רבי יוסף סאגיס
| לידה | 1492 בערך |
|---|---|
| פטירה | 1572 |
| מקום פעילות | צפת |
| תחומי עיסוק | רב ומקובל |
| רבותיו | רבי יוסף טאיטאצאק |
רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב[1] - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16. כונה "החסיד" ו"פורטוגיסו" (כיוון שעלה מפורטוגל).
ביוגרפיה
נולד, כפי הנראה, בעיר סאגיס שבצפון ספרד, ומכאן שמו. בינקותו, עם גירוש ספרד ב-1492, או עם גירוש פורטוגל ב-1496, עברה משפחתו ככל הנראה לאלכסנדריה שבמצרים, ומשם עלתה לארץ ישראל והתיישבה בצפת.
סאגיס היה תלמידו של רבי יוסף טאיטאצאק[2] (1488-1545), שהיה מגדולי רבני סלוניקי וצפת. לאחר מכן התמנה לעמוד בראש ישיבה גדולה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין שלה. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי, מחבר "ספר חרדים" והמזמור "ידיד נפש".[3] בן אחיו רבי משה, רבי שלמה סאגיס, נישא לבתו של האר"י. גם הוא כיהן כראש ישיבה בצפת, והיה רבם של רבי יוסף מטראני (המהרי"ט או המהרימ"ט), רבי חייא רופא, רבי אברהם שלום השני, רבי גדליה קורדובירו ורבי טוביה הלוי בן אברהם.
רבי יוסף סאגיס נפטר ב-1572, שנה בה נפטר גם קרובו האר"י, כנראה במהלך המגפה הגדולה שהתרחשה בשנה זו. רבי יהודה מינץ קצנלבוגן, אחרי הספדו לרמ"א, כותב: "ובשבוע זה, הגיעה אלינו השמועה כי בצפת, נפטר החכם השלם כמהר"ר יוסף סגיש ז"ל, אשר היה איש רשום מאוד, מגדולי חכמי ארץ ישראל".[4]
הערות שוליים
- ^ שנת לידתו אינה ברורה כיוון שאינה מופיעה בכתובים
- ^ מוזכר במספר מקומות בשו"ע. למשל בהלכות מקוואות, ר' יוסף קארו מזכירו בכבוד רב. בנימין זאב הרצל העיד שיש מסורת במשפחתו שהם מצאצאיו.
- ^ בספר "שם הגדולים", שחיבר החיד"א נכתב: "רבינו יוסף סאגיס היה רבו של הרב 'ספר חרדים', והזכירו מר"ן בבית יוסף (א"ה סימן י"ז) ובתשובותיו לאבן העזר, והוזכר בתשובת הרב המבי"ט"
- ^ ספר הדרשות שלו, בדרוש ו'