רבי מיכאל אליאשווילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מיכאל אלאשווילי (ה'תרי"ז, 1857, או ה'תרכ"א, 1861 - ה'תרצ"ח, 1938) היה רבן של הקהילות סוג'ונה ופותי שבגאורגיה ודמות רבנית בולטת ביהדות גאורגיה במאה ה-20. נהרג במהלך "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרכ"א או ה'תרי"ז[1] לאביו הרב מנוח אליאשווילי, שכיהן כרב העיירה סוג'ונה במשך למעלה מארבעים שנה. למד בקולאשי מפי הרב יצחק גאנאשווילי. בילדותו גילה כשרון מזהיר, וגמר מהר את ה"חדר". למד מפי רבי יצחק בנאשווילי והוסמך לרבנות. כבר בגיל 16 התמנה לחזן ושוחט בסוג'ונה. בסביבות שנת ה'תר"ם התמנה לרב העיירה, תחת אביו. בסוג'ונה ניהל ישיבה שבה למדו כחמישים נערים. בשנת ה'תרס"ז (1907), התעורר ויכוח בינו לבין רבה של צחינוואלי, הרב יוסף אליהו הנקין, אודות מנהגם של יהודי גאורגיה שהחתן מעניק לכלה במסיבת האירוסים מתנות. הרב הנקין סבר שפעולה זו נחשבת לקידושין, ואי אפשר לבטלה אלא על ידי גט, בעוד המנהג הרווח לא היה כך. הרב הנקין פנה על כך לגדולי הרבנים במזרח אירופה, הרב חיים סולובייצ'יק והרב מלכיאל צבי טננבוים, שהסכימו עם דעתו[2], ולרבני ירושלים הרב שמואל סלנט (בשנת ה'תרס"ז) והרב חיים ברלין (בשנת ה'תרע"ב), אשר הפנו את השאלה לבירורו של הרב צבי פסח פרנק, שהכריע כדעת הרב אליאשווילי[3].

בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, עבר לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר פותי. בשנת ה'תרצ"ח נעצר על ידי הנ.ק.ו.ד, והוצא להורג בשריפה יחד עם ספרייתו, במסגרת "הטיהורים הגדולים".

חיבוריו

  • זבח ומנחה – תפילות לחולים, לאזכרות ובעתות צרה; דינים ומנהגים לימי האבלות ופרקי תהילים, משנה וזוהר לקריאה בימי האזכרה. הודפס בפיטרקוב בשנת ה'תר"ע.
  • בן מנוח (לא הודפס) – על התורה.
  • שדי מגרש (לא הודפס) – שו"ת.
  • אלון בכות (לא הודפס) – הספדים.

לקריאה נוספת

  • הרב יעקב דבראשווילי, אותיות פורחות וגוילין נשרפין, בתוך: נ.צ גוטליב, יהדות הדממה, ירושלים ה'תשמ"ז, עמ' 177–178.
  • תולדות הרבנים דברשווילי, מכון מורשת רבני גרוזיה, ירושלים, תשע"ד.

הערות שוליים

  1. ^ ר' שמואל גוטליב כותב (אהלי שם, עמ' 132) שנולד בשנת ה'תרי"ז, וכן כתב הרב רפאל הלפרין באטלס עץ חיים. בשאר המקורות כתוב ה'תרכ"א.
  2. ^ "פירושי איברא" סי' ה אות יג-טז (עמ' 108 - 111).
  3. ^ שו"ת הרב צבי אה"ע סי' ק. להשתלשלות הפרשה וההתכתבות עם רבני ירושלים ראו: יהודה לייב פרנק ושבתי דב רוזנטל (עורכים), "הר המור" ב, מכון הרב פראנק, ירושלים, תמוז ה'תשמ"ב, עמ' 40-23.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26834657מיכאל אליאשווילי