רבי יצחק הוברמן
רבי יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 - י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי. התפרסם בשם "הצדיק מרעננה".
קורות חייו
נולד בבילגוריי, לזלאטה אסתר ולרבי אשר אנשיל. בילדותו היה מתמיד גדול ובגיל 10 כבר למד עם הבחורים המבוגרים אצל רבי יעקב מרדכי זילברמן[1], רב העיר ותלמידו של רבי יעקב אריה מטריסק. בשנת תרע"א (1911) נסע ללמוד בישיבתו של רבי שמואל בורנשטיין, ה"שם משמואל" מסוכטשוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לוורשה שם הסתובב בחצרות אדמו"רים, בעיקר אצל האמרי אמת מגור. למד שם אצל רבי מנחם שכנא ריטשבל, בעל שו"ת "שם טוב". לאחר פטירת זה האחרון, למד אצל רבי צבי הירש גליקסון, חתנו של רבי חיים מבריסק. בשנת תרפ"ז חיבר חיבור על התורה ועל הש"ס. בשנות השואה הוגלה לסיביר והופקד שם לנסר עצים. לאחר שהכריחוהו לעבוד בשבת חתך בגרזן את קצה אצבעו. לאחר המלחמה עבר לווצלר שבגרמניה וכיהן שם ברבנות שש שנים. בכהונתו ברבנות דאג לחיזוק הדת בעיר.
עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה. עם השנים התפרסם שמו כמקובל ואיש מופת ורבים נהרו אליו לקבל את ברכתו. היה מתפלל רבות על האנשים שהוזכרו אצלו ולפעמים היה מתפלל ובוכה מספר שעות על חולה. היה ממעט בשינה ומתמיד בלימוד, הן תורת הנגלה והן תורת הסוד. היה נוהג לפרש את מאורעות העולם על פי הקבלה. חיבר ספרים בכל מקצועות התורה, תורה, תלמוד, שו"ת הלכה למעשה, מדרשים וספרי קבלה. רבי יצחק הדפיס שני כרכים מספרו על התורה "בן לאשרי - ברכה משולשת". ספר זה נקרא על שם שחובר בשלושה מקומות, פולין, סיביר וישראל. רבי יצחק ערך את ספרו עוד בפולין ובהקדמת הספר יש הסכמות מרבנים שנפטרו שנים רבות לפני הדפסתו. לאחר פטירתו יצא כרך שלישי.
בהקדמה לספרו (בן לאשרי) כתב: והנני מוסר עוד מודעה, שהחלטתי להתפלל בלי נדר בכל יום, על כל אלה שיעיינו בספר, ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים, שיוושעו מכל צרה שצריכים, ישועה בעולם הזה ובעולם הבא[2].
היה מקורב לחסידות גור והיה מעריצו של האדמו"ר רבי ישראל אלתר ה"בית ישראל" שהיה מכנהו "הרב מרעננה" ("דער רעננע'ר רוב") והיה מגיע לרעננה לצפות בו בהחבא.
אשתו הייתה מגדלת ירקות בחלקת אדמה ליד ביתם ורבי יצחק היה נוהג לייעץ לה בתחום על פי סדר זרעים.
נפטר בשנת תשל"ז ונקבר בהר המנוחות. לא הותיר אחריו ילדים. בנו החורג רבי רפאל אדרי- הוברמן המשיך את דרכו ונפטר בי"ב בתמוז ה'תשפ"ב (11 ביולי 2022)[3]. ישיבת ברכת יצחק באור יהודה קרויה על שמו וכן שמו הונצח בישיבת "נר ישראל" של חסידות גור בירושלים. בית הכנסת ברכת יצחק ברעננה נוסד על ידי תלמידו וקרוי על שמו.
ספריו
- בן לאשרי, על התורה, ירושלים תשל"א-תשל"ט.
- בן לאשרי, שו"ת ומכתבים, בני ברק תשע"ח.
לקריאה נוספת
- ברכת יצחק, רעננה תשנ"ד.
- "תולדות", בתוך: בן לאשרי, בני ברק תשע"ח, עמ' א'-ל"א.
קישורים חיצוניים
- ספרו באוצר החכמה. בהקדמת הספר ביוגרפיה שלו.
הערות שוליים
- ^ ראה עליו בבן לאשרי, בני ברק תשע"ח, "תולדות" עמ' ב'-ד', ואצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' תמ"ב-תמ"ד.
- ^ בן לאשרי. אוצר החכמה
- ^ אבל: הצדיק המקובל מרעננה הלך לעולמו באתר כל רגע.
