רבי יהושע סיגל
הרב יְהוֹשֻׁעַ סִיגֶל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: סיגעל; באנגלית: Joshua Siegel;[1] כ"ו באב ה'תר"ו, 18 באוגוסט 1846 - י"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910) היה רב ופוסק הלכה פולני-אמריקאי שפעל בניו יורק.
ביוגרפיה
נולד בקוצ'בורק (Kuczbork) שבפלך פלוצק בפולין הרוסית, לרב משה יוסף סגל חתנו של רבי מרדכי הכהן גרינבוים רבה של שרפץ (שֶעפס). בגיל עשר כבר התפרסם כבעל ידיעות רחבות בתלמוד, הוא נסמך לרבנות בידי ר' לייבוש חריף מפלוצק ורבי יהושע מקוטנא. לאחר פטירת סבו הרב גרינבוים, התפתלה הקהילה בשרפץ ואביו היה לרבם של המתנגדים והמשכילים במקום, קהילה זו כונתה "קולהקוט". נישא לחנה. לאחר פטירת אביו בשנת 1871, התמנה במקומו והוא בן 25 בלבד כרב העיירה מטעם הקולהקוט, ומאז נקרא בתואר "דער שֶרפצֶר רב" ("הרב משרפץ"). בתקופת שהותו בפולין נקרא שם משפחתו כשם אביו "סגל". הוא פרש מתפקידו בסביבות שנת ה'תרמ"ד, 1884, כדי להגר לארצות הברית. עם פרישתו, התאחדה הקהילה בשרפץ תחת רב חסידי אחד.
עם הגיעו לארצות הברית התיישב בניו יורק. הוא היה למדן גדול ובקי בפוסקים ובדברי הראשונים והאחרונים, בני קהילות אחדות של יוצאי פולין בניו יורק הכירו בו כרבם, ולכן נקרא לעיתים "הרב הכולל דקהלות ישראל בניו יורק", אף שבפועל לא כיהן איש בתפקיד "הרב הכולל" בניו יורק מלבד הרב יעקב יוסף[2]. בית הכנסת שבו התפלל ודרש היה "חברה תהלים אנשי וישקובה".
הרב סיגל התפרסם כרב הראשון שהתיר את הטלטול ברשות הרבים ובין בתים בשבת במנהטן בהסתמך על מחיצות עירוב שהתבססו על המחיצה הטבעית של הנהרות והים משלושה צדי האי, ועל צורת הפתח של גשר רכבת בצד הרביעי. להיתרו קיבל הסכמות מחשובי הפוסקים באירופה: המהרש"ם מברז'אן[3], הרב משה נחום ירושלמסקי מקילץ, הרב אריה לייב הורוויץ מחבר "הרי בשמים"[4] והרב משה מייזליש מפשמישל. על פי ההיתר של הרב סיגל נהגו בני הקהילות החסידיות בניו יורק לטלטל בשבת את טליתותיהם, סידורי התפילה והחומשים שלהם לבתי הכנסת בימי שבת. היתר זה עורר התנגדות: בשנת 1910, התריע הרב יהודה דוד ברנשטיין כי על בעיית הטלטול בשבת במנהטן בשל הגשרים המחברים אותה לסביבותיה. הקונטרס שהדפיס בנושא זה נועד בעיקרו למתוח ביקורת על העירוב שהסדיר הרב סיגל. סביב בעיה זו התרכז פולמוס הלכתי גדול בשנים הבאות[5], הפולמוס התחדש מעת לעת גם עשרות שנים רבות לאחר כתיבת הקונטרס.
קולות אחרות של הרב סיגל בספר השו"ת שלו, שימשו את מתנגדי העירוב לניגוח תומכיו שעשו שימוש בקונטרס ההיתר שלו, בין פסקיו המקלים שנמנו: 1. התיר באופנים מסוימים להשתמש למילוי המקוואות לטבילת נשים, במים שעברו דרך מונה מים. דבר זה נאסר בידי רבנים אחרים משום שחלק הצינור בו מותקן המונה נחשב לכלי, ודין המים שעוברים בו נחשב לשיטתם כמים שאובים. 2. התיר למחלל שבת בפרהסיא להנאתו (להוציא מחלל שבת "להכעיס") לגעת ביין ולקדש עליו, בעוד לדעת רבנים אחרים, יין כזה נעשה אסור לשתייה כיין נסך, וודאי שאין לקדש עליו[6].
