המדרש של רבי לייב סוכטשווסקי בשכונת בית ישראל, וכן כיהן כר"מ בישיבת ייטב לב של חסידי סאטמר בירושלים.

בשנת תש"ט, עבר לארצות הברית, וכיהן כרב קהילת אוהב צדק בברוקלין שבניו יורק. לאחר פטירת רבי ירוחם ליינר מראדזין בשנת תשכ"ד, התמנה לנשיא מוסד 'בית תומכי תורה וזקני ישראל'.

נפטר בכ"ה בטבת תש"נ, ונקבר בבית העלמין קרית יואל במונרו.

הערות שוליים