הקהילה היהודית בקרפנטרה

הקהילה היהודית בקרפנטרה (בפי היהודים כונתה קארפינטראץ) היא קהילה יהודית עתיקה ששכנה בעיר קרפנטרה (בצרפתית: Carpentras) בדרום-מזרח צרפת, בימינו במחוז ווקלוז, בחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

שורשיה של הקהילה היהודית בקרפנטרה במאות ה-10 או ה-11. בתקופה זו היו תושביה היהודיים כפופים לבישוף העיר. בשנת 1235, כאשר עברה העיר להשפעת מושלים מטעם האפיפיור, גורשו ממנה היהודים, אולם הוחזרו בשנת 1263. בשנת 1276 נקבע מעמדם המשפטי בסטטוט, ולפיו היה עליהם לשלם 18 לירות מדי שנה תמורת הזכות להישאר בעיר ולקבל את הגנת הבישוף.

בשנת 1320 עברה העיר קרפנטרה לשליטה ישירה של האפיפיור. בשנה שלאחר מן החלו הרדיפות הידועות כ"גזרת המצורעים", ובשנת 1322 גורשו היהודים מן העיר. כאשר חזרו לבסוף בשנת 1342, הייתה הקהילה מרוששת, ומנתה לא יותר מתשעים משפחות. זמן קצר לאחר מכן הורשו היהודים להכשיר שטח לבית קברות ולהקים בית כנסת.

בשנת 1460, בזמנו של האפיפיור פיוס השני, נתחם רובע היהודים בקרפנטרה. בשל מצוקת המקום נאלצו היהודים לבנות בתים בעלי ארבע קומות. בזמנו של האפיפיור קלמנס השביעי, אשר הורה על לבישת הטלאי הצהוב ועל חבישת כובע היהודים, ניתן ליהודי קרפנטרה כתב זכויות, המתיר להם לעבוד ולסחור תמורת חמישה אחוזים מרכושם. כתב זכויות זה בוטל בזמנו של האפיפיור פאולוס השלישי, בשנת 1535. במהלך עשרות השנים שבאו לאחר מכן ניתנו מספר פעמים צווי גירוש ליהודים משטחים שתחת שליטת האפיפיור, ואף על פי שאלו לא תמיד בוצעו במלואם, רבים מיהודי קרפנטרה עזבו לערים אחרות בדרום צרפת, לאימפריה העות'מאנית ולארץ ישראל. בשנת 1571 מנתה הקהילה רק שש משפחות.^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

יהודי האפיפיור

לקריאה נוספת

סימון מרג'ן-אוחנא, ספר היחס לאליהו כרמי. פנקס קהילת קרפנטרס ממדינת האפיפיור (1769-1736), מוסד ביאליק, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2009.