רבי יוסף יעקב ניישלאס
| לידה |
כ"ח באדר תקנ"ה וועג וועטש, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
| ||||
רבי יוסף יעקב ניישלאס (ר' יעקב וועטש, כ"ח באדר תקנ"ה, 1795 - ט"ז בשבט תרכ"ח, 1868) היה רבה של סרדהלי (דונה-סרדהלי) ובהמשך רב באויבן ישן (אובודה). מגדולי תלמידי החתם סופר[1].
ביוגרפיה
נולד בוועג-וועטש (Vágvecse) הסמוכה לפרשבורג לרב פרץ והינדל. בבחרותו למד בישיבת פרשבורג. נישא ללאה בת הגביר פרץ גולדברגר מאויבן ישן. בגיל 25 התמנה לדיין בסרדהלי, ובשנת תק"צ, שנתיים לאחר פטירת רבי אהרן סודיץ ביכלר, מונה לרב העיר. לצד רבנותו לימד גם תלמידים, בהם הרב יצחק אייזיק סגל ביליצר רבה של נאדי-אידא ומחבר הספר "באר יצחק". הוא העניק היתר הוראה לרבנים רבים.
בשנת תקצ"ט פרצה מחלוקת בעיר והוא שב לאויבן-ישן שם כיהן כרב בבית המדרש רויס וכמורה הוראה בעיר. בין תלמידיו היה רבי חנוך ארנטרוי רבה של מינכן. הוא נודע גם כנואם ודרשן.
בשנת תר"י (1850) היה פעיל בביטול התוכנית להקמת הסמינר לרבנים[2]. בשנת תר"כ פסק להיתר בפרשת תרנגולי קובריץ[3].
נפטר בשנת תרכ"ח. בין ילדיו, בנו הרב חיים ניישלאס וחתניו הרב יוסף רבה של ווערעשוואר והרב יעקב אייזיק כץ-קאהן. נכדו היה רבי משה ניישלאס, רבה של סרדהלי ובהמשך של שיכון סקווירא.
מרבית דברי תורתו אבדו[4].
קישורים חיצוניים
- הרב ישכר בעריש וייס, הרב יוסף יעקב ניישלאס, עלים לתרופה גיליון תתקצ"ו, פרשת בשלח תשע"ו.
הערות שוליים
- ^ בספר שירת משה, סטמר תרס"ח, מספר הרב יהודה גרינוולד שהחתם סופר הפסיק לקרוא לשניים מתלמידיו בכינוי "תלמידי", המהר"ם א"ש והרב ניישלאס, וזאת מחמת הגעתם למדרגה בה החתם סופר כבר לא החשיב את עצמו כרבם.
- ^ ראו דרשות הרא"ש, ירושלים תשס"ו, חלק א' עמודים נ-נא.
- ^ תרנגולים גדולים שמוצאם מקפריסין שנחלקו הפוסקים בדבר כשרותם
- ^ על עפי עדות נכדו הרב משה ניישלאס. מעט מדברי תורתו צוטטו על ידי תלמידיו או חכמי דורו. תשובה ממנו נדפסה בספר "מהרש"א הארוך", טירנוי תש"ב.
35308072יוסף יעקב ניישלאס