רבי יעקב יצחק סג"ל לנדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב יצחק סג"ל לנדא
לידה ה'תע"ג
פטירה י"א בכסלו ה'תקכ"ג (בגיל 49 בערך)
שם מלא רבי יעקב יצחק הלוי סג"ל לנדא
כינוי רבי יצחק דוקלא
מקום קבורה פרשבורג
תחומי עיסוק רבן של דוקלא, צילץ ופרשבורג
תפקידים נוספים ראש ישיבה
תלמידיו רבי יוסף תאומים; רבי מנחם מאניש מרגליות; רבי זאב וולף מליז'נסק
חיבוריו אמרי רברבי; מעיני הישועה
בת זוג יודית; דבורה
אב רבי יקותיאל זלמן
חותן רבי יהודה לייב סג"ל; רבי שמואל הילמן
חתנים רבי משה; רבי דוד ליבאוס
רב העיר פרשבורג
ה'תקכ"אה'תקכ"ג

רבי יעקב יצחק הלוי סג"ל לנדא (כונה רבי יצחק דוקלא; בערך ה'תע"ג[1] - י"א בכסלו ה'תקכ"ג) היה מגדולי דורו, רבן של דוקלא, צילץ ופרשבורג וראש ישיבה. מחבר ספר "אמרי רברבי".

קורות חייו

נוסח מצבת קברו

מציינין על הקברות כד דמיך רבי לספוד לצרה ולבכותה בכל דורות על הלקח ארון האלקים והאראלים תפסו הלוחות

בלוחות נשתברו ואותיות פורחות ויגוע יצחק וימת ליל שבת קודש י"א כסליו תקכ"ג לפ"ק ויאסף אל עמיו למחרתו ביום ראשון דפורענות ה"ה מורינו ורבינו
דאתא משבט לוי ומורה לחטאים דרך הישרות אב בתורה אב חכמות בנגלות ונסתרות
משמת רבי פסקה ענוה ויראת חטא ונטלו העטרות
עיטור סופרים
איה סופר את המגדלות איה
שוקל ששקל עלינו קלות כחמורות
כל ימיו של אותו צדיק לא פסקה ישיבה ממנו ויגע בתורה
בעשר אצבעות אל פסק הימנית

על זאת ידוו כל הדוים ויבכו כל בית ישראל
על אב בית דין שמת ונלקו כל המאורות הוא סע למנוחות לעולם שכלו טוב וכלו ארוכות י"ר שתהא מנוחתו כבוד ובשלום ינוח על משכבות בצל שדי יתלונן בצרור החיים תהא נשמתו צרורות עד יקיצו וירננו שוכני עפר בטללי שנה להחיות

ותהי ראשית ממלכתו דוקלא שם הופיע אור תורתו אומנתו יפוצו מעיינותיו חוצה ונהג נשיאותו ברמה ומשם נתעלה לראש הפסגה לק"ק צילץ היא העיר הגדולה לאלקי' קריה נאמנה צדק ילין בה בעומקה של הלכה פנה אל העיר צפונה. ומשם יפרד ונתקבל בקהילתינו פ"ב לאב"ד ור"מ היה לנו עינים עין משפט הוא קדש פה שהפיק מרגליות דברי פי אלקי' חיים דלה דלה לנו מים מבארות עמוקות ובעוה"ר לא נמשך מלכותו רק ג' שנים וברביעי היה קודש לה' ונתבקש בישיבה של מעלה ותאר הגבול לצד המערבי

[2]

נולד כבנו הרביעי של רבי יקותיאל זלמן אב"ד דרוהוביץ'[3]. נשא את יודית בת רבי יהודה לייב סג"ל איטנגא אב"ד לבוב[4]. בזיווג שני נשא את דבורה בת רבי שמואל הילמן רבה של מץ ואלמנת רבי יצחק אשכנזי אב"ד האנוי[5].

בגיל 17 התקבל לשמש כרבה של דוקלה ועל שמה כונה "רבי יצחק דוקלא". סביבות שנת ה'תקט"ז עבר לכהן כרבה של צילץ. בערך בה'תקכ"א התקבל לכהן כרבה של פרשבורג. בזמן כהונתו בפרשבורג חלה והוסיפו לו את השם "יעקב"[6].

רבים מרבני דורו שלחו אליו את שאלותיהם בהלכה[7]. בכל מקומות כהונתו כרב לימד תורה לתלמידים, תלמידיו היו רבים וביניהם כמה מגדולי הדור שלאחריו[8].

