רבי מאיר לרנר
.jpg)
.jpg)
רבי מאיר לרנר (אדר תרי"ז, 1857, צ'נסטוחובה - י"ג בתמוז תר"צ, 9 ביולי 1930, אלטונה) היה רב אשכנזי-בריטי ממוצא פולני, רב קהילות "חברת בני ישראל" בלונדון ורבה של אלטונה.
ביוגרפיה
נולד בצ'נסטוחובה שבפולין הקונגרסאית, לרב מרדכי ואסתר לרנר. בגיל 9 החל ללמוד בישיבתו של הרב זאב וולף אב"ד ביאלה הסמוכה לבריסק דליטא. בגיל 13 עבר לישיבה בעיר אייזנשטט שבבורגנלנד, בה למד אצל הרב שלום קוטנא. הוא גם עמד בקשר מכתבים עם דודם של הוריו, רבי אברהם נפתלי הירץ ינר, ראש בית הדין של קראקא ומחבר הספר "צלותא דאברהם".
בראשית שנת תרל"ד (1874), נסע לברלין ללמוד אצל רבי עזריאל הילדסהיימר בבית המדרש לרבנים בברלין. בהגיעו לשם התברר שחסרה לו השכלה בסיסית שהייתה נדרשת כתנאי סף לקבלה לבית המדרש, והוא נסע לפולדה להשלים את הלימודים החסרים. במקביל ללימודיו בסמינר לרבנים, למד בברלין גם באוניברסיטה. את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסיטת לייפציג והדיסרטציה שלו עסקה במדרש בראשית רבה[1]. היא זכתה לשבחים גם משלמה בובר ושלמה זלמן חיים הלברשטם.
בשנת תר"מ (1880) קיבל סמיכת חכמים מרבי עזריאל הילדסהיימר, והחל לפרסם מאמרים בכתבי העת התורניים בגרמניה ומחוצה לה. בשנת תרמ"ד (1884) קיבל את משרת הרבנות הראשונה שלו והתמנה כרב העיר וינצנהיים (אנ') באלזס, משרה בה החזיק 6 שנים. שנתיים לאחר מינויו נישא ליטכן בתו של הרב צבי פלאטו - חתנו של רש"ר הירש - שכיהן כרב קהילה בעיר קלן, מחבר "קונטרס קונדיסין וצורת הפתח" (פפד"מ תרמ"ב), ו"הבלעת הדם" (פפד"מ תר"נ). בוינצנהיים נולדו לבני הזוג שלושת ילדיהם: מרים, שמשון רפאל ומרדכי. במהלך שנים אלו הוצע לו בידי רבו הרב הילדסהיימר לעבור לכהן כרבה של קהילה בלודז', הוא התייעץ על כך עם סבה של אשתו, רש"ר הירש, ולא לקח את המשרה.
בשנת תר"ן (1890) הוזמן בידי סמואל מונטגיו להיות אחד מארבעה מועמדים לכהן כרב ואב"ד לקהילת "חברת בני ישראל" שהקים ארבע שנים קודם לכן בלונדון, כדי לאגד את יהודי לונדון האורתודקסים, בפרט מקרב המהגרים ממזרח אירופה. בפברואר 1890 הוא נבחר לרב בקבלו את מספר הקולות הגדול ביותר מבני הקהילה[2]. בתפקידו זה פעל רבות, בסיוע מונטגיו, לפטור עובדי תעשייה יהודיים מעבודה בשבתות ובחגי ישראל, וארגן את מערכת תלמודי התורה בעיר, שהיו עד אז אוסף גדול של "חדרים" פרטיים ללא פיקוח. ביוני 1892 קיבלה ועידת רבנים בראשות הרב הראשי לאנגליה הרב צבי הרמן אדלר שורת החלטות רפורמיסטיות באשר לסדרי התפילה ונוסחה, הרב לרנר דאג שבתי הכנסת שתחת קהילת "חברת בני ישראל" לא ישנו מנוסח התפילה, עמדתו נתקלה בהתנגדות בתוך קהילתו, וההתנגדות גברה כאשר החרים את טקס ההכתרה של הרב אדלר לרבה הראשי של אנגליה במחאה על מהלך זה.
בשנת 1894[3] קיבל הצעה לכהן ברבנות העיר אלטונה[4], והוא ראה בכך שעת כושר לחזור לגרמניה ולעזוב את משרתו הסבוכה בלונדון.
בשנים 1910-1912 ייסד את חברת "מוריה" למען יישוב ארץ ישראל, שבניגוד לתנועה הציונית לא ישותפו בה אנשים שאינם שומרי מצוות והיא לא תטיף ללאומיות[5][6][7][8][9][10].
בשנת תרע"ו חלה, מחלתו הייתה ממושכת ולאחר 15 שנות חולי נפטר הרב לרנר בי"ג בתמוז תר"צ, 9 ביולי 1930, והוא בן 73.
ספריו הם: שו"ת הדר הכרמל, חיי עולם שעוסק בענייני קבורה[11] ותורת המשנה.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, לערנער, הרב מאיר, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 46, באתר HebrewBooks
- אביתר לרנר, "הרב מאיר לרנר - מנהג מציאות מסורת", גבעת המבתר, תשע"ו
- כתביו
- הדר הכרמל - חלק א, וילנא, תרס"ט, באתר היברובוקס
- הדר הכרמל - חלק א, לונדון, תש"ל, באתר היברובוקס
- הדר הכרמל - חלק ב, לונדון, תשל"א, באתר היברובוקס
- חיי עולם, ברלין, תרס"ה, באתר היברובוקס
- חיי עולם, לונדון תשל"ה, באתר היברובוקס
- תורת המשנה, ברלין, תרע"ה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הערה, הצפירה, 17 במרץ 1890
- ^ חדשות לבית ישראל, חבצלת, 14 בפברואר 1890
- ^ ענייני דיומא - לונדון, הצפירה, 6 ביוני 1894
- ^ מנוחה נכונה, המאסף, 5 בדצמבר 1902
- ^ מוריה, המצפה, 13 במאי 1910
- ^ מוריה, המצפה, 13 בינואר 1911
- ^ תכנית חברת מוריה, מוריה, 21 במרץ 1911
- ^ הסתדרות מוריה, הצפירה, 24 במרץ 1911
- ^ אודות חברת "מוריה", המאסף, 7 ביולי 1911
- ^ השבוע - אסיפת המוריה, המצפה, 8 במרץ 1912
- ^ לגדור פרץ, המאסף, 1 בספטמבר 1905
