רבי דוד צימטבוים
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | |
| לידה |
ה'תרנ"ד קרניץ |
|---|---|
| פטירה | ה'תש"ג (בגיל 49 בערך) |
| תחומי עיסוק | רבה של קרעניץ |
| חיבוריו | חסדי דוד |
| בת זוג | חיה שרה |
| אב | רבי פנחס |
| אם | טויבא צפורה |
| מספר צאצאים | 6 |
| חותן | רבי אלעזר שטיינמץ |
| חתימה |
 'חותמת:  |
רבי דוד הלוי סג"ל צימטבוים, (ה'תרנ"ד - ה'תש"ג) היה רבה האחרון של קרעניץ.
קורות חייו
נולד בקרניץ לרבי פנחס צימטבוים ולטויבא צפורה בתו של רבי אריה לייב ברונפלד, אב"ד העיר. בה'תרנ"ט מונה אביו לראש בית הדין הגדול בגרוסוורדיין והמשפחה עברה להתגורר בעיר. כאביו היה מחסידי שינאווא.
בילדותו התפרסם כעילוי, בגיל שתים עשרה החליף שו"ת עם כמה מגדולי דורו. רבי שמואל ענגיל העיד שהוא נבחן אצלו על כל הש"ס ולא החסיר אף תוספות[1]. בימי בחרותו פורסם מדברי תורתו בכתבי עת תורניים בהם "תל תלפיות"[2] ו"נטעי בחורים"[3][4]. נסמך להוראה על ידי כמה מגדולי דורו, ביניהם רבי שמואל ענגיל ורבי אברהם מנחם שטיינברג[5]. בגיל שבע עשרה הציעו לו את רבנות סרנטש, אך הוא סירב לה[5].
בגיל עשרים נשא את חיה שרה בתו של הגביר רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה (חתנו של רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם)[6]. עם נישואיו עבר לגור ליד חותנו בבורשה, חלק מהקהילה רצו למנותו לרב העיר אך הדבר לא יצא לפועל[7].
לאחר פטירת סבו, רבי אריה ליב ברונפלד בשנת ה'תרפ"ב, מונה לממלא מקומו כרב ואב"ד קרעניץ[8]. כיהן גם כגבאי קופת מעות ארץ הקודש בקרניץ[5].
לאחר שהנאצים כבשו את האיזור, ברח לפולין ומשם ללבוב. הוא נתפס על ידי הרוסים שעמדו לגרש אותו לסיביר, ובתחנת הרכבת הצליח להשתחרר לאחר שהוכיח לרוסים שהוא אזרח הונגריה, משם ברח לטרנוב ונרצח שם על ידי הנאצים בשנת ה'תש"ג[5].
ספרו
כתב למעלה מ-1,000 תשובות בהלכה. בעצתו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי הוציא לאור בבילגוריי בשנת ה'תרצ"ח את ספרו "חסדי דוד", שני חלקים על שנים עשר הסימנים הראשונים של שולחן ערוך אורח חיים[9].
אחיו רבי אהרן בשנת הדפיס מחדש את ספרו בשנת ה'תשכ"ה עם תוספת של חידושים שלא נדפסו במהדורה הקודמת[10].
צאצאיו
היה לו 6 ילדים[6].
- רבי מרדכי נתן, מובא ממנו חידושי תורה בספרו של אביו "חסדי דוד". נשלח על ידי הנאצים למחנה בוכניה. אנשי הגסטפו הוציאו במרמה ממשפחתו הון רב בהבטחתם שיעבירו אותו להונגריה, ולבסוף העבירו אותו ואת ילדיו להשמדה באושוויץ[5].
- שאר צאצאיו לפי סדר הולדתם: בתו רייזל, בנו אריה לייב, בתו פייגא שיינדל, בתו ריבה, בנו יחיאל.
קישורים חיצוניים
- כשיידע האדם כי התורה נתנה לישראל בחסדי ה', ילמד לשמה וילמד לאחרים בחינם / הרב דוד צימטבוים הי"ד, באתר תורתך לא שכחתי, 8 בספטמבר 2022
- ספרו חסדי דוד, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ הגליון השבועי של בטאון העדה, דורות גליון 590 (פנחס ה'תשפ"ב), ה'תשפ"ב, עמ' 17, חתנו הגדול רבינו בעל המנחת יצחק זצוק"ל.
- ^ לדוגמא: תל תלפיות, וויצן: הרב דוד צבי קצבורג, ה'תער"ב, עמ' קי"ב, מחברת העשרים תשרי ה'תרע"ב אות צ"ט.
- ^ ראו: נטעי בחורים, וויצען: רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, הת'רס"ז, עמ' 66, שנה רביעית, תשרי. בגיל 12 או 13
- ^ וראו גם: רבי אליעזר חיים דייטש, פרי השדה - ד, פאקש (הונגריה): רבי מאיר סג"ל רוזנבוים, ה'תרע"ה, עמ' ו (ב), סימן י"א שאלה מרבי דוד בגיל 14.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 כשיידע האדם כי התורה נתנה לישראל בחסדי ה', ילמד לשמה וילמד לאחרים בחינם / הרב דוד צימטבוים הי"ד, באתר תורתך לא שכחתי, 8 בספטמבר 2022.
- ^ 6.0 6.1 מובא בספרו, חסדי דוד, בילגורייא: רבי שלמה ויינברג, 1938, עמ' 15, הקדמת המחבר.
- ^ שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 148, פרק בורשה.
- ^ כך מובא בספרו, חסדי דוד, בילגורייא: רבי שלמה ויינברג, 1938, עמ' 15, הקדמת המחבר. שכיהן שם בה'תרצ"ח כבר 16 שנים, במספר מקורות מופיע בטעות שנבחר כרב בעיר בה'תרצ"ד.
- ^ הרב מאיר אמסל, המאור שנה ז חוברת ז <סג>, ה'תשט"ז, עמ' 25, בסוד קדושים ה' קושיות בסוגיות חמורות, הרב דוד צימטבוים הי"ד, הערת המערכת.
- ^ ספרו חסדי דוד, באתר היברובוקס.