רבי יצחק הגדול מפוזנא
 | |||
| שו"ת באר יצחק | |||
| רבותיו | הקיקיון דיונה, ועוד. | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ו בסיוון תמ"ה | ||
| תלמידיו | המגן אברהם ועוד. | ||
| חיבוריו | שו"ת רבינו יצחק מפוזנא | ||
| אב | רבי אברהם | ||
| |||
רבי יצחק הגדול מפוזנא (? - ט"ו בסיוון תמ"ה), היה מגדולי חכמי פולין, פוסק ומקובל. רבו של בעל המגן אברהם.
תולדותיו
רבי יצחק נולד בין השנים ש"ע לש"פ לרבי אברהם, שכיהן כרב, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא[1].
בשם החוזה מלובלין מסופר, שאביו נפטר בהיותו ילד, וקודם פטירתו ציווה את בנו הגדול רבי יוסף שישגיח על לימודו של בנו הצעיר יצחק, הבן השגיח כמצווה, אך הנער היה קשה הבנה והוא לא הצליח להבין את תלמודו. בליל הבר מצוה שלו, הוא נשאר בבית הכנסת לאחר שהלכו המתפללים, פתח את ארון הקודש ובכה שיפתח ה' את לבו ומוחו להבנת דברי התורה. בעקבות כך הוא זכה לגילוי של אביו, שלמד עמו[2].
רבי יצחק הלך ללמוד תורה מרבי צבי הירש הלוי מווילנא, ולאחר מכן מפי רבי יונה תאומים-פרנקל בעל ה"קיקיון דיונה", שהיה לרבו המובהק[3].
למד תורה גם מפי רבי אברהם מבאר מחבר הספר "בדרך אלשיך", ומרבי יעקב שור, בנו של רבי אלכסנדר סנדר שור בעל ה"תבואות שור".
כהונתו כרב
בצעירותו, מונה לכהן כרב ואב"ד, בערים לוצק והורודנא, ובשנת תכ"ד מונה לכהן כרב בעיר וילנא, במקומו של רבי משה לימא[4].
בשנת תכ"ז ביקשו בעיר הגדולה פוזנא מבעל ה"קיקיון דיונה" לכהן כרב העיר, אך הוא סרב עקב גילו המופלג, ושלח להם את תלמידו רבי יצחק, מאז כיהן רבי יצחק על כסא אביו כרב ואב"ד פוזנא, וכאחד מראשי ועד ארבע ארצות, עד לפטירתו.
במסגרת תפקידו, הופנו אליו שאלות רבות, הן מתלמידיו הרבים, והן מגדולי הדור שהתייעצו עמו בהלכה. ביניהם: רבי אריה לייב הויכגילרנטר, רבי מנחם מנדל אוירבך, רבי צבי הירש בעל "גאון צבי" ועוד.
צאצאיו ותלמידיו
בנו היה רבי יעקב, חתנו של רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים", שלימים מילא את מקומו ברבנות פוזנא.
חתניו היו תלמידיו:
- רבי מנחם ז"ק אב"ד פילא ופלאצק
- רבי שמואל אב"ד מעזריטש, ווראניק ורישא[5]
- רבי יחזקאל הלוי סג"ל
- רבי יהונתן בן רבי יהודה לייב אב"ד פינסק
עוד מתלמידיו: רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר בעל המגן אברהם, חתנו רבי משה יקותיאל קויפמן בעל ה"לחם הפנים", רבי אליקום גץ, ועוד.
חיבוריו
מתוך תשובותיו הרבות, הודפסו 17 בחיבור בשם באר יצחק, וינה תרנ"ו. תשובות נוספות נדפסו בסוף הספר תוספות הרא"ש למסכת סוכה, ירושלים תרס"ג, עם הערותיו של רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים.
בשנת תשמ"ב יצא לאור שו"ת רבינו יצחק מפוזנא הכולל תשובות רבות מכתב יד, על ידי מכון ירושלים.
כתב חיבורים גם בקבלה, מהם נדפס איל יצחק, פירוש לפיוט חד גדיא.
לקריאה נוספת
- שו"ת רבינו יצחק הגדול מפוזנא, בהוצאת מכון ירושלים, ירושלים תשמ"ב, עמ' 11 ואילך
- הגה"ק רבי יצחק הגדול מפוזנא זי"ע, עלון עלים לתרופה, פרשת נשא (בחו"ל), תשס"ו
קישורים חיצוניים
- שאלות ותשובות רבינו יצחק הגדול מפוזנא, מכון ירושלים, ירושלים תשמ"ב, באתר אוצר החכמה
- שו"ת באר יצחק, באתר היברובוקס
- הגאון רבי יצחק ב"ר אברהם מפוזנן, הלל נח מגיד, עיר וילנא, עמ' 5-8, באתר היברובוקס
- שמואל יוסף פין, קריה נאמנה, עמ' 131-132, באתר היברובוקס
- רבי יצחק זצ"ל מפוזנא, באתר ערוץ התורה
הערות שוליים
- ^ הניג, שמואל, גדול בישראל תולדות רבי ישראל גרוסמן - א, א, באתר אוצר החכמה
- ^ מבוא לשו"ת רבינו יצחק מפוזנא הערה 116.
- ^ בהקדמתו לספרו של אביו "קיקיון דיונה" כותב רבי ישראל תאומים על תלמידיו הרבים של אביו. בתוך הדברים הוזכר: "וגדול שבכולם האשל הגדול ברמה, המופלג בדורו הגאון הגדול כמוהר"ר יצחק נר"ו ואורו זורח, בהבל פיו נשרף עוף הפורח...".
- ^ הלוי, שאול, בנין שאול, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בן בתו של בעל המגיני שלמה.