בנושא אחר התעמת הרב סיגל עם עמיתיו הרבנים בניו יורק; הוא העניק תעודת כשרות לשוחט שרבנים אחרים העידו ש"הוציא טרפות מתחת ידו במזיד". מודעת תמיכה שלו בשוחט התפרסמה לצד מודעת איסור שעליה חתמו: "הרב הכולל" לניו יורק, הרב יעקב יוסף יוזף והרב הלל קליין, בעיתון היהודי יידישע גאזעטען[7].
בשל יריבויות אלו, החליט לאחר פטירת אשתו לעלות לארץ ישראל, הוא מימש את החלטתו בשנת 1908, ה'תרס"ח, אך זמן מה לאחר הגיעו לירושלים עם בתו בלה וידידו הרב אברהם יעקב לואיס, חלה בקדחת ובתו שטיפלה בו נדבקה אף היא במחלה. הם חזרו לניו יורק ומצבו השתפר. הוא חזר לעבודתו בעריכת כתביו, וסידר שני ספרי הלכה בהלכות חלה והלכות אחרות התלויות בארץ.
הוא נפטר בפתאומיות בי"ג באדר א' ה'תר"ע, 22 בפברואר 1910, בעודו יושב אל שולחן הכתיבה שלו. בניו מצאו אותו ללא רוח חיים, ורופא קבע את מותו. הוא נקבר באותו יום בהלוויה המונית.
לאחר פטירתו הדפיסו מקורביו חלק מכתביו בספר השו"ת "אוזני יהושע" (ירושלים תרע"ד). כמה אלפי דפים מחידושיו בכתב-יד, עדיין לא נדפסו.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, סגל, הרב יהושע, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 74, באתר HebrewBooks
- הרב ר' יהושע סגל, בתוך ספר שרפץ, תל אביב תש"ך, עמ' 31–32 (ספר יזכור לקהילת שרפץ, בספריית העיר ניו יורק תמונה מס. 51–52)
- הידיעה על פטירתו מאתר ה"ניו יורק טיימס"
- קברו של הרב יהושע סיגל, באתר "קברים" (באנגלית)
- כתביו
- קונטרס עירוב והוצאה, ניו יורק תרס"ז, 1907, באתר היברובוקס (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"א, בתוך: ישעיה טוביה הלוי דירעקטאר, תורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, קובץ א'.
- אזני יהושע - חלק ראשון, ירושלים תרע"ד, 1914, באתר היברובוקס
- בענין זמן פדיון בכור, בתוך: אור ישראל, גליון ל"ט, עמ' טו-ל, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ לעיתים: Seigel או: Seigal, הגייה אשכנזית-חסידית של שמו המקורי: סגל.
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אגודת הקהלות באמריקא, בתוך: אוצר זכרונותי, עמ' 270. התיאור "הרב הכולל" שבא בחתימותיו של הרב סיגל על כרוזים, כתבי המלצה והסכמות, מטעה לעיתים, ראו למשל: הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מלומדי מלחמה, מעלה אדומים תשס"ד, עמ' 64: "...להרב יהושע סיגל ז"ל (שנתמנה ממלא מקומו של רב הכולל ר' יעקב יוסף ז"ל בניו יורק)".
- ^ שו"ת מהרש"ם, ח"ט, או"ח סימן י"ח.
- ^ שו"ת הרי בשמים, מהדורה חמישאה חלק רביעי, סימן ע"ג.
- ^ על פולמוס העירוב במנהטן ראו עוד: הרב ד. מ. קרויזר, תיקון עירובין במנהטן נ.י., בתוך כתב העת נעם, א, ירושלים תשי"ח, עמ' קצג-רמד.
- ^ ראו על כך: הודעת "ועד הרבנים דבארא פארק", בתוך: אוצרות ירושלים, גיליון רצ"ה, עמ' תתתשיג-תתתשיד.
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אגודת הקהלות באמריקא, בתוך: אוצר זכרונותי, עמ' 270
