רבי יחיאל מיכל הלוי
| פטירה | אחרי ה'תס"ז |
|---|---|
רבי יחיאל מיכְל הלוי, (נפטר אחרי ה'תס"ז) בן אריה ליב סג"ל קאלישר, היה שד"ר[1], דרשן, בעל ספר שערי שמים.
ביוגרפיה
נולד בווילנא לאביו רבי אריה לייב סג"ל בן רבי נפתלי הירץ לבית לוי, שם למד אצל זקנו אבי אימו רבי שלמה זלמן ראב"ד בווילנא בראשית המאה החמישית, היה גם קרובו של המהרש"א. בעת גזרות ת"ח–ת"ט ברח עם משפחתו לעיר קאליש שם הצטרף לישיבה בקאליש בראשות קרובו רב העיר רבי ישראל שפירא (רבי ישראל דרשן)[2], כעדות רבי אבי עזרי זעליג מרגליות בהקדמת ספרו 'חבורי לקוטים', ויניציאה תע"ה:
ותהי איתן מושבו כאן [קאליש] והיינו עוסקים ביחד חמשה אנשים, הרב המופלג סיני ועוקר הרים מהר"ר ישראל עלקושר, והרב המופלג מהר"ר משה כ"ץ בן הגאון בעל ש"ך, והרב המופלא מהר"ר מיכל בעל 'שערי שמים', והרב המופלג מוה"ר עוזיאל מק"ק קאליש, ואני הקטן שבכלם. גמרנו ללמוד יחד תורה לשמה ולא לשום פניה אחרת, הן הנאת ממון והן חלוקת כבוד, וגם לאחר השריפה שלא נשארנו בלתי אם גויתנו, לא עזבנו את תורת אלקינו, ועמדנו על משמרת הקודש אף שהיינו מפוזרים ומפורדים בין הגויים, תחת הארץ הייתה דירתנו, בבורות שיחין ומערות.
בקאליש שימש כדרשן ומוכיח ששמו יצא בקרב הציבור, דרושיו נבנו בשיטת שיטת הפלפול גג על גג, בחריפות עצומה תוך ביאור מדרשים תמוהים. בשנת תל"ה (1675) הדפיס ספרו שערי שמים שבו קיבץ 18 מדרשותיו, לספרו התקבלו הסכמות רבות מרבני זמנו, תוכניתו להוציא לאור חלקים נוספים מהספר לא הצליחה מחסרון מימון להדפסה[3]. כמו כן התחיל לחבר ספר על טור חושן משפט אך מיראת ההוראה הפסיק את כתיבתו[4].
ספרו שערי שמים הועתק והגיע למרוקו ומשום כך יוחס בטעות על ידי הרב יעקב משה טולידאנו בספרו 'נר המערב' לרבי חיים טולידאנו מחכמי מכנאס שבמרוקו, מאוחר יותר הוא חזר בו מדבריו[5].
הכיר את הרב יונה תאומים-פרנקל, בעל 'קיקיון דיונה', ורבי יצחק הגדול רבה של פוזנא[6].
עבר בעיר בריסק ופגש שם את רבי משה בן אברהם מגזע צבי, ומביא דבר תורה משם זקינו רבי העשיל מקראקא[7]. וכן מביא מה ששמע מרבי אברהם אבלי הלוי גומבינר[8].
הוכתר בתואר נשיא ארץ ישראל[9], וכנראה שימש כתובת לאיסוף כספים למען תושבי הארץ.
בשנת תס"ה נשלח כשד"ר על ידי עדת האשכנזים בירושלים לוועד ארבע הארצות ולחכמי פולין ואשכנז, בשליחותו זו התבקש אף לעביר אגרת בשמם נגד השבתאי ר' חיים מלאך אשר יצא מירושלים שנתיים קודם לכן תוך שהוא מזדהה כשד"ר מטעמם למרות שכלל לא העניקו לו מינוי שליחות לתפקיד זה. לאיגרת זו הצטרפו גם חכמי קושטא במלחמתם המשותפת בתנועת השבתאות[10].
בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, שם נפטר. הסכמתו האחרונה ניתנה לספר 'עבודת הבורא' (זולצבאך תס"ז) ביום ג' ח"י אדר שני תס"ז.
קישורים חיצוניים
- שערי שמים, פראג התל"ה, 1675, באתר היברובוקס
- הרב בנימין פנטליאט, רבי יחיאל מיכְל הלוי מחבר ספר 'שערי שמים', בכתב העת המעין, ניסן תשע"ב
הערות שוליים
- ^ אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים : חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, עמ' 101, הוצאת שלם, ירושלים, 2007.
- ^ שערי שמים, שער הדין, דף נה ע"ג, וז"ל: "וכן שמעתי ממורי ש"ב הרב הגדול מהר"ר ישראל שפירא נר"ו, אב"ד ור"מ דק"ק קאליש יזיי"א".
- ^ שערי שמים בסוף הספר עמוד 208
- ^ שערי שמים דף ב, הקדמת המחבר
- ^ הרב בנימין פנטליאט, רבי יחיאל מיכְל הלוי מחבר ספר 'שערי שמים', המעין ניסן תשע"ב
- ^ שו"ת רבי יצחק מפוזנא סימן נה הוא שאלה מפורטת מאת הרב יחיאל מיכל הלוי, עם כל המשא ומתן ההלכתי, והמענה על שאלה זו הוא בסימן נו.
- ^ שערי שמים, שער הקרבן, דף צד ע"א.
- ^ שערי שמים דף פז
- ^ הקדמת "באר אברהם", שקלוב תקמ"ג
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה, עמ' 164, ירושלים (תשס"ב
40168063יחיאל מיכל הלוי