ספר המשיב
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.
הספר ומחברו
ספר המשיב לא הגיע בשלמותו לידינו, אולם קטעים ממנו, המכילים כחמישית מהספר, על ספירות חכמה ובינה בלבד, נמצאים בכעשרה כתבי יד בספריות ברחבי העולם[1].
בקטעי הספר עצמו הנמצאים בידינו לא כתוב מי הוא המחבר. גרשום שלום שיער שמחבר ספר המשיב הוא רבי יוסף טאיטאצאק, שחי בתקופת גירוש ספרד. משה אידל הקשה על גרשם שלום מספר קושיות והשאיר את שאלת מחבר הספר כפתוחה[2]. הדעה המקובלת כיום היא שהספר התחבר על ידי קבוצת מקובלים, המכונה במחקר "חוג ספר המשיב", שפעלה בספרד לפני הגירוש.
מאפייניו של הספר
מגידות
ספר המשיב כולל קטעים אשר על פי המתואר בספר הגיעו אל המחבר בגילויי מגיד מסוגים שונים. לעיתים מצוין על קטעים שהם נאמרו מפי הגבורה עצמה, כביכול מפי הקב"ה עצמו, למשל בשימוש באמירות כמו "שמותי היקרים" ו"סוד אלקותי וכחי ומשיחי". אולם בחלק מכתבי היד ביטויים אלו אינם מופיעים ובמקומם מיוחסות האמירות למלאך עזריאל. בנוסף, במקצת החומר של ספר המשיב מתגלים המלאכים מיכאל ומטטרון, ובמקצתו גם הכוחות המופקדים על הרוע והטומאה: סמאל ואמון מנוא, הידועים ממעשה יוסף דלה ריינה.
המקובלים שציטטו מהספר קטעים המיוחסים לה' בעצמו ציטטו אותם כנאמרים מפי מגיד או המלאך עזריאל, וכנראה הבינו את הביטוי "מפי הגבורה" בשליחות ובמלאכות הגבורה.
בספר המשיב אין תופעה של "כתיבה אוטומטית", אלא אדם נוסף היה יושב בחדר עם המקובל שהיה אומר בקול את מה שהאלקים או המלאך אמר לו, והאדם הנוכח בחדר היה כותב את הדברים ששמע מפי שומע התשובה.
העמדת הקבלה היהודית במרכז הידע
מאפיין בולט נוסף של ספר המשיב, הוא העמדת הקבלה היהודית במרכז הידע האנושי. לדעת ספר המשיב, הפילוסופיה והנצרות מרכזות ידע המגיע מכוחות הרע, ששורשם במלאך הרוע - סמאל, והעיסוק בהם מעכב את הגאולה. לקראת בוא הגאולה יש למעט בעיסוק בחכמות אלו ולהמעיטן עד לאפס, והמלאך סמאל עצמו יהפך לטוב וכביכול "יתגייר".
כתוצאה מכך מופיעה בספר המשיב דמוניזציה עצומה של שני הזרמים הנ"ל, עמם התמודדו בעלי ספר המשיב - הנצרות והפילוסופיה. מופיעים בספר כינויי גנאי מפליגים, ואיומים גדולים לעוסקים בהם.
במקביל, לפי ספר המשיב, הידע היהודי על העולם, שהוא הידע האמיתי שהלך ואבד בגלות ישראל, הולך ונגלה מחדש למקובלים שבחוג ספר המשיב, על ידי גילויי מגידים.
המשיחיות בספר המשיב
המשיחיות היהודית נכרכה בתפיסות קבליות כבר לפני ספר המשיב, אך בספר המשיב מופיע דגם חדש של קשר בין קבלה למשיחיות. ההתעוררות החיצונית שעלולה הייתה להשפיע על התעוררות משיחית סמוך לתקופת ספר המשיב, היא גזירות קנ"א.
בספר המשיב נגלה לראשונה דגם קבלי של קירוב הגאולה, לפיו הגאולה לא תבוא על ידי הקפדת יתר על קיום המצוות, או על ידי גאולת הנפש (כפי שהדבר בא לידי ביטוי אצל רבי אברהם אבולעפיה), אלא על ידי הורדת של כוחות הרוע באמצעות שימוש בשמות קודש, והכנעתם תחת הקדושה. בספר המשיב מופיעים תיאורים של סוגי ההשבעות הנחוצים כדי לשבור את כוחה של הטומאה.
אחד מאנשי חוג ספר המשיב היה רבי יוסף דלה ריינה שאכן פעל באמצעים מאגיים יחד עם חבריו להוריד את סמאל ואמון מנוא ולהכניע את כוחם, אך מעשהו לא הצליח, ואף גרם לתוצאות עגומות.
משה אידל משער שבעקבות כישלון הבאת הגאולה בדרך המאגית, נדחק מקומו של ספר המשיב מבימת הקבלה היהודית, ולא נודעה לו השפעה רבה בדור שאחרי גירוש ספרד.
השפעת הספר
כמוזכר לעיל, לא הייתה לספר השפעה רבה על ספרי הקבלה בדור שאחרי גירוש ספרד. קטעים ספורים מהספר צוטטו שלוש פעמים על ידי הרמ"ק כאשר שניים מציטוטיו נמצאים בקטעי הספר הקיימים בימינו, ושמונה פעמים על ידי רבי עובדיה המון כאשר שלושה מהם נמצאים לפנינו. ספר אנונימי נוסף בשם "כף הקטורת", פירוש קבלי על ספר תהילים, הוא כעין עיבוד של ספר המשיב בדרך דרוש ולא בצורה של גילויים, וספר זה חובר ככל הנראה מעט לאחר גירוש ספרד. "כף הקטורת" היה מוכר לרבי יצחק איזובי בעל אגודת אזוב שמביא ממנו, וגם לרבי חיים ויטאל, כך שספר המשיב השפיע עליהם בצורה עקיפה.
המקובל שעליו השפיע הספר במידה רבה, הוא רבי אברהם בן אליעזר הלוי, שכבר לפני גירוש ספרד השתמש בטכניקות דומות למוזכרות בספר המשיב כדי לברר את שנת בואו של המשיח. גם פרטי המושגים הקבליים המאפיינים את ספר המשיב, כמו "אמון מנוא", מופיעים בכתביו של רבי אברהם; וגם הנוסח הקדום ביותר של מעשה יוסף דלה ריינה השתמר על ידו של רבי אברהם. עם זאת, הפעילות המשיחית של רבי אברהם אינה פועלת במישור קבלי, אלא בדרכים קלאסיות כריבוי תפילות וכדומה.
לקריאה נוספת
- גרשום שלום, "המגיד של רבי יוסף טאיטאצאק והגילויים המיוחסים לו", ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח יא עמ' סט-קיב.
- משה אידל, "עיונים בשיטתו של בעל 'ספר המשיב': פרק בתולדות הקבלה הספרדית", ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח יז עמ' 185-266.
- משה אידל, היחס לנצרות בספר המשיב, ציון מ"ו עמ' 77-91.
- משה אידל, משיחיות ומיסטיקה, פרקים ה' ו'.
הערות שוליים
ספר המשיב27188511