רבי יעקב מבניולש
רבי יעקב מבניולש - היה פוסק, דיין, ראש ישיבה ופילוסוף שפעל בפרובאנס במאה ה-14. נכדו או נינו[1] של רבי דוד הכוכבי.
 | |
| מקום פעילות | פרובאנס צרפת |
|---|---|
| רבותיו | שין בוניאק נשיא |
| בני דורו | הריב"ש |
| אב | רבי משה |
ביוגרפיה
רבי יעקב נולד לרבי משה, ולמד אצל החכם שין בוניאק נשיא. זקנו הוא רבי דוד הכוכבי, מחבר "ספר הבתים" על הרמב"ם. כמו כן, היה קרוב משפחתו של רבי אליעזר בן זכריה.
דמותו של רבי יעקב נודעה רק בעקבות גילוי כתביו, וכל המידע אודותיו מבוסס עליהם בלבד[2]. מקום מושבו העיקרי היה בעיר בניולש (Bagnols-sur-Cèze[4]).
בשנת ה'קי"ז נרדף רבי יעקב עם בני משפחתו בידי אויבים, אך ניצל בנס. לזכר הנס חיבר את הקונטרס 'יסוד ההשגחה'[5] העוסק בשאלת 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו'[6].
בשנת ה'קכ"א[7] ובחציה הראשון של ה'קכ"ב[8] התגורר במגדול שילון (Salon-de-Provence[3], הביטוי 'מגדול' בכתביו מציין עיר מבוצרת[9]). החל מחציה השני של ה'קכ"ב[10] שהה כמה שנים באביניון (Avignon) שם אף הקים ישיבה[11]. במקביל שהה בטרשקו (Tarascon)[12], ובהמשך קבע את בית מדרשו בעיר קרפינטרש (Carpentras).
תקופתו
המאה ה-14 הייתה תקופה רווית אתגרים עבור יהדות פרובאנס. הקהילה התמודדה עם פולמוס לימוד הפילוסופיה, שבו חכמי פרובאנס מילאו תפקיד מרכזי, ועם גירוש יהודי צרפת, שרבים מהם מצאו מקלט בפרובאנס. בנוסף, סבלה הקהילה מאסונות טבע, גלים חוזרים ונשנים של מגפת המוות השחור, ולאחריהם פרעות אנטישמיות[13].
בכתביו של רבי יעקב משתקפים הקשיים הללו, כמו גם ביקורתו על השפעת העיסוק בחכמות חיצוניות על לימוד התורה:
ודן אני קצת בני הדור לכף זכות... כי ההוות יום יום מתרגשות חשות ובאות, מהומות ואימות, מלחמות עצומות... יסבו את לבם אחורנית, מלאכול בישרא שמינא בי הויה דאביי ורבא... הלכה ברורה... לב טהור ורוח נכון לא יחותו בקרבם בפסקים... גם בקצתם השררה והנצוח היא הנותנת... וקצתם ימאסו תורה שבעל פה וללחום במלחמתה, ודי להם בפסק הרבנים... ומהם יבחרו להם החכמות החצוניות כספרי ארסטו ושאר הפלוסופים, ותורת חכמינו הקדושים משתכחת מהם...
— מתוך הקדמת המחבר לספר עזרת נשים
במקום אחר, מספק רבי יעקב תיאור של האירועים בסלון דה פרובאנס בשנת ה'קכ"א, המכונה על ידו ”שנת הדבר”. הוא דן בגט שכיב מרע שנפלה בו טעות בכתיבת שנת הגירושין, ומסביר כי הטעות נבעה מסערת הרגשות ששררה בקרב אנשי הקהילה, בעקבות מותם של רבים מיקיריהם בגל השני של מגפת המוות השחור[14]. הוא מתאר את רמת הידע של תלמידי החכמים באסטרונומיה, ומדגיש כי בנסיבות רגילות טעות כזו לא הייתה מתרחשת, שכן ”לא נפל מהם דבר חשבון המהלכות ותקופות וגימטריאות, ומולד אמתי, ולקות המאורות, וחכמת הכוכבים לבטלמיוס ותלמי... ובהלחמם במלחמתה של תורה זיקוקין דינור...”.[15]
גם בכתביו שלו, ייחד רבי יעקב מקום לדיונים בכתבי פילוסופים[16].
חיבוריו
רבי יעקב הותיר אחריו מספר חיבורים העוסקים הן בענייני הלכה והן בסוגיות פילוסופיות. כתב יד יחיד של סדרת חיבוריו מצוי במחלקת כתבי היד של הספרייה הבריטית.