עמד לצדו של רבי יהונתן אייבשיץ כשנחשד בשבתאות. תחילה חתם על החרם נגד כותבי קמיעות לשם שבתאי צבי אך משנודע לו שחרם זה מכוון נגד רבי יהונתן אייבשיץ שלח לו מיד מכתב התנצלות[9]. כן נחלץ לעזרת רבי מרדכי בנו של רבי יהונתן אייבשיץ כשנאסר על ידי קהילת פרשבורג והוא כרב העיר הורה לשחררו, כששמע על כך רבי יעקב עמדין יצא נגד רבי יצחק דוקלא כשהוא מאשימו שגם הוא מכת השבתאים ואף תלה את פטירתו בכך[10].

רבי חיים מצאנז הפליג במעלותיו והתמדתו בתורה[11].

נפטר בשבת י"א בכסלו ה'תקכ"ג ונקבר למחרת בבית הקברות בפרשבורג.

משפחתו

  • אחיו רבי נטע, אב"ד אלעסק[12].
  • אחיו רבי יהודה לייב, אב"ד דרוהוביץ'.
  • אחיו רבי מאיר, אב"ד דוברומיל.
  • אחיו רבי מרדכי, אב"ד קוצק.
  • אחיו רבי משה, אב"ד ביאלא.
  • אחיו רבי יעקב, אב"ד פולנאה.
  • גיסו רבי שמחה, אב"ד סלונים.
  • חתנו רבי משה, אב"ד לנצוט[7].
    • בנו רבי שמואל שמעלקא, אב"ד בומסלא מחבר ספר "אמרי זוטרי".
  • חתנו רבי דוד ליבאוס מפרשבורג[7]. וישנם המפקפקים בזה[13].

תלמידיו

מבין תלמידיו נודעו:

חיבוריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, תרפ"ח, עמ' 47, בהערות אות ב'.
  2. ^ רבי יצחק וייס, אבני בית היוצר, תש"ל, עמ' ב', ב', אות ה'
  3. ^ ייחוסו מובא באמרות טהורות, תרנ"ה, עמ' 5.
  4. ^ רבי פנחס קצנלנבוגן, יש מנחילין, ירושלים: מכון חת"ם סופר, תשמ"ו, עמ' תכ"ב, סימן ס"ו. וראו: רבי אפרים זלמן מרגליות, טיב גיטין, 1839, עמ' מ"א, ב'., שמות הנשים, אות י', סעף ה'.
  5. ^ ישכר בעריש וייס, עלי זכרון - כא, כ"ח סיון תשע"ו, עמ' ב'.
  6. ^ רבי פנחס קצנלנבוגן, יש מנחילין, ירושלים: מכון חת"ם סופר, תשמ"ו, עמ' תכ"ב, סימן ס"ו.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' כ"ד, י"א כסלו.
  8. ^ מובא בהסכמות הנודע ביהודה ורבי שאול מאמסטרדם לספרו "אמרי רברבי". וראו: רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' כ"ד, י"א כסלו.
  9. ^ לוחת עדות אלטונא תקט"ו דף נה ע"א.
  10. ^ רבי יעקב עמדין, התאבקות, עמ' ע"ג, ב', גת דרוכה. ראו גם: רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, לתולדות המקובלים באונגריא, ישראל: סיני, תש"ט, עמ' ט"ז, כרך כ"ד; לקורות השבתאים באונגאריא, עמ' 14.
  11. ^ שלום גרשון אונגר, אבותינו ורבותינו, תשע"ט, עמ' מ"ו, מערכת צאנז, פרק ט'.
  12. ^ אחיו וגיסו על פי אמרות טהורות, תרנ"ה, עמ' 5, הקדמת נכד המחברים, תוספות חיים, אות ב'..
  13. ^ ראו: ישכר בעריש וייס, עלי זכרון - כא, כ"ח סיון תשע"ו, עמ' ב'.
  14. ^ רבי יצחק וייס, אבני בית היוצר, תש"ל, עמ' ל"ז, ב', סימן ה'.
  15. ^ עדות בנו רבי אפרים זלמן מרגליות, טיב גיטין, 1839, עמ' מ"א, ב', שמות הנשים, אות י', סעיף ה'.
  16. ^ ראו: לשון הזהב, תר"ס, עמ' 69, עירובין דף נ"א עמוד א', ד"ה ברש"י בד"ה פאות.