רבי ישראל לבל

רבי ישראל לבל

מקום פעילות	, ,
השתייכות	מתנגדים
תחומי עיסוק	רבנות
בני דורו	רבי דוד ממאקוב
חיבוריו	ראו להלן
אב	יהודה לייב לבל

רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18. שימש כרב במוהילב וכמגיד מישרים בנבהרדק.

ביוגרפיה

על קורות חייו של רבי ישראל לבל ידוע מעט. הוא נולד ליהודה לייב, ככול הנראה בעיר סלוצק. החל משנת ה'תק"ם שימש ברבנות במוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי (כיום בלארוס), ובשנת ה'תקמ"ז (1787) עבר לכהן במגידות בנבהרדק. ידוע שבשנת ה'תקנ"ט (1799) הוא שהה בוורשה, אז חלק מממלכת פרוסיה (כיום בירת פולין). החל משנה זו לא ידוע יותר על חייו של לבל. במסורת החסידית מסופר, שבתקופה מסוימת הוא גר בערים ז'שוב וקרקוב, אך שם הוחרם הוא וספריו.

התנגדותו לחסידים

לרבי ישראל לבל היה אח יחיד, שהצטרף לתנועת החסידות ונהיה חסידו של האדמו"ר מחב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא ניסה להוכיח את אחיו על כך ולדבר על לבו להניאו מכך, אך לשווא. בהמשך הוא שלח מכתבים לרבי שניאור זלמן מלאדי, ואף נסע אליו בעצמו, אך ללא הועיל. לימים ציין בספרו את מפגשו עם האדמו"ר, שחזה בו באקסטזה בחג השבועות. בוויכוח שערך עם הרב מלאדי עורר עליו קשות את זעם החסידים.

מאז הפך להיות מגדולי המתנגדים לחסידות ברוסיה, והדפיס מספר קונטרסים נגדם. כך גם נאם בדרשותיו נגד החסידים. בספרו "ספר הוויכוח", הציג את עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של הגר"א במלחמה מול החסידים – לכתת את "עקבות נחש הקדמוני", ובו מובאים אמרות רבות מהגר"א בגנות החסידים ובחיוב ההיבדלות מהם. בספר הוויכוח גם הדפיס את נוסח החרם שערכו המתנגדים נגד החסידים: "כל המחזיק ידיהם והנותן להם עצות והמחפה עליהם חלים גם עליו החרמות. הם מוחרמים ומנודים מופרשים ומובדלים מכל עדת ישראל, ופשיטא שאסור להדבק בהם ולדבר אליהם". בנוסף בספר הוא מציע לגדולי החסידות לקיים מולו עימות פומבי על שיטת החסידות. בספרו "אבן בוחן" הוא מעיד: ”באזני שמעתי כמה חרופין מכת הזו... בא לנגדי איש אחד ופער פיו כמתלוצץ בניגון התלמוד”. את הבעל שם טוב הוא מכנה בתואר "המסית הגדול שבגדולים", וטוען כי "אין בו מים של תורה". אמנם הוא מציין כי "היו אומרים" עליו ש"הוא יודע דבר שלא ראה ולא שמע". רבי ישראל לבל היה בין אלו שהשפיעו על הירש דוידוביץ לשלוח בשנת 1799 (ה'תקנ"ט) את המכתב לשלטונות הרוסיים, בו מתוארים ראשי החסידות כפושעים מדיניים מסוכנים. הדבר הביא למאסרם של רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוביץ'. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי חיים חייקל מאמדור ועוד עשרות מנהיגי חסידות נעצרו ונחקרו, ולבסוף שוחררו.

הוא כיתת את רגליו בין הערים השונות, והרבה להטיף ולהסית נגד החסידים, תוך שהוא מפרסם את מכתבי גדולי המתנגדים נגד החסידות. פעילותו עוררה את זעם החסידים עליו, והם רדפו אותו במקומות רבים בהם הייתה ידם חזקה, וכן הוציאו לשריפה את ספריו.

ספריו

• קברות התאוה – קונטרס נגד תנועת החסידות, ורשה ה'תקנ"ח. בשנת ה'תקנ"ט (1799; פרנקפורט דאודר) יצא במהדורה בגרמנית תחת השם "ידיעות מהימנות על הכת החדשה בפולין וליטא המוכנים החסידים". גם מהדורה זו לא השתמרה, והיא ידועה בעיקר מהדפסתה בשנית בכתב העת שולמית, 1807. מהדורה זו הודפסה גם בשם "חרב חדה" – "כתות בישראל", בתרגום עברי משובש על ידי אפרים דיינרד, קירני , ה'תקס"ד.
• תאוות צדיקים – קונטרס נגד תנועת החסידות, ה'תקנ"ח.
• ספר הוויכוח (מוכר גם בשם "ספר ויכוח", או "קריה נאמנה") – "והוא וכוח תלמודי אמיתי עם זמרי המכונה בשם חסיד", ה'תקנ"ח.
• אבן בוחן – ספר פולמוסני נגד תנועת ההשכלה היהודית ונגד תנועת החסידות, פרנקפורט על האודר ה'תקנ"ט.
• עוזר ישראל – ביאור על ספר התנ"ך ופרקי אבות, שקלוב ה'תקמ"ו.

כתביו של רבי ישראל לבל, אשר תיעדו את המחלוקת נגד החסידים בשלביה המוקדמים, שימשו כמקור לחוקרים רבים, ובהם שמעון דובנוב שהתבסס עליו רבות. חלק מספריו נעלמו מחמת זעמם של החסידים אשר חרצו את גורל ספריו לשריפה, או שנותרו מהם עותקים בודדים ויקרי ערך.

אחד הסיפורים המפורסמים על הופעתו של הבעל שם טוב בוועד ארבע ארצות, ועל שאלת הרבנים על השוכח בתפילתו לומר יעלה ויבוא – עליה השיב הבעל שם טוב באופן מתחכם, מופיע במקורותיו הקדומים אצל רבי ישראל לבל ב"ספר הוויכוח".

בספרו "עוזר ישראל" (הודפס לפני ספריו האחרים, ולפני שהחריף במלחמתו נגד החסידים) הוא מביא באופן חריג פירוש חסידי מהמגיד ממזריטש, אותו הוא מכנה "המגיד המנוח החסיד". דוד קמנצקי רואה בכך, כמו בדוגמאות נוספות, הפרדה אצל המתנגדים בין תורתו וגדולתו של המגיד לבין חסידותו.

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, "לעניין ר' ישראל לייבל ופלמוסו נגד החסידות", ציון, גיליון מס' 20, עמ' 153–162.

קישורים חיצוניים

• מאיר אידלבוים, "המגיד ר' ישראל ליבל", הבעל שם טוב האיש ותורתו, תל אביב תשמ"ו, עמ' 312–323, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

ספריו

• חרב חדה, קארני תרס"ד, באתר אוצר החכמה
• תאות צדיקים – מדות חסידות, ווארשא תקנ"ח, באתר אוצר החכמה
• עוזר ישראל, שקלוב תקמ"ו, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36828228ישראל לבל