חיבוריו ההלכתיים
כרקע לכתיבת חיבוריו ההלכתיים, ציין רבי יעקב את הסיבות למיעוט ידיעת התורה בדורו[17]. הוא מדגיש את היות חיבוריו קטני הכמות כדי להקל על לימוד ההלכה למעשה[18].
- איסור והיתר - חיבור זה, הנקרא בכתבי רבי יעקב 'ספר מיישיר'[19], כולל שלושים ושמונה פרקים. הודפס לראשונה בניו יורק בשנת ה'תשמ"ט.
- עזרת נשים - חיבור על הלכות אישות ונידה, המחולק לשמונה שערים (סופו של השער האחרון חסר בכתב היד). הודפס לראשונה בשנת ה'תש"ל.
חיבוריו ההלכתיים נערכו ופורסמו על ידי הרב משה יהודה בלוי.
יסוד ההשגחה
חיבור זה נכתב החל בשנת ה'קי"ז, בעקבות המאורעות האישיים שפקדו את רבי יעקב. הקונטרס עוסק בשאלות מטפיזיות ופילוסופיות, וכולל דיונים בפיזיקה ובפרשנות למעשה המרכבה.
לקריאה נוספת
- Adolf Neubauer, “Jacob Fils De Moise De Bagnols,” Revue des Études Juives, vol. 9 (1884): 51-58
- אבירם רביצקי, היבטים פילוסופיים בספר מזוקק שבעתיים לר' יוסף בן שאול קמחי: פרק בתולדות יהדות פרובנס במאה הי"ד, בתוך: דעת 74-75, עמ' 302
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב מבניולש, איסור והיתר, באתר אוצר החכמה.
- רבי יעקב מבניולש, עזרת נשים - הלכות אישות, באתר היברובוקס.
"כי כבר פסקו הגאונים כל מה שאפשר": חיבורי ההלכה של ר' יעקב בן משה מבניולש - ד"ר פנחס רוט, סרטון בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 23:09).
הערות שוליים
- ^ הרב משה הרשלר, מבוא לספר הבתים חלק א, מכון שלם, ירושלים תשמ"ג, עמוד 15; תוספת בגליון ההקדמה, איסור והיתר, עמוד י.
- ^ ארנסט רנן, Les écrivains juifs français du XIVe siècle, עמ' 311, באתר גוגל ספרים
- ^ 3.0 3.1 הזיהוי המודרני של הערים על פי: אדולף נויבאואר, “Jacob Fils De Moise De Bagnols,” Revue des Études Juives, vol. 9 (1884): 51-58; ציון המקומות הקשורים לכתב היד של הספר עזרת נשים באתר הספרייה הלאומית.
- ^ [3]; בלשונו של הרב משה יהודה בלוי: "עיר הנקראת היום באגנאלס קעזעה". (הקדמתו לספר 'איסור והיתר')
- ^ הקדמת המוציא לאור (הרב משה יהודה בלוי) לספר עזרת נשים, עמוד כ
- ^ יסוד ההשגחה באתר הספרייה הלאומית.
- ^ עזרת נשים - הלכות אישות, שער ג, עמוד רצ; שם, עמוד שז
- ^ עזרת נשים - הלכות אישות, שער ד
- ^ ראה למשל: עזרת נשים - הלכות אישות, שער ב
- ^ עזרת נשים - הלכות אישות, שער ג
- ^ עזרת נשים - הלכות אישות, שער ב
- ^ פכ"ו מאיסור והיתר, עזרת נשים שער ד.
- ^ בתוך מאמרו של פנחס רוט, "דגים, מנהגים ופילוסופיה: פולמוס הלכתי בפרובנס במאה הארבע עשרה", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חוברת 153, 2017, עמ' 49.
- ^ גל נוסף של מגפת המוות השחור שפקד את מערב אירופה באותה תקופה. ראה: Arnaldo Teodorani, Return of the Black Death: The Plague of Children, Biographics, 2022-12-16 (באנגלית); Jean Glénisson, La seconde peste: l'épidémie de 1360-1362 en France et en Europe, 1971, באתר גוגל ספרים
- ^ עזרת נשים - הלכות אישות, שער ג, עמוד רצ
- ^ ראה את תיאורו: "הנה בהיותי באוניון בית המדרש שונה לתלמידים ההלכה החמורה מקונמות דכתובות עם באור הר"ם והרב רבנו יוסף הלוי אבן מגיש [...] הובא אלי כתב פילוסוף אחד מרומה לשאול באורו כי חמור הוא וסתום מאוד יורה על חכמת ממציאו וזה נסחו..." (יסוד ההשגחה).
- ^ הקדמת המחבר - עזרת נשים
- ^ הקדמת המחבר - איסור והיתר; הקדמת המחבר - עזרת נשים
- ^ בהקדמתו לספריו, איסור והיתר ועזרת נשים.